נוחי טל-שטרית
אני באה מתחום העבודה הסוציאלית בבריאות הנפש. המשכתי עם גשטאלט באוניברסיטת ת"א, טיפול באמנות בלזלי קולג' עם מיקוד על פסיכודרמה, הנחיית קבוצות 3 שנים וטיפול משפחתי 3 שנים.
בשנים האחרונות עבדתי בשרות הפסיכולוגי באוניברסיטת ת"א בהדרכת-הורים לילדים בגיל הרך, במכון להתפתחות הילד, בהנחיית קבוצות גמילה מעישון בקופת-חולים כללית ובהנחיית חולי-סרטן בח.ס.ן.
בקליניקה בראש-העין ובת"א אני מטפלת באופן פרטי ומקבלת מטופלים ממשרד הביטחון.
מנחת סדנאות לסבתאות-וסבאות.
וסדנאות ל'אמהות-של בנות-של'.
איך בחרתי דווקא בתחום זה:
חיי התגלגלו כך שחשתי צורך עמוק להבין בני-אדם ברמות וברבדים רבים ודקים וכיצד מתרקמים קשרים והתרחשויות ביניהם. חשבתי שלימודים אקדמיים בתחומים הקשורים בנפש האנושית יסייעו לי בכך.
עם השנים ונסיון החיים שלי, למדתי ש-150 השנים מאז הולדת תורת הפסיכולוגיה תורמים ידע עצום, אך הצורך באיזשהו תדר רוחני המשיך לפעום.
אני חושבת שהמלה "התבוננות" עשויה לתאר את החיים שהחלו לפעפע מתוכי, וללמדני ללכת בשבילים שראיתי בדרכי ושהובילו אותי ללמוד גם מתרבויות עתיקות אחרות.
דברים שקרו בחיי ונותרו ללא הסבר הביאו איזשהו שקט מחיפוש אחר תשובות, ביחד עם סקרנות נקייה ורחבה המאפשרת לי לצאת מתוך עצמי ולהיפתח למעגלי-ידע אחרים.
כיום אני למדה ומתרגלת שמאניזם אינדיאני, תפיסה ותרגילים שנכנסים לקליניקה ותורמים להרחבת ההיבטים הטיפוליים ולימודי תיאוסופיה.
גישה טיפולית שאני מזדהה איתה: יונג.
אני מאמינה ששמחה הנובעת מלקום בבוקר לעשייה עם אמונה עמוקה ואמיתית חשובים לריפוי למי שהאותנטיות אבדה לו.
אני מאמינה באהבה. טופלתי אצל מטפלת שאהבה אותי, ובכל מסע עם מטופל-ת אני מבקשת בלבי את המקום הזה בשבילו.
ומתלווה למסע עם מטופלי, להרפתקה המרתקת מכל, על הסבל והתגליות שבה, של היכרות אדם עם עצמו-ה, בשותפות מלאה שלו.
אני מאמינה בקסם כמו זה שמתארת טאישה אבלאר בספרה "מעבר המכשפים" או כמו בקבלה - בתפיסה שכל האטומים בעולמנו עשויים מאותם חומר ואנרגיה, וצליחת המעבר מקפלי נשמתנו עד למגע ישיר עימם, מאפשרת לנו להשפיע על המציאות שלנו בתוך חיינו.
שינוי כרוך בשינוי בחיים הגשמיים והרוחניים יחדיו, ואני מציעה את השילוב של ידע מקצועי ורוחני יחדיו.
סיפור שהשפיע עליי במיוחד במהלך הקריירה:
סיפורים מיוחדים קורים לכל אחד, אם רק שמים לב אליהם בכנות ובפתיחות ומבלי לייחס להם משמעויות מיסטיות מכוונות.
מפאת חיסיון מקצועי אין באפשרותי לתאר כאלה. אני יכולה לספר מה השפיע בחדות על שינוי התפתחותי המקצועית, עד לשחרור מהחשש "מה יגידו" בקלאסיקה הפסיכולוגית.
הספר "13 האמהות הקדומות של השבט"... הספר היה מונח במקום לגמרי בלתי צפוי ו'קרא' לי... באותה עת הייתי עסוקה בהכנות לסדנה ל'אמהות-בנות' וכנראה המלה 'אמהות' ניצודה על-ידי עיני שלמדו את קסם-הציד...
תיאורי הטבע היפהפיים שבו את לבי באופן תפיסת-החיים והמחוייבות אליהם.
משם הגעתי לאהד מ"מעברים קסומים" המתבססים על קרלוס קסטנדה ומאז אני מתרגלת אותם.
התרגילים מכוונים להגמשת הגוף-נפש ותורמים לשליטה עצמית ולאירגון נפש בריא. מצאתי אותם מסייעים אצל שני מטופלים שלי - האחד עם ADD והאחרת עם בולימיה. הספר "מר אל, כאן אנה" חתם כנראה את חניכותי אצל האנשים הקטנים הקרויים 'ילדים'.
אדם שהייתי רוצה להפגש איתו:
עם הסבתות שלי. הן נכחדו בשואה. אבל אני מדברת איתן לפעמים ומודה להן על השמירה שהן פורשות על נכדותי ואיכשהו גם למדה מהן על סבתאות.
אני בחיי האישיים:
אני אדם פשוט. אשה. אני חלק מהמשפחה שלי - בת-זוג, אמא וסבתא. תלמידה. ומודה למורתי-נכדתי תמר המיוחדת. דרכה אני למדה יותר על הורות.
^^ליצירת קשר:^^
054-6331382
[email protected]
