בריאות בת קיימא: אתגר המחר

(1)
לדרג

תוחלת החיים נמצאת בעליה מתמדת ומביאה עמה אתגר חדש הכולל התמודדות עם מחלות כרוניות יקרות האופייניות לזקנה. כיצד מתמודדים עם האתגר הזה?

מאת: ד"ר אילן כוכבא

העלייה בתוחלת החיים היא מגמה כלל עולמית המאופיינת באיכות חיים ירודה, כתוצאה ממחלות כרוניות רבות והידרדרות בריאותית הדרגתית.

לצד זאת, הילודה מצטמצמת - גם בישראל - והצורך בבריאות בת קיימא (sustainable healthcare) המבטאת את הצורך ההוליסטי והשלם לגישור בין העלייה בתוחלת החיים ובמחלות הכרוניות, לבין הוצאות הבריאות ההולכות וגדלות, רק עולה.

בריאות בר קיימא (אילוסטרציה)
בריאות בר קיימא (אילוסטרציה)

מהו ממוצע תוחלת החיים בישראל כיום?

הגבר הישראלי חי בממוצע כ-80 שנים והגיל הממוצע של אישה בישראל מגיע ל-84 שנים. עקב העלייה בתוחלת החיים והשינויים בהרגלי החיים, מספר החולים המתמודדים עם מחלה כרונית עולה בצורה מדאיגה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-21% מכלל האוכלוסייה בישראל וכ-75% אחוז מאלה שמעל גיל 65 אובחנו כסובלים ממחלה כרונית כלשהי.

מחלות כרוניות הן גורם התמותה המרכזי בישראל, והוא נמצא במגמת עלייה עקבית בשנים האחרונות. מערכת הבריאות בישראל ניצבת בפני אתגר עצום, כאשר ההוצאה הציבורית על טיפול במחלות כרוניות מוערכת בכ-9 מיליארד ¤ בשנה.

מהי הבעיה העיקרית בפניה עומדת מערכת הבריאות כיום?

ישראל, כחלק מהעולם, עומדת בפני תקופה בה חייב להתרחש שינוי תפיסתי מן היסוד, לגבי האוכלוסייה המזדקנת. בכל המדינות, כולל מדינות העולם השלישי ומדינות ערב, הילודה מצטמצמת. כל הדו"חות העולמיים מצביעים על כיוון אחד: עלייה בתוחלת החיים לצד עלייה בתחלואה כרונית.

איכות החיים, מן הסתם, אינה טובה במיוחד - והאוכלוסייה צוברת מחלות בעקבות אורח חיים לא בריא, תזונה לקויה המובילה להשמנה, לחצים - ועוד אלמנטים המשפיעים על הבריאות ומובילים לאיכות חיים ירודה.

כיום, מערכת הבריאות מבוססת בעיקרה על טיפולים אקוטיים והדגש הטיפולי הוא על מקרים של טיפול מיידי ודחוף ופחות על טיפול מניעתי במחלות כרוניות. השינוי המתבקש הוא קשה, מכיוון שהוא שינוי גדול ותפיסתי.

קצת נתונים מעניינים: הצפי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2020 הוא שהאוכלוסייה הישראלית תמשיך להתבגר: הגידול המהיר ביותר יירשם בקרב בני 45 ומעלה. חלקם באוכלוסייה יגדל מכ-26% בשנת 2000 ל-31% לערך בשנת 2020.

אוכלוסיית בני 65+ תגיע למיליון נפש, כשני שליש יותר מאשר מספרם בשנת 2000, ופי שניים ממספרם בשנת 1995. 21% מכלל האוכלוסייה בישראל וכ-75% מאלה שמעל גיל 65 אובחנו כסובלים ממחלה כרונית.

על רקע הנתונים הללו, בכל מערכות הבריאות המערביות, בין 50% לבין 70% מההוצאות לבריאות הן לטובת טיפול בתוצאות מחלות לב, סוכרת, תחלואי עישון, מחלות סרטן וכו'.

בדרך זו, בעתיד, המערכות יקרסו תחת העומס הכלכלי הצפוי. בישראל, ביחס לעולם, אמנם המצב "טוב יותר" מכיוון שמדובר "רק" ב-10% מהאוכלוסייה מעל גיל 65 - אבל אין ספק שישראל צועדת בבטחה לאותו מקום אשר כלל העולם צועד אליו. למערכות הבריאות אין כסף להתמודד עם המצב, וכבר כעת אנו רואים כי מערכת הבריאות זקוקה ליותר משאבים כלכליים, על מנת לטפל באוכלוסייה הזקנה.

איך ניתן להתמודד עם אתגר העלייה בתוחלת החיים ובמחלות הכרוניות המאפיינות את הזקנה?

העלויות הגבוהות של טיפולים במחלות כרוניות קשות, לצד מגבלות תקציב; והעלייה בתוחלת החיים, לצד המחיר של פגיעה באיכות החיים של המטופלים ובני משפחותיהם, נמנים ללא ספק, על האתגרים העיקריים של מערכת הבריאות כיום.

ההכרח לגשר בין שני הקטבים של הוצאות הבריאות ההולכות וגדלות ומקורות המימון המוגבלים של מערכת הבריאות - מהווה בתמצית את "אתגר מערכת הבריאות בת הקיימא".

אחד הכיוונים להתמודדות עם האתגר הזה הוא היערכות למניעה של מחלות. מניעה ראשונית אשר תכלול חינוך ועידוד לאורח חיים בריא ומניעה שניונית, אשר תחל מיד עם סימני המחלה הכרונית ההתחלתיים, ואשר תדאג לשמור על ערכי המחלה נמוכים ותקינים, עד כמה שניתן. גם המניעה השלישונית, זו המטפלת בהיבטי ניהול המחלה, כאשר כבר התרחשה ואשר יעדיה לטייב את הטיפול בחולה ובסביבתו, תוך שיפור איכות חייו בסביבתו הטבעית ומניעת אשפוזים והוצאות מיותרות, תתפוס מקום שייעשה מרכזי יותר ויותר.

יעד חשוב נוסף שהושם כנושא על שולחן הדיונים הוא קידום החדשנות הרפואית בעידן שבו הצורך למצוא פתרונות ויכולות אשר יכולים לסייע בפתרון לאתגרים ילך ויגדל.

כיצד זה ישפיע על שאר תחומי החיים?

אחת ההנחות הסבירות היא שגם גיל הפרישה יעלה, מכיוון שלמדינה לא יהיה כסף לתמוך באוכלוסייה ולכלכל אותה למשך 30 שנה בממוצע, לאחר הפרישה. לכן, גיל הפנסיה צפוי לעלות לטווח הגילאים 70-75.

הראיה הכוללנית של כנס החדשנות של TEDMED, שהתקיים בחודש שעבר, הובילה לכך שצריך למצוא פתרון מאוגד, שיכיל את מיטב המומחים בכל התחומים הנוגעים בדבר ולאחד כוחות לשם סיעור מוחות, מכיוון שיש לכך השפעה לא רק על מערכת הבריאות אלא גם על שוק העבודה, פריון העבודה, תחום הביטוחים, איכות החיים ועוד. ולכן התיאום ושיתוף הפעולה בין המשרדים השונים הוא הכרחי. כדי להניע מהלכים, צריך להתאחד והשילוב והתיאום בין כולם הוא האתגר האמיתי.

מהם הצעדים הראשונים בדרך לפתרון?

אחד הצעדים שהועלו בכנס הוא עידוד ופיתוח כלים וחדשנות טכנולוגית לטיפול במחלות כרוניות, איתור מוקדם וטכנולוגיה פורצת דרך שתוביל לטיפול ביתי להורדת עלויות אשפוז ועוד.

"האקונומיסט" מסכם את המלצותיו בדו"ח ואומר שקהילות ומערכות בריאות צריכות להפנות יותר משאבים לבריאות ולאורח חיים מאוזן, למניעה ולתוכניות לטיפול במחלות כרוניות, תוך אינטגרציה של השירותים הרפואיים עם שירותים אחרים, כמו בריאות הנפש, טיפול סיעודי בבית והנחיות לניטור עצמי וטיפול עצמי. כל אלה חיוניים ליצירת מערכת לטיפול כרוני המציבה את החולה במרכז.

כיום יש כבר מספר פרויקטים בתחום, כדוגמת המומ"ה של מכבי שירותי בריאות, המטפל בחולים כרוניים בביתם באמצעות טכנולוגיות מתקדמות וסדנאות תמיכה של מרכזים רפואיים בחולים כרוניים, אבל זה לא מספיק. האתגר הוא להפוך את המערכת כולה למערכת הערוכה לעלייה בתוחלת החיים - ובכך לצמצם את היקף החולים במחלות כרוניות ובעיקר לנסות למנוע מהם להגיע למצבים רפואיים קשים, הדורשים טיפול הרבה יותר מורכב ויקר.

תחום החינוך אף הוא תחום שיש לחזק, וניתן להשריש דרכו את שינוי אורח החיים והתזונה הבריאה, כבר מגיל צעיר, וגם להגדיל במערכת החינוך את שעות החינוך הגופני ואת עידוד הספורט בכלל.

ה-TEDMED היא מאטרייה ראויה ופלטפורמה רצויה לאיגוד אנשי מקצוע מובילים וליצירת דיון ציבורי משמעותי. זו בהחלט תחילת הדרך למציאת פתרונות לאתגר בריאות בת קיימא. ההבנה כי נדרשים שינויים בסדרי העדיפויות של מערכות הבריאות וההכרה בחשיבות נקיטת פעולות לקידום פורמט שמטרתו לעודד שיתוף פעולה ושיח ציבורי, מהווים התחלה נהדרת.

ד"ר אילן כוכבא הוא המנהל הרפואי של חברת הביו-פארמה העולמית AbbVie שהשתתף בכנס TEDMED ישראל; לשעבר ראש ענף רפואה בצה"ל ומנהל מחוז מרכז בקופת חולים מכבי.

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors

בואו לדבר על זה בפורום גריאטריה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום