נגישות
נגישות

שברי הירך

(1)
לדרג

פרק 2 - שוק על ירך, על עלייה גדולה בכמות השברים בגיל המעבר וכיצד זה קורה, על טיפול, מניעה והפרק הגדול בגוף

מאת: מערכת zap doctors

כללי

פרק הירך, הפרק הגדול בגוף, הינו קריטי לצורך הליכה וריצה. שתי העצמות המרכיבות אותו הינן עצם הירך
(Femur) והאגן (Pelvis). באיזור המגע העצמות "מצופות" בסחוס היוצר תנועה בין משטחים חלקים. בזמן הליכה "סופג" פרק הירך אנרגיה פי 2-3 ממשקל הגוף ובעת ריצה פי 6. תיפקוד תקין של הפרק מאפשר תנועה תקינה. גם עצם האגן וגם עצם הירך הינן חזקות ביותר ומסוגלות לשאת בעומס ללא בעיה. אולם, קיימים מספר מצבים בהם עצם הירך איננה עומדת בעומס וכתוצאה מכך נשברת. בסקירה זו נעמוד על סוגי השברים השונים, הסיבות, הטיפול ודרכי המניעה.

אנטומיה

עצם הירך באיזור הפרק מחולקת לראש (Femoral head) צואר (Femoral neck) המחוברים לעצם עצמה (Femoral shaft). שברים בעלי אופי שונה קורים באיזורים אנטומיים שונים של העצם בתלות בגיל החולה אופי הפגיעה.

עצם ירך "רגילה" יכולה בקלות לעמוד בעומסים נורמליים. צילום: שאטרסטוק

הסיבות לשברים

כאמור לעיל, עצם ירך "רגילה" יכולה בקלות לעמוד בעומסים נורמליים. שבר יכול להגרם כאשר העצם סופגת פגיעה בעלת עוצמה הגבוהה מיכולת העמידות של העצם. הסיבות לכך יכולות להיות משתי קבוצות כלליות:
1. אנשים בעלי עצמות בעלות מבנה וחוזק רגילים הסופגים פגיעה בעוצמה רבה, העולה על יכולת העמידות של העצם. פגיעות אופייניות הגורמות לכך הינן פציעות בתאונות דרכים, ילדים הנופלים מגובה, פצעי יריה מקליעים במהירות גבוהה וכו'.
2. אנשים בעלי עצמות חלשות מהרגיל הסופגים פגיעות בעוצמה שאיננה רבה, אך המספיקות לשבור את העצם החלשה. קבוצה זו של חולים מורכבת ברובה מאנשים מבוגרים הלוקים באוסטאופורוזיס, וחולים צעירים יותר הלוקים במחלות המחלישות את העצם (רככת או גידול בעצם לדוגמא). באוכלוסיה זו השברים קורים לרוב בצואר הירך שמהווה החלק החלש בעצם הירך כתוצאה מאוסטאופורוזיס.

שכיחות שברי הירך

שברי הירך, ובעיקר שברי צואר הירך, נמצאים בעליה מתמדת בעולם המערבי. הסיבות לכך נעוצות במספר גורמים הכוללים בעיקר עלייה בתוחלת החיים, מיעוט פעילות גופנית ודיאטה "מערבית" המכילה מעט סידן. כתוצאה מכך עולה שיעור הלוקים באוסטאופורוזיס (ראה כתבה נפרדת באתר זה) והסיכון לשברי הירך עולה. מידי שנה מדווחים בארה"ב בלבד כ- עשרות אלפי מקרים של שברי צואר הירך, מהם כ- 80 אחוז בנשים. העלות השנתית של הטיפול בשברים אלו מסתכמת במיליונים רבים של דולרים. באוכלוסיה המבוגרת, אשר סובלת משבר בצואר הירך שיעור התמותה מוכפל בשנה שלאחר השבר!

הטיפול

כעיקרון, ניתן לטפל בחלק גדול משברי צואר הירך באופן שמרני - ללא ניתוח. שכיבה במיטה עם מתיחה במשך 6-8 שבועות תביא במרבית המקרים לאיחוי של השבר, אם כי לא בעמדה המקורית. אולם, החיסרון הגדול של שיטה זו הינו שהחולה מרותק למיטתו במשך כל זמן ההחלמה, וחשוף לכל הסיבוכים הכרוכים בכך- פצעי לחץ, דלקות ריאה ודרכי השתן וכו'. מסיבה זו, ממומלץ ברוב המקרים בהם החולה מסוגל לעמוד בניתוח, לקבע את השבר באופן כירורגי. הניתוח נמשך לרוב בין שעה אחת לשעתיים במהלכן מקבעים את השבר על ידי מסמרים ו/או פלטות או, בתלות בצורת השבר, מחליפים את ראש הירך בפרוטזה. מטרת הניתוח, מלבד קיבוע של השבר בעמדה נכונה הינה לאפשר לחולה לצאת מהמיטה ככל המוקדם מיד לאחר הניתוח.

מניעה

הדרכים למניעת שברי צואר הירך נחלקות לשתיים. ראשית, על ידי מניעת אוסטאופורוזיס ניתן למנוע את החלשות העצם ובכך להוריד את שכיחות שברים אלו. כאשר כבר יש אוסטאופורוזיס, המניעה אפשרית על ידי מניעת נפילות. מעניין לציין, שרוב הנפילות המסתיימות בשבר מתרחשות במקום המגורים של החולה. על ידי שיפור הראיה (משקפיים וכו'), תאורה הולמת, התקנת ידיות אחיזה באיזורים שונים (מקלחות, שירותים וכו') ואי הימצאות מכשולים על הרצפה (שטיחים רופפים וכדומה) ניתן משמעותית להוריד את שכיחות השברים.

לסיכום

שברי צואר הירך במבוגרים הינם לרוב כתוצאה מחולשה של העצם. על ידי מניעת אוסטאופורוזיס מגיל צעיר ומניעת נפילות בגיל מאוחר ניתן להוריד את שכיחות שברים אלו. הטיפול הינו לרוב ניתוחי אך בגלל גיל מבוגר ומצב בריאותי לקוי של החולים, רבים הסיבוכים גם לאחר הניתוח.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום