מאבק בלוקמיה: יומן מחלה

(0)
לדרג

אכרם, צעיר בן 40, מספר בטור אישי מרגש כיצד חייו התהפכו לאחר שאובחן כחולה בלוקמיה: השתלת מח עצם, טיפולי חיזוק - ולאחרונה גם תרופה חדשה המעניקה תקווה

מאת: אכרם

הרגע שבו חיי השתנו ללא היכר היה בדיוק לפני שלוש שנים, כאשר אובחנתי כחולה בסרטן מסוג לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML). זה לא היה באמצעות בדיקות מורכבות, אלא דווקא בדיקת דם שגרתית שעשיתי - למעקב אחר ערכי הכולסטרול שלי. בדיקה זו עוררה את חשד רופא המשפחה שלי.

כאדם מן היישוב, שכל חייו היה בריא, לא היה לי מושג במה מדובר: לא הכרתי את המחלה ותחושת חוסר האונים הייתה רבה. כאשר אובחנתי, הייתי בן ארבעים בלבד, אדם צעיר שכל החיים עוד לפניו.

בעזרת בני משפחתי, התחלנו לחפש מידע על המחלה, והם עזרו ותמכו בי לכל אורך הדרך, ונתנו לי תקווה וכוחות להמשיך - למרות הכל. רוב הזמן הרגשתי חולשה וכאבים חזקים ברגליים, עד כדי כך שלא יכולתי כלל לעמוד על רגליי. נאלצתי לעזוב את עבודתי, עבודה פיזית שכללה סלילת כבישים ונהיגה בכלים כבדים משך רוב שעות היום.

הגעתי לבית החולים בילינסון, שם התחלתי בטיפול תרופתי, אך לאחר מספר חודשים הגיעה בשורה מרה נוספת: בדיקות המעקב הראו שהטיפול התרופתי כלל אינו עוזר לי ומחלתי ממשיכה להתקדם, וכן התגלה שאני נושא מוטציה מסוג T315I, שהופכת את המחלה לעמידה בפניי הטיפולים המקובלים כיום.

לאחר שמיציתי את כל אפשרויות הטיפול, נותרה לי רק ברירה אחת - אפשרות אחת לחיים - השתלת מח עצם. היה עליי לעבור את ההשתלה בדחיפות, בשל ההתדרדרות המהירה במצבי. הרופאים היו מאוד פסימיים, מצבי הרפואי באותה תקופה היה קשה - ורק הלך והתדרדר כל הזמן.

ראיתי את הקושי והחששות גם בעיניהם של אשתי וילדיי, אבל התעקשנו כולנו להמשיך לשמור על אופטימיות - ולא לוותר.

התחלנו לחפש תורם: כל בני המשפחה ו-11 אחיי התגייסו למשימה. רבים מהם נרתמו ונבדקו למציאת התאמה להשתלה לה אני זקוק. אלה היו ימים קשים של חוסר ודאות והמתנה מתוחה לבאות: לא ידענו אם יימצא תורם. לבסוף, אחד מאחיי הגדולים נמצא מתאים - וללא היסוס הוא החליט להתגייס למאבק על חיי ולתרום לי את מח העצם לו הייתי זקוק. הקשר בינינו הוא מיוחד: עוד מילדות היינו תמיד יחד וכיום אנו גרים בשכנות.

את ההשתלה עברתי לפני כשנה וחצי - ולמרות שההשתלה הצליחה, כחצי שנה לאחריה התברר לרופאים שעליי לעבור חיזוק להשתלה. השתלת מח העצם הפכה אותי לחלש עוד יותר, ובמשך חודש הייתי מאושפז, עם נפיחות גדולה בגוף וכאבים שליוו אותי כל הזמן. גם לאחר שהסתיים התהליך, נאלצתי לשוב ולהתאשפז אחת לתקופה, היות ומצבי הרפואי לא היה יציב. כל אותה תקופה משפחתי הקרובה, אשתי וילדיי חששו ודאגו מאוד לשלומי - וליוו אותי לכל בדיקה ולכל טיפול. בזכותם, ובזכות אחי היקר, עברתי את התקופה הקשה הזו.

לפני כחצי שנה, רופא המשפחה שלי, שהוא גם שכן וחבר טוב, סיפר לי על טיפול תרופתי חדש מדור שלישי לחולי CML, שיוכל לסייע לי. באותו הרגע, התקווה שלי התעוררה שוב. הייתי עייף וכאוב מהטיפולים ומהחיזוקים להשתלת מח העצם, שנאלצתי לקבל אחת לשלושה חודשים - ולא ראיתי את האור בקצה המנהרה. החלטתי להתחיל בטיפול - והתוצאות לא איחרו לבוא. לאחר מספר שבועות של טיפול, התחלתי להרגיש שיפור במצבי, הכאבים עברו, הרגשתי שהגוף שלי מתחיל להתחזק, יכולתי לעמוד שוב על רגליי.

כיום, בזכות הטיפול, אני יכול לתפקד טוב יותר, הכאבים פסקו ואני יכול לנהל שגרת חיים תקינה לצד המחלה, לפגוש בני משפחה וחברים - ופשוט לחזור לחיים. אני בטוח שכפי שהטיפול סייע לי, כך הוא יכול לעזור לחולים נוספים בישראל הזקוקים לו, במידה ויהיה זמין עבורם.

אכרם, הכותב, הוא חולה ב-CML. מטעמי פרטיות, הוא מציין את שמו הפרטי בלבד.

בואו לדבר על זה בפורום לוקמיה והשתלות מח עצם.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום