ניתוח קיסרי: כל מה שחשוב לדעת

(5)
לדרג

כ-20% מהלידות בישראל מבוצעות בניתוח קיסרי. מתי נדרש ניתוח קיסרי? מה כוללים שלבי הניתוח - ומהם הסיבוכים האפשריים? מדריך מקיף ליולדת, בדרך ללידה המיוחלת

רופא גינקולוגיה ומיילדות (נשים) ,מומחה ליילוד וגינקולוגיה

עקרונית, בכל הריון שאיפתנו היא ללידה נרתיקית עם או ללא אמצעים להקלת הכאב, בשבוע מתקדם ככל האפשר, תוך שמירה על בריאות ההרה והולדת ילוד בשל ובריא.

לעיתים, ישנם מצבים רפואיים בהם לא ניתן לשמור על בריאות האם, הילוד או שניהם והדרך היחידה ללידה היא על ידי ביצוע ניתוח קיסרי. כאשר ההחלטה על ביצוע ניתוח קיסרי מתבצעת טרם הלידה אנו מדברים על ניתוח קיסרי מתוכנן (אלקטיבי). וישנם מצבים רפואיים, המחייבים תוך כדי מהלך הלידה הנרתיקית מעבר לניתוח קיסרי. כאן אנחנו מדברים על ניתוח קיסרי דחוף או בהול (בהתאם לדחיפות בה יש לבצע ניתוח קיסרי כדי לשמור על בריאות הילוד והאם).

ניתוח קיסרי נחשב כהתערבות הניתוחית השכיחה ביותר בעולם. צילום: שאטרסטוק
ניתוח קיסרי נחשב כהתערבות הניתוחית השכיחה ביותר בעולם. צילום: שאטרסטוק

באילו מקרים הלידה תבוצע בניתוח קיסרי מתוכנן מראש?

מרבית הניתוחים הקיסריים הינם ניתוחים קיסריים מתוכננים, הנקראים גם ניתוחים אלקטיביים. הסיבות השכיחות לביצוע ניתוח קיסרי אלקטיבי הן רבות וכוללות: עובר הנמצא ברחם במצג עכוז; הריון תאומים - כאשר אחד מהם נמצא במצג עכוז; יולדת לאחר שני ניתוחים קיסריים או יותר; הערכת משקל גבוהה של העובר; יולדת לאחר קרע של הספינקטר האנאלי בלידה הקודמת; יולדת לאחר קרע ברחם בלידה הקודמת.

כמו כן, לנשים שעברו תיקון ניתוחי של רצפת האגן מומלץ לעבור ניתוח קיסרי מתוכנן כדי להימנע מנזק נוסף ברצפת האגן. הסיבה השכיחה ביותר לניתוח קיסרי מתוכנן היא ניתוחים קיסריים קודמים.

ניתוח קיסרי נחשב כהתערבות הניתוחית השכיחה ביותר בעולם. ושיעור הניתוחים הקיסריים שונה בארצות שונות ונע בין 10 ל-80 אחוז. בישראל כיום כ-20 אחוז מהלידות מבוצעות בניתוח קיסרי.

באיזה שלב של ההריון, מומלץ לבצע ניתוח קיסרי מתוכנן?

על פי ההמלצה של האיגוד האמריקאי למיילדות ולגניקולוגיה, (ACOG -American College of Obstetricians and Gynecologists), יש לבצע ניתוח קיסרי מתוכנן בשבוע ה-39 להריון, כדי לאפשר הבשלה של כל אברי העובר והימנעות מסיבוכי פגות. יחד עם זאת, ישנם מצבים בהם אנו נדרשים לבצע ניתוח קיסרי מתוכנן מוקדם יותר - למשל בשבוע 37 או אפילו 36. לדוגמא, לאישה אשר עברה בלידה הקודמת קרע בדופן הרחם נמליץ על ביצוע ניתוח קיסרי לפני שבוע 38 - לפני הופעת צירי לידה והתחלת לידה היכולים לגרום להישנות סיבוך מסכן חיים.

היתרונות של ניתוח קיסרי מתוכנן הם בכך שמועדו ידוע מראש ולכן הוא יתבצע ברוגע, בנוכחות בן זוג או קרוב/ה משפחה אחר/ת - והיולדת תוכל לקבל לידיה את התינוק, ולחוות את הלידה, דומה עד כמה שניתן, למהלך של לידה נרתיקית.

יש מעט מאד נשים הבוחרות ללדת בניתוח קיסרי, גם בהיעדר הוריה רפואית ברורה. הסיבות האפשריות כוללות: חשש מפגיעה עתידית ברצפת האגן וחוסר שליטה על הסוגרים; נשים שעברו התעללות מינית בעברן ונשים החרדות מעצם חווית הלידה הנרתיקית.

באילו מצבי חירום נדרש ניתוח קיסרי?

ניתוחים קיסריים דחופים ניתוחים קיסריים דחופים חלים במגוון מצבים, כגון: מקרים בהם תוכנן מראש ניתוח קיסרי בשל סיבה כלשהי (מצג עכוז או יולדת שעברה כבר שני ניתוחים קיסריים או יותר), אך לפני המועד המתוכנן החלו צירי לידה ו/או ירידת מים. במקרה כזה, לא ניתן להמתין למועד שנקבע מראש ויש לבצע את הניתוח מידית, אך לרוב ניתן להספיק לבצע הרדמה אזורית - ולנהל את מהלך הניתוח, בדומה לניתוח קיסרי מתוכנן. דוגמא אחרת, היא לידה נרתיקיות שאינה מתקדמת ויש צורך לסיימה בניתוח קיסרי דחוף.

ניתוח קיסרי בהול מתקיים במצבים בהם אנו מזהים מצוקת עובר/אם או שניהם, כמו למשל: במקרה של צניחת חבל טבור - מצב בו חבל הטבור יורד לפני הראש, נלחץ ונפגעת אספקת דם לעובר, ולכן יש לחלץ את הילוד מידית לפני שתיגרם לו פגיעה מוחית; או בנוכחות שליית פתח עם דמם נרתיקי כבד, המסכן את חייה של האם אם העובר לא יוולד במהירות; במצב של חשד לקרע בדופן הרחם - המחייב ליילד את התינוק במהירות, כמו גם למנוע סיבוכים קשים אצל האם.

מה מהלך ההרדמה בניתוח קיסרי?

אנו שואפים לבצע ניתוחים קיסריים מתוכננים או דחופים בהרדמה אזורית, אלא אם כן קיימת הוריה רפואית שלא לבצע הרדמה אזורית וזה על מנת שהיולדת תהיה ערה במהלך הניתוח, תשתתף בחוויית הלידה ונימנע ממעבר חומרי הרדמה לילוד.

ניתוחים קיסריים מתוכננים מבוצעים ברוב המקרים בהרדמה אזורית ספינאלית, שהשפעתה מתחילה באופן מידי ומספקת הרדמה טובה לביצוע הניתוח. במהך ההרדמה נוהגים להזריק לחלל הספינלי תרופות כגון מורפיום, שיש להן השפעה מקלה על כאבים הנמשכת 18-24 שעות לאחר תום הניתוח.

יולדות שהחלו בלידה נרתיקית ונאלצו לעבור לניתוח קיסרי במהלך הלידה, בדרך כלל מגיעות אל חדר הניתוח לאחר שכבר קיבלו הרדמה אפידורלית (ולא ספינלית); לכן, הניתוח שלהן יבוצע תחת הרדמה אפידורלית, תוך מתן תוספת של חומרי הרדמה.

מה כוללים שלבי הניתוח הקיסרי, כאשר הוא מתוכנן מראש?

1. הרדמה אזורית, לרוב ספינאלית.

2. החדרת קטטר לכיס השתן, על מנת לרוקן את שלפוחית השתן. ריקון השלפוחית חשוב משני טעמים. הטעם הראשון: הרחם יתכווץ מהר יותר, לאחר הוצאת התינוק. הטעם השני: אם שלפוחית השתן מלאה, היא עלולה להיפגע במהלך הניתוח.

3. חיטוי הבטן, כדי שלא תהיה חדירה של חיידקים מהעור אל שדה הניתוח.

4. הנחת כיסוי על הבטן.

5. במהלך הניתוח מבצעים חתך רוחבי נמוך בבטן התחתונה ופותחים את קיר הבטן בשכבות: עד שמגיעים אל חלל הצפק. לאחר הפשלת השלפוחית מתחת לחתך ברחם, פותחים את הרחם בחתך רחבי נמוך. החתך בעור הינו נמוך כדי להימנע מפגיעה אסתטית בקיר הבטן, ועל מנת להפחית את הסיכון להיווצרות קרע בדופן הרחם, במהלך ההריון והלידה הבאים.

6. הולדת התינוק. חשוב לציין כי לעיתים, כאשר הילוד נמצא במצג ראש, במהלך הוצאתו, יש צורך להפעיל לחץ פיזי על החלק העליון של הרחם באמצעות היד על מנת לחלץ במהירות את התינוק. ניתן להיעזר במכשיר ואקום ידני או מלקחיים לחילוץ ראש הילוד במקרים בהם קשה לחלצו. כאשר התינוק נמצא במצג עכוז, מיילדים את הילוד על ידי משיכת רגליו, וכתוצאה מכך הלחץ שמופעל על בטן האם הוא קל יותר.

7. אם התינוק איננו נזקק לטיפול מידי של רופא ילדים, משהים את ניתוק חבל הטבור לדקה, כדי לאפשר מעבר דם לעובר, ורק לאחר מכן מפרידים את הילוד מחבל הטבור. מעבר דם לילוד מפחית סיכוי לאנמיה של הילוד בשנה הראשונה לחייו.

8. הפרדת השיליה מהרחם והוצאתה.

9. סגירת החתכים בשלבים, על פי השכבות שצוינו לעיל. הדרך המהירה ביותר לסגירת החתך בעור היא באמצעות סיכות, אולם ישנם דרכים נוספות, כגון תפרים שקועים ומעליהם דבק. התוצאות האסתטיות דומות בשתי השיטות, ובחירת השיטה תלויה בהעדפת האישה והרופא/ה המטפל/ת.

10. כ-12 שעות לאחר הניתוח מוציאים את הקטטר.

נעשה מאמץ לאפשר לאם לשהות לצד התינוק כבר בחדר הניתוח. צילום: שאטרסטוק
נעשה מאמץ לאפשר לאם לשהות לצד התינוק כבר בחדר הניתוח. צילום: שאטרסטוק

מהם הסיבוכים האפשריים של ניתוח קיסרי?

לעובר: אם הניתוח מבוצע בשבוע מוקדם משבוע 38, תיתכן מצוקה הקשורה לפגות.

לאם:

כמו בכל ניתוח, קיים סיכון לזיהום - אשר גבוה באופן משמעותי, בהשוואה ללידה נרתיקית.

זיהום בדרכי השתן.

זיהום תוך-רחמי.

פקקת ורידית, הבאה לידי ביטוי בהיווצרות של קריש/י דם. לכן, ליולדות עם בעיה בקרישת הדם, יולדות מבוגרות או בעלות עודף משקל - ניתן לאחר הניתוח טיפול תרופתי במדלל דם.

מצב של שיליה נעוצה - סיבוך נדיר, אשר אופייני בעיקר בנשים שעברו מספר ניתוחים קיסריים. במצב זה השיליה ננעצת בשריר הרחם - וכדי להוציא אותה, יש לעיתים צורך לכרות את הרחם. נשים לאחר 4 ניתוחים קיסריים חייבות להיות מודעות לסיכון זה.

לסיכום: בשנים האחרונות ניתנת תשומת לב מרובה לנשים אשר חייבות ללדת בניתוח קיסרי, כדי שהן תחושנה שותפות לחוויית הלידה. הלידה בניתוח קיסרי מבוצעת בנוכחות בן הזוג או קרוב/ת משפחה אחר/ת ונעשה מאמץ לאפשר לאם לשהות לצד התינוק כבר בחדר הניתוח, בקונספט שנקרא "אפס הפרדה", כדי שהחיבור לתינוק יהיה מיטבי, גם לאחר ניתוח קיסרי.

פרופ' דרורית הוכנר היא מומחית במיילדות וגניקולוגיה; מנהלת מחלקת נשים ויולדות, בבית החולים "הדסה" הר הצופים.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום ניתוחים קיסריים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום
  • צור קשר
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה