אורטיקריה כרונית: אבחון וטיפול

(46)
לדרג

אורטיקריה היא מחלה הגורמת לנגעים אדומים, נפוחים ומגרדים בעור ופוגעת באיכות החיים. השנה הוכנסה לסל התרופות תרופה ביולוגית שעוזרת מאוד ומביאה להפוגה

רופאה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ,מומחית לרפואה פנימית
077-9977275 (מספר מקשר)

אורטיקריה כרונית היא מחלה המערבת את העור. מנגנון המחלה טרם ברור דיו, אולם מחלה זו נחשבת כיום לאוטואימונית. כתוצאה מליקוי במערכת החיסון של החולה, הגוף תוקף את עצמו ובמקרה זה את העור. מקור השם "אורטיקריה" הוא במילה URTICA ("אורטיקה")= סרפד, וזאת על שם הנגעים האופייניים למחלה, שנראים בדיוק כמו נגעים הנוצרים ממגע עם צמח הסרפד. נגע בודד הוא בעל צורה עגולה או אובלית (לא חייב להיות סימטרי), בצבע אדום ועם נפיחות במרכזו. הנגעים גורמים לגרד ניכר. מדובר במחלה שכיחה יחסית וסובלים ממנה כ- 1%-2% מכלל האוכלוסייה בישראל ובעולם. אורטיקריה יכולה לפגוע בכל שכבות הגילאים, אם כי בקרב מרבית החולים המחלה פורצת בגיל צעיר עשור שני עד רביעי.

פצעי אורטיקריה. אילוסטרציה: שאטרסטוק
פצעי אורטיקריה. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מהם מאפייני אורטיקריה כרונית?

בניגוד לאורטיקריה אקוטית (חריפה) שנמשכת ימים בודדים ויכולה לנבוע ממגוון סיבות (למשך מחלה זיהומית, תגובה אלרגית ועוד), אורטיקריה כרונית מוגדרת כאורטיקריה הנמשכת יותר מ-6-8 שבועות. המחלה עלולה להיות ממושכת, חלק לא מבוטל מחולי האורטיקריה הכרונית סובלים מהתסמינים לפרקי זמן ניכרים - שנים רבות.

הלוקים באורטיקריה כרונית סובלים מפגיעה ניכרת באיכות החיים כתוצאה מהמחלה העורית והגרד הניכר החל מאובדן ימי עבודה או ימי ביה"ס, פגיעה משמעותית באיכות השינה ועד למרכיב נפשי כתוצאה מפגיעה בדימוי עצמי, נטייה להסתגרות בבית, דכאון, חרדה ועוד. חייבים להסביר בנקודה זו כי המחלה מערבת לרוב את העור בלבד ובד"כ אינה מערבת איברי גוף נוספים, אם כי חלק מהחולים חווים בנוסף לתפרחת האופיינית, גם התקפים של אנגיואדמה ANGIOEDEMA כתוצאה ממעורבות של התת עור. אלו הם אירועים של התנפחות פתאומית של רקמות רכות כגון הלשון, השפתיים אם כי יכול להתרחש באיזורי גוף נוספים. אירועי האנגיואדמה הללו פוגעים פגיעה ניכרת באיכות חיי המטופלים ומפריעים למהלך חיים תקין.

האם ישנם סימנים מקדימים להופעת אורטיקריה כרונית?

במרבית המקרים, אין כל סימנים מקדימים - והמחלה יכולה להתחיל במספר נגעים מצומצמים, או לפרוץ בבת אחת. אין מדובר במחלה הדרגתית, שיש לה סימנים מקדימים כלשהם. לצערנו אין דרך למנוע את פריצתה, אולם יש בידינו לטפל במחלה עד לכדי שליטה מלאה בתסמינים ולכן חשוב ביותר שכל חולה עם תסמינים דומים לאלו המתוארים לעיל יגיע להיבדק אצל אלרגולוג מומחה.

אבחון וטיפול באורטיקריה. אילוסטרציה: שאטרסטוק
אבחון וטיפול באורטיקריה. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מי נמצא בקבוצת הסיכון ללקות באורטיקריה כרונית?

חשוב לציין שהמחלה שכיחה יותר בנשים. גורם סיכון נוסף הוא סיפור משפחתי של מחלות אוטואימוניות כל מי שיש במשפחתו חולים במחלות אוטואימוניות אחרות, נמצא בקבוצת סיכון לפתח את המחלה.

האם יש סיכון באי טיפול במחלה?

כאמור, אורטיקריה כרונית מערבת את העור ואינה מערבת מערכות נוספות בד"כ. לכן אין סיכון רפואי באי טיפול בתסמיני המחלה. עם זאת, הסבל שנגרם לחולה כתוצאה מהמחלה הוא רב מאוד - ולכן חשוב לקבל טיפול יעיל ומותאם אישית.
למרות שישנם הרבה מחקרים בתחום, נכון להיום, לצערנו, לא ניתן למנוע את המחלה (כמו שלא ניתן למנוע מחלות אוטואימוניות אחרות). עם זאת, קיימים מחקרים רבים בנושא בעשור הנוכחי, אין ספק כי זו שאלה של זמן עד למציאת דרכים למניעתה של המחלה.

כיצד מאבחנים אורטיקריה כרונית?

אבחון המחלה מתבצע דרך הסיפור הקליני של המטופל, שלילתם של מצבים רפואיים נוספים שעלולים להתייצג כתפרחת אורטיקיראלית אך למעשה אינם אורטיקריה כרונית וחשוב מאד לבררם: למשל מחלות דלקתיות, חסר חיסוני, מחלות אוטואימוניות אחרות, ממאירות. כל מטופל עובר בירור ראשוני הכולל בדיקה גופנית מדוקדקת, כמובן, ובדיקות מעבדה. בחלק מהמקרים המטופל יזדקק לבירור נוסף כגון תבחיני עור, בדיקות שתן וצואה, סרולוגיות למזהמים שונים ובירור הורמונלי. במקרים קשים ולא טיפוסיים, מבוצעת גם ביופסיה עורית - לזיהוי ודאי כי אכן מדובר באורטיקריה קלאסית ובעיקר על מנת לשלול מעורבות של כלי דם במחלה.

אורטיקריה שכיחה יותר בנשים. אילוסטרציה: שאטרסטוק
אורטיקריה שכיחה יותר בנשים. אילוסטרציה: שאטרסטוק

כיצד מטפלים במחלה?

האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית מפרסם בימים אלה קווים מנחים לטיפול באורטיקריה כרונית, בדומה לקווים מנחים בארה"ב ובאירופה. הקו הראשון לטיפול כולל תרופות אנטי היסטמינים מהדור החדש (כדוגמת DESLORATADIN או FEXOFENADINE) במינון מקובל. במידה ואין הטבה תחת טיפול זה ההנחיה היא להעלות במינון האנטי-היסטמינים עד לפי 4 ביום. במידה ואין הטבה מספקת בתסמינים, מתקדמים לטיפולים נוספים כגון סינגולייר ותרופות אימונו-מודולטוריות ואימונוספורסיביות שונות, שנמצאו יעילות עבור חלק מהחולים באורטיקריה כרונית, ומחייבות מעקב צמוד אחר המטופל הנוטל אותן. בשנה החולפת נכנסה לסל הבריאות בישראל תרופה ביולוגית המורכבת מנוגדנים מסוג IGE ונקראת זולייר (Xolair - Omalizumab). זולייר נמצאה יעילה מאד לטיפול באורטיקריה, אחת לארבעה שבועות, באמצעות זריקה תת עורית (SUBCUTAN) תוך השגחה של כשעתיים בבית החולים. לאחריהן המטופל יכול להמשיך ולהתפנות לעיסוקיו.

האם ניתן להגדיר את התרופה כ"פורצת דרך"?

בהחלט, מדובר בתרופה פורצת דרך. מדובר בתרופה עם פרופיל בטיחותי גבוה ועם יעילות טובה מאד ואף מצוינת בקרב המטופלים בה. עם זאת, יש חשיבות רבה לבירור של המחלה, והתאמת הטיפול למטופל הספציפי, הן מבחינת המינון הטיפולי והן מבחינת משך הטיפול ותדירותו.

האם חולה באורטיקריה כרונית צריך להיות במעקב רפואי צמוד?

בוודאי. בתחילת הדרך לצורך הבירור המקיף והתחלת הטיפול. בשלב מאוחר יותר לצורך ניטור הטיפול והחלטות לגבי שינוי מינון תרופות, שינוי טיפולי- בהתאם למצב החולה. בעקרון, כל עוד המטופל מאוזן, משמע שהטיפול יעיל אולם קיימים טיפולים תרופתיים מחייבים מעקב רפואי תדיר.

מדוע חשוב להגיע לאבחון אצל מומחה במחלות אימונולוגיות ואלרגיות?

נתקלתי לא מעט במטופלים שאמרו לי "לא ידענו שיש טיפול ולכן לא הגענו לרופא" או " חבל שלא הגעתי כמה שנים קודם ,היה נחסך ממני סבל רב". כך שהרבה מהחולים כלל לא מגיע להיבדק ולא מאובחן. מתוך אלו שכן פונים לרופאי משפחה, חלק לא מבוטל מטופל באופן לא מיטבי כתוצאה מסיבות שונות כולל חוסר ניסיון וידע של הרופא. להרבה מטופלים נאמר כי הטיפול היחיד הוא תרופות אנטיהיסטמיניות והם אינם מודעים לכך שקיימות תרופות נוספות לטיפול באורטיקריה. מכל הסיבות האלו, כדאי מאד לפנות לאבחון אצל מומחה מאחר וזה מאוד משמעותי. וחולה שאינו מגיע למומחה - מפספס את האפשרות לקבל טיפול מדויק. בעידן האינטרנט, החולים בודקים ואוספים מידע רב. ולכן חשוב לפנות דווקא אליהם - ולעודד את המודעות לכך שאבחון נכון ומותאם אישית אצל מומחה יכול למנוע סבל ממושך.

ד"ר רמית מעוז סגל היא מומחית לרפואה פנימית, אימונולוגיה קלינית ואלרגיה.

בואו לדבר על זה בפורום אורטיקריה - סרפדת, חרלת.

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.

ד"ר מעוז סגל רמית
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום