האם כירופרקטיקה מסוכנת?

מחקר שפורסם בעיתון Neuroradiology ובו נטען שמניפולציות כירופקרטקיות בצוואר מהווות גורם סיכון לשבץ כתוצאה מכשל בעורקים החולייתיים, הינו גדוש בבעיות מחקר, מספק מידע שימושי מועט, וגורם להלחצה מיותרת של הציבור לגבי טיפול יעיל ובטוח בכאבי צוואר וראש, כך עולה מ-ACA, האגודה האמריקאית הכירופרקטית.

מקצוע הכירופרקטיקה מקדם בברכה מחקרים חשובים לגבי הבנת הפגיעות הללו. רופאים כירופרקטים תרמו מחקרים חשובים להבנה הפיזיולוגית, האפידמיולוגית והקלינית של הפגיעות הללו. אולם המחקר הזה לא מעביר מידע חדש שיהווה השפעה על גוף המחקר הקיים בנושא זה. מחברי המחקר מסכמים שיש יחס בין הטיפול בצוואר לבין סוג אחד נדיר של שבץ (VAD). זהו סוג נדיר מאוד של שבץ, שנקשר גם לפעילויות אחרות כמו שיחה בטלפון, שחייה, צפייה בכוכבים, חפיפת שיער ואפילו שינה.

למרות שהמחקר מצא מקרים בהם VAD הוא לכאורה קשור לביקור אצל הכירופרקט, השבץ לא בהכרח נגרם בגלל הטיפול עצמו. עדויות מדעיות המראות כי טיפולים בצוואר המהווים את הגורם האמיתי לשבץ מהסוג הזה עדיין ראשוניות מאוד ושנויות במחלוקת.

טיפול כירופרקטיקה בצוואר - האם יש סיכון? צילום: שאטרסטוק

VAD מגיע בדרך כלל בעקבות כאבי ראש או צוואר שנמשכים ימים ואף שבועות לפני האירוע עצמו. "השבץ האמיתי" יכול להגיע מאוחר יותר, ורק לאחר שקריש הדם נוצר באזור הפגיעה, ומשם משתחרר עד שהוא נתקע באחד מכלי הדם בבסיס המוח. החולה יכול היה להגיע לכירופרקט לצורך טיפול בתסמינים שלמעשה נגרמו בגלל VAD שכבר מתחיל להיווצר, והשבץ בסופו של דבר יגיע עם או בלי הטיפול.

מחקר ביו-כימי שנעשה לאחרונה בדק את הכוחות שמגיעים לעורקים החוליתיים במהלך פעילות של עמוד השדרה. המחקר מצא שהכוחות שהגיעו לעורקים במהלך פעולות אלה עומדים על פחות מתשיעית מהכוח הנדרש למתיחת העורק במצב נורמלי. הכוחות שנמדדו במהלך טיפול לצוואר, היו למעשה נמוכים מהכוחות המופעלים בהפעלה רגילה של הצוואר.

בהתבסס על המחקר הזה ועל עדויות אחרות, חוקרים רבים כעת מאמינים שבלתי אפשרי מבחינה פיזית לבצע פעולות על הצוואר שיגרמו ל VAD, אלא אם העורק ממילא כבר חלש מאוד.

למעשה, הסיכויים שמישהו יסבול מסיבוכים קשים בעקבות טיפול כירופרקטי לצוואר עומדים על בערך אחד לשני מיליון. מרבית הרופאים המטפלים לא נתקלו או יתקלו במקרה שכזה במהלך שנותיהם כמטפלים, גם אם ימשיכו לתת מאות ואלפי טיפולים בשנה.

יתר על כן, "לא לעשות כלום", ולא לטפל בסובלים מבעיות בצוואר או בגב, גורם לסיכונים אחרים. כתוצאה מאי טיפול עלול להיווצר מצב של נכות, שימוש בחומרים ממכרים ואף סמים לא חוקיים להקלה על הכאב, פגיעה בכוח העבודה ובמערכת החברתית, והסיכון להפיכת כאב נקודתי לבעיה כרונית, מסובכת וקבועה.

מספר רב של מחקרים קבע כי הטיפול בעמוד השדרה וצורות אחרות של טיפול ידני בטוחות ויעילות לטיפול בקשיות נפוצה בצוואר או בגב, וכטיפול בכאבי ראש. במחקר שנערך ב 2001 נמצא שטיפול באזור האגן מתאים גם לטיפול בכאבי ראש כתוצאה ממתח, וגם בכאבי ראש הקרושים לכאבי צוואר.

בנוסף, צויין שלטיפול זה יש גורם סיכון נמוך מאוד לסיבוכים קשים, וזו אחת הסיבות לכך שהוא עדיף על פני טיפול תרופתי.

לרוע המזל, לא קיים מבחן פשוט ואמין לקביעת מקור התסמינים של החולה, ואם הם נובעים מ- VAD או מסיבות נפוצות יותר. ה ACA מעודד מחקר נוסף בנושא, על פני סקירות של המחקרים הקיימים. ה ACA נוקטת בצעדים מעשיים להנחיית רופאים כיצד לזהות גורמי סיכון אפשריים, ומעודדת את כל הרופאים להפנות את החולים הנמצאים בסיכון למומחים נוספים להערכה מחודשת.

למרות שכל העדויות מראות שיש סיכוי קטן בלבד לסיכון של סיבוכים קשים בעקבות טיפולי צוואר כירופרקטיים, עדין מדובר בנושא בעייתי במקצוע הכירופרקטיקה. ה ACA ואנשי המקצוע ממשיכים לבחון זאת בשיתוף תחומים אחרים ברפואה לטובת החולים.

Neuroradiology 2003 May;45(5):311-314