בדיקות שמיעה: עוברים לאוטומט

(0)
לדרג

שיטה חדשה מאפיינת את מצב השמיעה באופן אובייקטיבי ואוטומטי, כלומר בלא להתחשב בגורם האנושי. הדבר מסייע במיוחד במקרים של תינוקות שעדיין לא למדו לדבר

מאת: ד"ר יהודה הולדשטיין

זוכרים את הסדרה וסרטי הקולנוע "סטאר-טרק"? זוכרים כיצד אבחן הרופא העתידני את מצבם של מטופליו? למי שאינו זוכר: מכשיר מהבהב הועבר על פני גופו של המטופל ואבחן בצורה אוטומטית לחלוטין את מצבו.

מכשיר כזה קיים בינתיים רק בספרי מדע בדיוני ובסרטים, אולם הטכנולוגיה מצעידה את הרפואה לכיוון זה בהתמדה.
הרחבנו את הדיבור בכתבות קודמות על בדיקת ה-OAE ועל

בדיקת ה-BERA. שתי בדיקות אלה, על כל חסרונותיהן ויתרונותיהן, הן כלים מרכזיים בתחום אבחון השמיעה בילדים ובמבוגרים, אך תרומתן חיונית במיוחד ביילודים. שתיהן שייכות לתחום הבדיקות האובייקטיביות.

בתחום השמיעה נולדה לאחרונה שיטת בדיקה אשר מאבחנת את מצב השמיעה באופן אובייקטיבי לחלוטין. כלומר: הבודק מחבר את הנבדק למכשיר, קובע את פרוטוקול הבדיקה, משנה אותו במהלכה לפי הצורך וממתין עד תום הבדיקה. כל שנותר לו לעשות הוא להוציא את התשובה מהמחשב ולשחרר את הנבדק.

בדיקות שמיעה
בדיקות שמיעה

רגישות ודיוק

הבדיקה החדשה נקראת AUDITORY STEADY STATE RESPONSE או בקיצור ASSR. בתרגום לעברית: "תגובות מצב יציב שמיעתיות". מקור השם הוא בסוג הגירוי על ידי צליל מתמשך ויציב.

כמו בכל בדיקת שמיעה, הגירוי שמושמע הוא צליל. התגובות החשמליות, בדומה לנעשה בבדיקת ה-BERA, מיוצרות בעיקר על ידי גזע המוח, אך הן חלשות פי אלף מאלה של ה-BERA, דבר שמצריך מערכת גילוי רגישה ומדויקת.

הבדיקה עצמה מבוצעת כמו בדיקת BERA: האלקטרודות, שהן מדבקות מיוחדות ובטוחות לחלוטין לתינוקות, מודבקות באותה שיטה וכך גם האוזניות שמשמיעות את צליל הגירוי. האוזניות המועדפות לבדיקות אלה הן מסוג INSERT, כלומר כאלה שמוכנסות בעדינות לחלק החיצוני של תעלת האוזן החיצונית.

ההבדל המעשי העקרוני בין בדיקה זו לבדיקת BERA הוא זיהוי התגובה אשר אינו מתבצע על ידי הבודק ואינו תלוי בשיקול דעתו. הזיהוי מתבצע באמצעות תוכנת מחשב מתוחכמת הבנויה על כלים סטטיסטיים והיא בעלת דיוק גבוה מאוד.

יתרונותיה המרכזיים של שיטה זו הם:

1. אובייקטיביות מלאה.

2. אפשרות לבדוק את שתי האוזניים ואת כל ארבעת התדרים אותם רוצים לבדוק בעת ובעונה אחת.

3. טווח עוצמות גדול יותר מאשר ל-BERA, אשר מאפשר קביעת סף שמיעה בליקויי שמיעה חמורים יותר.

בדיקת ה-ASSR נכנסה לשימוש קליני שוטף בעולם בעשור האחרון. בין טכנולוגיות אבחון השמיעה היא הבדיקה החדישה ביותר והידע לגביה מתפתח ומתקדם כל הזמן. ידע ונתונים על יכולות השיטה וכן יישום של כלים טכנולוגיים שונים מביאים לקיצור משך הבדיקה ולהגדלת דיוקה. בישראל בדיקה זו נמצאת עדיין בשימוש מצומצם מאוד, והציוד המתאים קיים במקומות מועטים בלבד.

ברשימה על בדיקת ה-BERA הזכרתי את החברה הקנדית VIVOSONIC, אשר המציאה מכשיר שמסוגל לבצע בדיקת BERA ללא הרדמה. אותה חברה הוסיפה למכשיר זה את בדיקת ה-ASSR תוך ניצול יכולות המערכת גם לצורך בדיקה זו.

בדיקת ה-ASSR אינה באה במקום בדיקת ה-BERA אלא מיתוספת אליה. ה-BERA מדויקת יותר מ-ASSR במצבים של שמיעה תקינה. ה-BERA גם מעניקה מידע מפורט יותר על המצב הנוירולוגי של מערכת השמע.

זהו כלי נוסף המשמש לקביעת סף השמיעה באוכלוסיות נבדקים, אשר אינם יכולים לשתף פעולה בבדיקת השמיעה ההתנהגותית. כאמור, אוכלוסיית המטרה העיקרית היא יילודים ותינוקות, אך ניתן להשתמש בבדיקה זו גם במבוגרים במקרה הצורך.

ד"ר יהודה הולדשטיין הוא מומחה באף אוזן גרון אשר עוסק בתחום מחלות אוזניים (אוטולוגיה ואוטו נוירולוגיה).

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום