מחקר חלוץ - טיפול הומאופתי לבעיות טרום מחזור

(0)
לדרג

הזמנה להרצאתה של מיכל יקיר ב 20 לספטמבר בבית ספר לרפואה בירושלים

מאת: הזמנה להרצאתה של מיכל יקיר ב 20 לספטמבר בבית ספר לרפואה בירושלים

אין מחקרים רבים העוסקים ביעלות טיפול הומאופתי בבעיות ספציפיות. המחקר נועד לבדוק את יעילות הטיפול ההומאופתי בהקלת התלונות הקשורות בPMS. במחקר קליני מבוקר היטב וכפול סמיות.

תכנון ושיטות:
המחקר בוצע במסגרת דוקטורט באוניברסיטה העברית, במרפאה הגינקולוגית בהדסה עין כרם, ירושלים. נשים גויסו למחקר דרך פרסום וכן כהפניות ממרפאת נשים. כדי לוודא PMS השתמשנו בשאלון MOOS המקובל. :MOOS MODIFIED QUESTIONNAIRE (להלן MDQ ). לאחר שני חדשי מעקב הנשים שענו על הקריטריונים להכללה לאבחנת תסמונת PMS התקבלו למחקר. האבחון לתרופה הומאופתית נעשה לפי התאמה ל5 ביטויים שונים של התסמונת, כשלכל ביטוי הותאמה תרופה הומאופתית שונה, באופן אישי לכל פונה. התרופות ניתנו במיהול גבוה מאוד (10400\1). קודדו בארץ ב random permutation מול אינבו, וניתנו באופן אקראי כפול סמיות. כל אישה קבלה טיפול חד פעמי (מנה אחת). לאחר מתן הטיפול נערכו שלושה חודשי מעקב בהן המשיכו הנשים למלא שאלונים ובסופם נערך ראיון סיכום.
.
תוצאות:
א. ניסוי פרטני בהומאופתיה קלאסית,
23 נשים השתתפו בניסוי זה, 19 נשים מתוכן סיימו את הניסוי. הירידה בסימני התסמונת הוערכה בעזרת הירידה בניקוד בשאלון ה MDQ ובשאלון הערכה עצמית.

בקבוצת הטיפול היתה ירידה משמעותית בסימנים : מ0.44 ל 0.13 אחרי 3 חודשי טיפול (f=4.1 p=0.03 repeated measures anova). צריכת התרופות ירדה משמעותית מ1.15 ל0.09, ואבדן ימי עבודה לפני המחזור ירד מ0.75 לאפס.

בקבוצת הביקורת הירידה בסימני PMS היתה נמוכה ולא משמעותית -מ 0.38 ל 0.34 צריכת התרופות ירדה מ 0.93 ל0.25, והירידה באובדן ימי עבודה היתה מ0.56 ל 0.53 לא משמעותית.

בקבוצת הטיפול 75% מהנשים הראו שיפור מעל 50% לעומת קבוצת הביקורת בה רק 25% הראו שיפור מעל חמישים אחוזים.

משך השיפור היה ארוך יותר בקבוצת הטיפול: בקבוצת הטיפול הנשים העריכו עצמן כסובלות הרבה פחות אף לאחר 5 חודשים בעוד שבקבוצת הביקורת הן חזרו אחרי 5 חודשים להעריך עצמן כסובלות לפחות כמו לפני הניסוי. השיפור נצפה בכל הקטגוריות של הסינדרום. אולם השיפורים הניכרים ביותר היו בקטגוריות של סימפטומים אוטונומיים, נפשיים, תפקודיים וכאב. ברמת התאבון וצבירת נוזלים השיפורים היו נמוכים יותר.

לא נצפו כל החמרות או תופעות לוואי של הטיפול
שאלונים פסיכולוגים לא הראו קשר בין מבנה אישיות "נוח להשפעה" או בין נטיה להדחקה לבין תוצאות חיוביות של הטיפול.

מסקנות:
הסינדרום הקדם ויסתי הינה בעיה שאין לה מענה מספק ברפואה המערבית, טיפול הומאופתי קלאסי נמצא יעיל בהקלה של הסינדרום הקדם ויסתי לעומת פלסבו. המחקר בוצע בקפדנות ונותן מענה מסוים לטענה שאין די מחקרים מדעיים המוכיחים את יעילות השיטה. אמנם המחקר בוצע על קבוצה קטנה, אך מחקר חוזר שנערך אחריו, מצביע על תוצאות דומות (בעיבוד לכתיבה).

למידע נוסף: מיכל יקיר, האוניברסיטה העברית, [email protected]

הרצאתה של מיכל יקיר תתקיים ביום חמישי, ג' בתשרי תשס"ב, 20.9.2001 בשעה ארבע אחה"צ. בבית הספר לרפואה, הדסה ירושלים, בנין רוקחות, 326 אולם סמינרים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום