נגישות
נגישות

"המחלה הלוחשת" - על סרטן השחלות

(0)
לדרג

"הקשיבי לעצמך" היא העצה הטובה ביותר שניתן לתת ביחס למחלה חמקמקה וקשה לאבחון זו - כיצד לעשות כן?

מאת: מאת ומטעם מרכז המידע הלאומי לבריאות נשים: Virginia R.Martin, RN, AOCN, MSN - (NWHIC-The National Women's Health Information Center) עיבוד לעברית: קרן יניב
סרטן השחלות, הוא לוחש - אז הקשיבי. כך ממליצה הקואליציה הלאומית (ארה"ב, ק.י.) לסרטן השחלות

סרטן השחלות מהווה רק 4% מסוגי הסרטן בהם לוקות נשים אולם הנו הסיבה הרביעית בגודלה לתמותה ממחלת הסרטן.

ב- 1999 התגלו ואובחנו כ- 25000 מקרים חדשים וכ- 14500 נשים נפטרו מהמחלה. סרטן השחלות ניתן לריפוי בשלב המוקדם. מדוע , אם כן, שיעור התמותה הוא כה גבוה? הסימנים והסימפטומים המוקדמים עד כדי כך אינם ברורים שנשים רבות מתעלמות מהם ואז, לרוע המזל, מגיע השלב המאוחר של המחלה ובו הן מאובחנות. על כן כה חשוב שנשים תקשבנה לגופן. המשיכי לקרוא ולמדי מהם גורמי הסיכון לסרטן השחלות, מה ניתן לעשות כדי להפחיתם וכיצד לאתר את סימני האזהרה.

האם את בסיכון?

גורמי הסיכון העיקריים ללקות בסרטן השחלות נחלקים לשלוש קטגוריות: הורמונליות, סביבתיות וגנטיות.
ברמה ההורמונלית, הסיכון עלול להיות קשור ישירות למספר מחזורי הביוץ בחיי האשה. התיאוריה מניחה שחלוקת תאים בלתי מופרעת והתחדשות שכבת האפיתל השחלתי - ללא תקופות מנוחה בעת ההריון - עלולה לגרום למוטציה ולממאירות.

לפיכך, נשים שלא עברו הריונות נמצאות בסיכון מוגבר. עקרות אף היא יכולה להוות גורם סיכון משום שנשים ללא ילדים שהיו בהריון מראות אותה מידה של סיכון כמו נשים שמעולם לא הרו. הסיכון ללקות בסרטן שחלות מגיע לשיאו בעשור השמיני לחיים. אנו יודעים פחות אודות הקשר בין גורמים סביבתיים לבין סרטן השחלות. בארצות מתועשות מדווח על שכיחות גבוהה יותר ואילו בארצות מתפתחות השכיחות היא הנמוכה ביותר ואין יודעים מדוע. נחקרים גורמים הקשורים בסגנון חיים כמו תזונה ופעילות גופנית. חומרים קוסמטיים המצויים בסוגי טלק אינטימיים, תרסיסי היגיינה נשית, בתחבושות היגייניות או בקונדומים זוהו כגורמי סיכון. הגנטיקה הנה גורם הסיכון המכריע לסרטן השחלות. בין 5% ל- 10% ממקרי סרטן השחלות נובעים מסינדרומים תורשתיים של סרטן השחלות. באופן כללי, ככל שדרגת הקרבה המשפחתית גבוהה יותר וככל שגיל הקרובה המאובחנת צעיר יותר, כך הסיכון גבוה יותר. המחקר בכל התחומים הללו נמשך ומוליד מידע חדש.

כיצד ניתן להפחית את הסיכון?

יש באפשרותך לעשות להפחתת הסיכון לסרטן השחלות. אמצעי מניעה הנלקחים בשילובים דרך הפה למשך יותר מחמש שנים עשויים להקטין את הסיכון. קשירת חצוצרות או ניתוח כריתת רחם עשויים לשמש הגנה כמו גם הריון והנקה. אשה המשתמשת בטלק, רצוי שתקפיד שהמוצרים יהיו מבוססים אך ורק על עמילן תירס.

כיצד מאבחנים?

בניגוד למה שאולי שמעת, יש סימנים וסימפטומים לסרטן השחלות. לרוע המזל, הם יכולים להיות מאד כלליים: תחושת אי נוחות בבטן התחתונה, הפרעות בעיכול ותחושת שובע מוקדמת. סימנים אלו כה כלליים עד כי הנטייה היא להתעלם מהם.

המסר החשוב ביותר הוא: אל תתעלמי מסימפטומים מתמשכים!

את האבחנה לסרטן השחלות מתחילים בבדיקה הקלאסית של האגן, בה מחפש הרופא גושים הניתנים למישוש בשחלות. אצל נשים לפני גיל המעבר, שחלות מוגדלות הן שכיחות ונגרמות בדרך כלל עקב ציסטות של השחלות.

הרופא נוהג לעקוב אחר הגושים במשך מספר מחזורים חודשיים. אצל ילדות ומתבגרות בשלב הקודם להופעת הווסת וכן אצל נשים לאחר גיל המעבר, הימצאות גוש הניתן למישוש בשחלות אינה תקינה ויש לבדוק זאת בבדיקת דם: בדיקת CA-125 , לנוגדנים לגידול וכן בבדיקת אולטרה סאונד של הנרתיק (טראנסווגינלית).
ניתן לבצע גם בדיקת הדמיה - Color Doppler- למדידת דגמי זרימת הדם לכלי הדם בשחלות. התנגדות מוגברת לזרימת הדם עלולה להעיד על ממאירות. אם בדיקות אלו מצביעות על אי תקינות, הצעד הבא יהיה טומוגרפיה ממחושבת של הבטן והאגן וככל הנראה גם בדיקת חוקן בריום או קולונוסקופיה. נוגדני גידול מסוג CA-125 קשורים בסרטן השחלות. למעשה, 80% ויותר מהנשים עם סרטן שחלות, יש להן רמה מוגברת של CA-125. הבעיה היא שרמה זו יכולה להיות גבוהה גם במקרים של מחלות שפירות וכן בסוגי ממאירות אחרים ועל כן בדיקה זו אינה ספציפית דיה בכדי לאתר את המחלה. נוגדן הגידול CA-125 עלול להצביע על כשלון מוקדם בטיפול, לאשר התדרדרות וכן יכול לסייע בקבלת החלטות בעת הטיפול בהתדרדרות בסרטן השחלות.

מטרות הטיפול

דרך הטיפול העיקרית היא באמצעות ניתוח שנועד לבלום את המחלה ולהקל על תגובת החולה לטיפולים הכימותרפיים שלאחר הניתוח. ככל שהגילוי מוקדם יותר, כן טובים סיכויי ההחלמה. חולות בסיכון נמוך, ייתכן ולא תיזקקנה לטיפולים נוספים לאחר הניתוח אולם חולות בסיכון גבוה חייבות לקבל טיפולים כימותרפיים לאחר הניתוח. הטיפול המועדף כולל carboplatin ו- paclitaxel. כ- 75% מחולות סרטן השחלות מגיעות להפוגה (רמיסיה) מלאה לאחר הניתוח והכימותרפיה, אולם אצל מרביתן חוזרת המחלה בתוך שלוש שנים.

העתיד, מה הוא צופן?

נמשכים המחקרים במטרה למצוא שיטות טובות יותר למניעה, איתור וטיפול במחלה טראגית ושקטה זו. המכון הלאומי לבריאות(NIH) הקצה סכום של 90 מיליון דולרים למחקר סרטן השחלות ואילו המכון הלאומי לסרטן הקציב 29 מיליון דולרים למענקי מחקר. בעתיד ייתכן ויוצעו טיפולים גנטיים, בדיקות CA-125 משופרות או דרכי גילוי גידולים חדשות, חיסונים לטיפול בסרטן השחלות וסוגים חדשים של טיפולים כימותרפיים וטיפולים הקשורים במערכת החיסונית. לעת עתה, על הנשים ללמוד להקשיב לגופן, לשים לב אף לשינויים הדקים ביותר ולדווח עליהם לרופא אשר יקשיב ללחש ויפעל.

בואו לדבר על כך בפורום גניקואונקולוגיה

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום