מכשיר שמיעה: הבחירה הנכונה

(2)
לדרג

בחירת מכשיר שמיעה, ממגוון המכשירים הקיימים בשוק, היא משימה לא פשוטה. ד"ר טלי מרק מסבירה מהם הפרמטרים שצריך לבחון

מאת: ד"ר טלי מרק

כל אדם שלישי מעל גיל 60 סובל מבעיית שמיעה. ליקוי שמיעה אינו מאפיין רק את הגיל השלישי, אלא עשוי להתפתח, במקרים רבים, גם אצל צעירים. אחד החסמים הפסיכולוגיים אצל הסובלים מבעיות שמיעה הוא הקושי להצביע במפורש על הבעיה. לעתים מתכחשים לסימפטומים של ליקוי השמיעה, או שפשוט נרתעים מלטפל בבעיה, אף שהיא מאוד מטרידה בחיי היום יום.

פיתוחים טכנולוגיים חדשים

בעבר היה קיים חשש משימוש במכשירי שמיעה, אולם חשש זה הולך ומטשטש, ככל ששוק מכשירי השמיעה הולך ומתפתח, וככל שיצרניות נוספות מציגות פיתוחים חדשים בתחום.

בשוק העולמי קיים מגוון עצום של מכשירי שמיעה, ומידי שנה יוצאים פיתוחים חדשים מבית הייצור של חברות מובילות. בעוד שמכשירי השמיעה הרבים נראים דומים לכאורה, הרי שלכל חברה קיים פיתוח טכנולוגי אחר, לדוגמא: מכשירים ה"מתקשרים" ביניהם, כך שתהיה התאמה נכונה בין האוזניים, מכשירים המשתמשים ב"בינה מלאכותית", מנגנוני הפחתת רעש שונים וכיו"ב.

יתר על כן, כל אוזן הינה ייחודית לבעליה, ומגיבה אחרת למכשירי השמיעה, כתוצאה מפעילות המוח הנבדלת. מאחר ולכל מכשיר יש "צליל" קצת שונה, איכות קול מעט אחרת, וטכנולוגיה מעט שונה, חשוב לדעת מספר כללים חשובים שיסייעו לכם להתאים את מכשיר השמיעה בצורה המיטבית.

התאמת המכשיר

המודל האידיאלי להתאמת מכשירי שמיעה הוא עבודה במקביל מול מגוון רחב של מוצרים, כך שלכל אדם ניתן יהיה להתאים - לא רק את המכשיר שעונה לעקומת השמיעה שלו, אלא את המכשיר שאיתו הוא יחוש בצלילים הנעימים ביותר, וזאת תוך השוואה מיידית של מספר דגמים ומכשירים. מודל זה מיושם במרבית המכונים האודיולוגים בארצות הברית ובמדינות המערב, ולא בכדי.

מבחינה טכנולוגית קיימים שני סוגים עיקריים: מכשיר אנלוגי - מגביר צלילים ללא עיבוד משמעותי של הצלילים - טכנולוגיה ותיקה שכיום נחשבת כמיושנת, אך גם זולה יותר. בנוסף, ישנו מכשיר שמיעה דיגיטלי - מכשיר זה כולל את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר. הגברת הצלילים מכוונת ואינה כללית, כך שיש עיבוד של הקול באמצעות מחשב. המערכת מגבירה את קולות הדיבור ומנחיתה את רעשי הרקע.

ישנם מחקרים המצביעים על כך שקיימת הסתגלות קלה יותר לסוג זה של מכשירי שמיעה, ושיפור בהבנת הדיבור. מאחר ומכשירים אלה מתוחכמים יותר ומושקעים יותר, מחירם גבוה יותר לעומת המכשירים האנלוגים.

מכשירים בגדלים שונים

על-פי רוב, גדלי המכשירים משתנים, כפונקציה של מיקומם באזור האוזניים. לדוגמה, מכשיר שנתלה מאחורי האפרכסת (BTE); מכשיר שיושב בתוך האפרכסת (ITE); מכשיר הממלא את כל חלל האפרכסת; מכשיר שממוקם בתוך האוזן, ובולט מעט לעין (ITC); מכשיר זעיר בתעלת האוזן אשר מוסווה למדיי, בשל גודלו הקטן (CIC).

ישנם גם מכשירים זעירים, Mini BTE, המוסתרים מאחורי האפרכסת, והצליל מועבר לתעלת האוזן באמצעות צינורית דקיקה ונסתרת.

בכל גודל אפשר כיום לשלב כל אחת מהטכנולוגיות שלעיל, כלומר ניתן לקחת מכשיר זעיר שיהיה אנלוגי, דיגיטלי או ממוחשב אנלוגי. הדבר נכון לגבי כל הגדלים, למעט Mini BTE שהוא מכשיר פתוח שאינו אוטם את האוזן.

משמעות הגודל

חשוב לציין, כי מכשיר זעיר אינו בהכרח 'חכם' יותר, ולרוב דווקא ההיפך הוא הנכון. טכנולוגיה דורשת בכל זאת מקום, כך שאם נרצה מכשיר מתוחכם ובעל פונקציות רבות יותר כמו יותר תכניות הפעלה, שליטה בעוצמה, הפחתת רעשי רקע, עיבוד מדויק יותר של הצליל, מנגנון חכם נגד feed back של הצליל שימנע ציפצופים של המכשיר וכו', עדיף להתאים מכשיר מעט גדול יותר.

במידה ומעוניינים בשליטה בעוצמת המכשיר ובכל זאת רוצים מכשיר זעיר מסוג CIC, קיימים דגמים מתקדמים שלהם אפשרות תוספת שלט רחוק המאפשר מעבר תכניות או שליטה בעוצמה.

מכשיר חכם יותר יאפשר פתח אוורור גדול יותר, והדבר חשוב במקרים של דלקות אוזניים חוזרות או נטייה להפרשות. גם מבחינת חוזק המכשיר - עוצמת ההגברה, יש קשר לגודל: לרוב מכשיר זעיר בגודלו מתאים לליקוי שמיעה קל ובינוני, בעוד שמכשיר מאחורי האוזן יכול להתאים לליקוי שמיעה בינוני עד עמוק. למרות זאת קיימים בשוק מכשירים עמוקים וקטנים שהם חזקים יותר מאחרים.

שיקולי עלות-תועלת

מאחר וקיים פער גדול של מחירים בין מכשיר דיגיטלי לאנלוגי, ובין דיגיטלי זול לדיגיטלי יקר, חשוב מאוד להתאים את המכשיר על פי צרכי החולה מחד, ועל פי אפשרויותיו הכלכליות מאידך. יש לזכור כי קופות החולים משתתפות בעלויות ובעיקר לבעלי ביטוחים משלימים, וישנן קבוצות הזוכות להשתתפויות נוספות או למימון מלא של המכשירים. לדוגמא: נפגעי הנאצים, נכי משרד הביטחון, נפגעי איבה ותאונות עבודה ועוד.

היקרים מבין המכשירים הדיגיטלים הם בעלי תכונות עדיפות כמו ערוצי תדרים רבים המאפשרים כיוון והתאמה מדויקת יותר על פי עקומת השמיעה של החולה, יותר שליטה ברעשי רקע, ויותר פרמטרים טכניים ואפשרויות תכנות של המכשירים לנוחותו של המשתמש.

במכשירים החכמים קיימות יותר אפשרויות לתקשורת בין המכשירים באופן אלחוטי, מה שמשפר באופן ניכר את איכות השמיעה, אפשרות הגברה בקבוצות תדרים ספציפיות בלבד. במסגרת זו פותחו מכשירים המותאמים לנפגעי עבודה וחבלות רעש ששמיעתם נפגעה בתדרים הגבוהים.

טובים השניים מן האחד

קיימת חשיבות רבה לשמיעה סימטרית ותקינה, כך שבכל מקרה של ליקוי שמיעה בשתי האוזניים כדאי להגביר את שתיהן ולא לקחת מכשיר שמיעה אחד בלבד. דבר זה נכון גם כאשר יש ליקוי שמיעה דו צדדי שאינו סימטרי - ואסור להזניח את האוזן שלקויה יותר.

חשוב לטפל בשתי האוזניים, בדיוק באותה המידה שאנו מרכיבים משקפיים עם שתי עדשות, ולא מטפלים רק בעין זו או אחרת מטעמי חיסכון. למי שחושש משני מכשירים בו זמנית - עדיף לקחת שני מכשירים לתקופת הניסיון ולא מכשיר אחד, משום שרק אז אפשר להבין מה פשר שיקום שמיעה נכון.

תקופת ההסתגלות למכשיר

בטרם קבלת ההחלטה על רכישת מכשיר שמיעה, יש לעבור בדיקת רופא אף אוזן וגרון, במטרה לשלול מחלות שעשויות לפגוע בשמיעה, לברר את סיבת ליקוי השמיעה, ועל מנת לטפל בבעיות קיימות. גם לאחר הרכישה יש לבקר באופן סדיר אצל הרופא, לפחות אחת לחצי שנה, ולנקות שעווה במידה והצטברה באוזן, ואשר עלולה לסתום את האוזנייה או המכשיר.

ההסתגלות למכשיר השמיעה אינה מיידית. לאחר תקופה ארוכה בה האדם הסובל מליקוי שמיעה, התרגל לחיות כאילו "בתוך בועה", תוך שהוא חשוף במידה מועטה לרעש הסביבתי ואינו רגיל לתקשר בערוץ שמיעתי, יש צורך לעתים בתקופת הסתגלות למכשיר.

תקופת ההסתגלות תהיה קצרה יותר - ככל שהתאמת המכשיר תהיה מקצועית ויעילה יותר, וככל שהחולה הינו בעל מוטיבציה נכונה ותמיכה משפחתית חברתית.

כמובן שגם מכשירים ברמה גבוהה ייתנו מענה טוב יותר תוך זמן קצר.
בתום הרכישה יש לחזור מספר פעמים לגורם המקצועי המתאים, לשם תכנות והתאמה של המכשיר, וכך ניתן יהיה להגיע לתוצאות המיטביות.

ד"ר טלי מרק, מומחית לרפואת אף אוזן וגרון, היא מנהלת רפואית של "אופקים" - המרכז לאיכות השמיעה.

בואו לדבר על זה בפורום מכשירי שמיעה, טיניטוס והיפראקוזיס.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום