פגות מאוחרת: בעיות שכיחות

(0)
לדרג

פגים מאוחרים אמנם בשלים יותר, יחסית לפגים צעירים - אבל גם הם עלולים לסבול מבעיות (נשימה, אכילה, חום גוף וחיסון), שיחייבו המשך מעקב בקהילה. מדריך

מאת: ד"ר רבקה רגב

8%-10% מכלל התינוקות נולדים בשבועות 34-36 להריון; כלומר: כ-4-6 שבועות, לפני מועד הלידה המשוער. תינוקות אלה הינם פגים, המוגדרים כפגים מאוחרים. במקרים רבים, ייתכן שמשקלם יהיה תקין ואף גבוה לגיל ההיריון בו נולדו, אך העובדה כי נולדו מוקדם, לפני השבוע ה-37 להריון, מגדירה אותם כפגים.

פגים מאוחרים אמנם בריאים יותר מפגים קטנים, או פגים צעירים יותר - והם לרוב מטופלים ביחידת התינוקות, יחד עם תינוקות שנולדו במועד. יחד עם זאת, בהשוואה לתינוקות הנולדים לאחר השבוע ה-37 להריון - פגים אלה עלולים לסבול ממספר בעיות, הנובעות מלידתם המוקדמת. זאת, משום שבמקרים רבים - מערכות גופם אינן בשלות לגמרי.

תופעה מוכרת נוספת, אצל פגים מאוחרים - הינה הופעה של צהבת. צילום: שארסטוק
תופעה מוכרת נוספת, אצל פגים מאוחרים - הינה הופעה של צהבת. צילום: שארסטוק

מהן הבעיות הייחודיות לפגים מאוחרים?

הבעיות העיקריות נוגעות להבשלה לא מלאה של מערכות הנשימה, ויסות חום הגוף, האכילה, החיסון, שכיחות גבוהה יותר של צהבת ועוד. ככל שהפג המאוחר נולד מוקדם יותר, כך מערכות גופו בשלות פחות.

מדוע נגרמות בעיות נשימה אצל פגים מאוחרים? מהי ההשפעה של בעיות אלה?

בעיות נשימה אצל פגים מאוחרים נוצרות בקרב פגים, שהריאות שלהם עדיין אינן בשלות בעת הלידה - ומתקשות לתפקד. חוסר הבשלות של הריאות גורם לקשיים בנשימה - המתבטאים בנשימה מהירה ומאומצת, המלווה לעיתים באנחות.

במקרים מעטים, נדרשת לפגים מאוחרים הסובלים מבעיות נשימה תוספת חמצן על מנת שיוכלו לנשום כראוי. פגים אלה מטופלים ביחידה לטיפול נמרץ בפגים ובתינוקות.

בעיות בוויסות חום גוף, העלולות להתעורר אצל פגים מאוחרים?

פגים מאוחרים מתאפיינים ברקמת שומן מועטה ובשטח גוף גדול יחסית למשקלם - ולכן הם סובלים מקשיים בשמירה על חום הגוף. מצב זה יחד עם עיכוב בהתפתחות היכולת לוויסות עצמי של חום הגוף (כמו הזעה או רעד כאשר קר) - עשויים להביא לכך שלתינוק יהיה קושי לשמור על חום גוף תקין (36.5-37.4 מעלות צלזיוס). יתכן והוא יזדקק לחימום באינקובטור, או בעריסת חימום מיוחדת. לכן מבצע הצוות הרפואי מעקב צמוד אחר חום הגוף של הפג המאוחר, הן בעת הטיפול באינקובטור ועד שניתן להעבירו לעריסה רגילה (תוך המשך המעקב).

מהן בעיות האכילה המאפיינות פגים מאוחרים?

בעיות האכילה נובעות מקושי לשלוט בקואורדינציה הנדרשת - לשם יניקה או אכילה מבקבוק; ונוכח התיאום המשמעותי, הנדרש בו זמנית. בין פעולות המציצה, הבליעה והנשימה - תהליך זה יכול להיות לא לגמרי בשל, אצל חלק מהפגים המאוחרים - ולכן לעיתים הם מתקשים ביניקה ואף באכילה מבקבוק. במקרים מסוימים - התינוקות יוזנו באמצעות צינורית המוחדרת לקיבתם (זונדה), עד לשלב שבו הצוות המטפל יתרשם כי הם כבר מסוגלים לאכול בצורה רגילה ועצמאית.

יודגש כי יש חשיבות רבה להאכלה, המאפשרת לתינוק לקבל חלב (חלב אם או תחליף חלב אם) כדי לשמור על ערכי סוכר תקינים בדמו, שכן ללא קבלת מזון, קיים סיכון לירידה בערכי הסוכר בדם - היכולה להיות משמעותית להתפתחות הגוף והמוח של הפג המאוחר. בשל כך, במקרה שעולה צורך - מוסיפים להאכלה גם עירוי סוכר לווריד לפג כזה המתקשה באכילה.

מהן הבעיות המאפיינות את מערכת החיסון, אצל פגים מאוחרים?

בקרב פגים מאוחרים רבים, גם מערכת החיסון איננה מבשילה דיה - והם חשופים יותר להידבקות במחלות שונות. כך, פגים מאוחרים רגישים יותר לזיהומים בעת ולאחר הלידה, יחסית לתינוקות שנולדו במועד. הצוות הרפואי מודע לכך; ועל פי רוב, האם עצמה מטופלת באנטיביוטיקה, כבר במהלך הלידה - כפעולה מונעת, שמטרתה למנוע הדבקה אפשרית של התינוק, בזיהום הנגרם על ידי חיידקים, המצויים בתעלת הלידה.

מה מאפיין צהבת המופיעה אצל פגים מאוחרים?

תופעה מוכרת נוספת, אצל פגים מאוחרים - הינה הופעה של צהבת לאחר לידה הנמשכת זמן ארוך יותר לעומת תינוקות שנולדו בזמן.

לעומת זאת, אצל פג מאוחר, אשר אצלו גם הכבד עדיין אינו בשל מספיק - הצהבת שתופיע תמשך זמן ממושך יותר. לכן היא דורשת מעקב רפואי, ולעיתים ואפילו טיפול בהתאם לערכי הצהבת המותאמים למידת הפגות וגיל התינוק (בשעות).

גם פגים מאוחרים נדרשים למעקב פגים צמוד בקהילה. צילום: שאטרסטוק
גם פגים מאוחרים נדרשים למעקב פגים צמוד בקהילה. צילום: שאטרסטוק

מה דורש המעקב בקהילה אחרי פגים מאוחרים?

כמו כל הפגים - גם פגים מאוחרים נדרשים למעקב פגים צמוד בקהילה. המעקב יכלול ניהול כללי של צרכי התינוק ומשפחתו כמו מעקב גדילה, הערכת התפתחות, מתן תשובות למשפחה ועוד. חשוב כי רופא הילדים בקהילה יעריך אפשרות של החמרת הצהבת יחד עם דפוסי אכילה של התינוק והעלייה במשקלו. זאת, משום שיש קשר בין קצב עלייה נמוך במשקל, לבין הופעה חוזרת של צהבת. לעתים, צהבת עלולה להגיע לערכים גבוהים - שיחייבו אשפוז נוסף.

רופא הילדים שיעקוב אחרי אבני הדרך ההתפתחותיים של התינוק יכיר את נושא פגותו של התינוק, והצורך להתחשב בה מבחינת גדילה והתפתחות.

לסיכום: תינוקות שנולדו כפגים מאוחרים, מתעכבים לרוב בבית חולים באשפוז שלאחר הלידה לצורך מעקב וטיפול, עד שהצוות המטפל משוכנע כי כל מערכות גופם הבשילו מספיק וכי ניתן לשחרר אותם הביתה. כאמור, גם לאחר השחרור - נדרש המשך מעקב צמוד בקהילה.

ד"ר רבקה רגב היא מומחית ברפואת ילדים וניאנטולוגיה (רפואת תינוקות ופגים), ואחראית מרפאת מעקב פגים של בית חולים "מאיר" בכפר סבא.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום