יחסים מסוכנים

האישה מצדו השני של קו הטלפון נשמעה מתוחה ומבולבלת. "נשמות טובות" גילו לה שבעלה בוגד בו. בעלה נאלץ להודות. בקשתה של האישה, מבולבלת וחרדה ככל שהייתה, הייתה ברורה: היא התנתה את המשך הקשר ביניהם בטיפול זוגי, שמטרתו מניעת תופעות דומות בעתיד. הבעל הסכים. ראיתי את שני בני הזוג בנפרד. ה"נבגדת", בחורה סולידית בסוף שנות העשרים לחייה, מיושבת בדעתה ומצפה חד-משמעית לבלעדיות בקשר הזוגי. ה"בוגד", צעיר ממנה בשנתיים, בחור מבריק, הגיע לשיחה כמי שקפאו שד, חרד מאוד מניתוק הקשר, הודה שאינו יכול לכבוש את יצרו. אף שהמין עם זוגתו מספק, הוא חש צורך עז בקשרים מזדמנים. מוטיבציה עזה לשמור על הזוגיות, מהולה בסבל רב, הייתה נחלתם של שני הצדדים, אינטליגנטיים ומבולבלים אלה.

כבר בפתיחה מן הראוי להכיר בשתי עובדות:
(א) הצורך המיני הוא דחף ביולוגי גרידא, בעוד נורמת הנאמנות המינית היא צו תרבותי.
(ב) ממצאי מחקרים מלמדים על כך, שגברים הם מחפשי ריגושים (sensation-seeking behavior) הרבה יותר מנשים ואחד הביטויים לכך הוא ריבוי אובייקטים מיניים; נשים, לעומת זאת, שואפות יותר ליציבות ונוטות לראות במין ביטוי לרגש יותר מאשר צורך העומד בפני עצמו. הפסיכולוג ברני זילברגלד מתאר היבט חשוב של ההתייחסות השונה של גברים ונשים למערכות יחסים אינטימיות. הוא טוען כי לא חשוב מה היא עושה, לא חשוב כמה היא מצליחה בקריירה שלה, בדרך כלל האישה היא זו המתייחסת למערכת היחסים ברצינות רבה יותר. היא זאת הזקוקה להבהרה אודות מצבה של מערכת היחסים ואודות כיוון התפתחותה. היא זו המבחינה בבעיות ומעלה אותן לדיון.

הפסיכיאטרית ג'ין בקר מילר, טוענת כי שורשיהם של תחושת העצמי והערך העצמי של נשים, נעוצים ביכולת ליצור ולשמר מערכות יחסים. מחקרים רבים בהם נבחנו הבדלי המינים בתכונות שונות מראים כי נשים נוטות לקשור מין לרגשות של אהבה, קירבה, אינטימיות. גברים נוטים לקשור מין להישג, הרפתקה, שליטה, או שחרור גופני. האישה אומרת: "אחרי שבוע ימים שבו בקושי החלפנו מילה, איך אתה רוצה לקיים יחסי מין?" הגבר אומר: "אחרי שנשבור את המתח בעזרת הקשר הגופני, ונרגיש קרובים, נוכל לדבר".

האם ניתן לקיים זוגיות יציבה, נוכח שתי עובדות סותרות אלו? והאם מונוגמיה היא תנאי הכרחי לכך? האם האלטרנטיבה היא "קשר פתוח" ומה סיכוייו של קשר כזה לשרוד? ממחקרים שנערכו בנושא מסתבר שצירוף שותף או שותפה שלישי ליחסי-המין, כאמצעי גיוון, מסוכן הרבה פחות מקשר פתוח, שבו כל אחד מבני-הזוג מחפש לו שותף מיני מחוץ לקשר.

אחת התיאוריות להבנת המוטיבציה האנושית מנסה להתמודד עם התנהגותם של בני-אדם ומתמקדת בנטייה לחפש עוררות ומתח במצבים שלעתים מסכנים את הפרט, ובמקרה שלנו את הזוגיות שלו. השאלה שנשאלת, כמובן, היא מה מניע אנשים מסוימים לחפש עוררות במצבים מסוכנים. פסיכולוג בשם צוקרמן ראה בחיפוש אחר עוררות מאפיין אישיותי. הוא אף פיתח סולם הבודק את הנטייה הזאת וקרא לו סולם חיפוש התרגשות (ראו למטה).

אז מה עושים? קודם כל, מבינים. מבינים שהצורך המיני כשלעצמו אינו מונוגמי, מצד אחד, ושאהבה היא רכושנית מטבעה - ולכן רכושנות לגיטימית באהבה - מצד שני. מאוד קל לנו להבין שרכושנות היא חלק בלתי-נפרד מאהבה, כשאנו מדברים על אהבתנו להורינו. אף אחד מאיתנו לא היה מוכן להתחלק בה עם מישהו אחר, גם לא עם אחיו. ההורמונים, מסתבר, מבלבלים את התמונה וכשמדובר בשילוב בין מין ורגש, הדברים מסתבכים, בייחוד אצל גברים. ה"בוגד" שהוזכר לעיל לא היה מסוגל לתפוס מה מושך אותו לקשרי מין מזדמנים כשיש לו סקס טוב בבית.

חלק גדול מהעובדה על בגידות מיניות במסגרת טיפול זוגי קשור להבנה זו, אולם לעיתים קרובות מתגלה שהצורך בגיוון, כמו גם בעיות מיניות בין בני-הזוג, משקף בעיות עמוקות יותר בחיי הזוג, השכיחה שבהן היא חוסר גבולות ביניהם: רקמה סימביוטית, בטוחה - אך חונקת(!) - שהמוצא הלא-מוצלח ממנה הוא חיפוש אחר שותף מיני אחר. למה לא מוצלח? התשובה מעשית, לא "מוסרית":
עוד לא נמצאה חברת הביטוח שתערוב לנו שסקס מחוץ לקשר יסתכם בסקס. אם הוא מוצלח, רוצים עוד ואם רוצים עוד, קיימת סכנה להתאהב - סכנה שהיא סיכון לקשר הקיים ואולי סיכוי לקשר חדש.

לפניכם 10 שאלות מתוך אחת הגרסאות של שאלון חיפוש התרגשות. אם רצונך בכך, תוכלי לענות על שאלות אלה, ולבקש חברה, שאת יודעת כי היא מחפשת התרגשויות, או שהיא הרפתקנית גדולה ממך (או קטנה ממך) לענות עליהן גם כן. אחרי כן תוכלו להשוות את ציוניכם ולהיווכח אם השאלון תואם את מה שאת יודעת על עצמך ועל חברתך, ועל מה שהיא יודעת על עצמה ועלייך. לחילופין, ואולי יותר מעניין, יהיה לעשות זאת עם בני זוגכן.

1
א. הייתי רוצה למצוא עבודה הכרוכה בנסיעות רבות.
ב. הייתי רוצה לעבוד במקום קבוע אחד.

2
א. ביום קר אני מרגישה את עצמי רעננה.
ב. ביום קר אני אוהבת להיות בבית.

3
א. משעמם אותי לראות את אותם הפרצופים.
ב. אני מרגישה בנוח עם חבריי הקרובים וחברתם מספקת אותי.

4
א. לפעמים אני אוהבת לעשות דברים מפחידים במקצת.
ב. אדם רציני נמנע מלהיכנס למצבים מסוכנים.

5
א. הייתי רוצה להתנסות בהיפנוזה.
ב. לא הייתי רוצה שיהפנטו אותי.

6
א. המטרה החשובה בחיים היא לחיות אותם באופן מלא ולהתנסות במצבים רבים ככל האפשר.
ב. המטרה החשובה ביותר בחיים היא למצוא שלווה ואושר.

7
א. הייתי רוצה להתנסות בצניחה חופשית.
ב. לא הייתי רוצה אף פעם לצנוח.

8
א. אני אוהבת לקפוץ בבת אחת למים הקרים בבריכה או בים.
ב. אני נכנסת למים קרים לאט לאט ונותנת לגופי להתרגל בהדרגה.

9
א. בזמן חופשה אני מעדיפה ללון בחיק הטבע.
ב. בזמן חופשה אני מעדיפה ללון בחדר טוב ונוח.

10
א. אני מעדיפה אנשים הנותנים ביטוי לרגשותיהם.
ב. אני מעדיפה אנשים רגועים ושקטים.

חשבי נקודה אחת לכל התשובות המסומנות בא'. ככל שהציון גבוה יותר, כן רבה הנטייה לחפש התרגשות.

הפסיכולוגית איילה מלאך-פיינס מצאה שגברים ונשים חוו קנאה בצורה דומה, אך מה שהם עשו בתגובה לקנאתם היה שונה מאוד. רוצות לנסות לבדוק זאת עם בני זוגכן? הנה תרגיל:

עני על השאלה הבאה: מהי תגובתך האופיינית לקנאה?

- לדבר על כך עם בן זוגך?
- לנסות להתעלם מכל הנושא?
- לצעוק ולעשות סקנדל?
- להסתלק?
- להגיב באלימות?
- להפגין היפגעות?

לאחר שענית על שאלה זו עבור עצמך, כיצד, לדעתך, עשוי בן זוגך לענות עליה? אם מעניין אותך לדעת ויש באפשרותך לשאול, גם בן זוגך יכול לענות על השאלה עבור שניכם. השוואת ארבע התשובות (כל אחד מכם עבור עצמו ועבר השני) היא תמיד מעניינת, ובמקרים רבים אף מפתיעה. אם קנאה מהווה בעיה בקשר ביניכם, תרגיל פשוט זה יכול לפתוח את הבעיה לדיון.