רדיוכירורגיה: טיפול בקרינה ממוקדת

(6)
לדרג

בעבר, טיפול בקרינה בשדה רחב במוח גרם לפגיעה בתאים בריאים. כיום, בזכות טכנולוגיית קרינה מתקדמת ניתן לטפל ביעילות, תוך שמירה על המוח הבריא מסביב

ד"ר שטראוס עידו
רופאים נוירוכירורג ,מומחה לנוירוכירורגיה

"רדיוכירורגיה סטריאוטקטית" היא טכניקת טיפול בלתי פולשנית בפתולוגיות מוחיות, שבה עושים שימוש בקרינה ממוקדת בעוצמה גבוהה, למוקד ספציפי בעומק המוח - כהשלמה לניתוח ואף במקום ניתוח.

הטיפול מתבצע בעזרת מכשור מיוחד, ששולח קרניים רבות של קרינה מכיוונים שונים, הנפגשות באזור שבו רוצים לטפל. כך, למעשה, מקבל המוקד המדויק קרינה בעוצמה רבה שהורסת את פעילות התאים בו, בעוד שהאזורים שסביבו מקבלים קרינה בעוצמה נמוכה מאוד (ולכן לא נפגעים).

זאת, בשונה מההקרנות שניתנו בעבר לכל המוח (Whole Brain Radiotherapy), שאמנם טיפלו בכל האזור, אך גם גרמו לנזק לתאים הבריאים (נמצא במחקרים כי במהלך שנה לאחר ההקרנה הרחבה, חלה ירידה קוגניטיבית ופגיעה בזיכרון).

רדיוכירורגיה סטריאוטקטית מטפלת באמצעות קרינה ממוקדת. צילום: thinkstock
רדיוכירורגיה סטריאוטקטית מטפלת באמצעות קרינה ממוקדת. צילום: thinkstock

מתי משתמשים ברדיוכירורגיה סטריאוטקטית?

בישראל, הקרינה הממוקדת משמשת לטיפול בגידולי מוח שפירים או ממאירים ולטיפול בפתולוגיות וסקולריות (של כלי דם), כגון מלפורמציות עורקיות-וורידיות AVM. בבית החולים "איכילוב" משמשת השיטה באופן ייחודי בארץ גם לטיפול בכאבי פנים של נוירלגיה טריגמינלית (Trigeminal Neuralgia) כתחליף לניתוח.

כיצד קרינה ממוקדת משמשת לטיפול בגידולים?

במקרים בהם יש גידולי מוח - שפירים או ממאירים - משתמשים בקרינה ממוקדת, כחלופה לניתוח לכריתת הגידול או כטיפול משני לאחר הניתוח, על מנת למנוע את הישנות הגידול.

כחלופה לניתוח, משתמשים בקרינה בעיקר במקרים שבהם הגידול קטן יחסית (עד 3 ס"מ) וממוקם בעומק המוח; מדובר במקרים שהסיכון הניתוחי בהם גדול יחסית - וניתן לטפל בהם וליצור פגיעה אנושה בתאי הגידול, באופן בלתי פולשני.

במקרים בהם מדובר בגידולים גדולים עם אפקט מסה (שיוצרים לחץ סביבם) יש צורך בניתוח לכריתת הגידול, על מנת לשחרר את הלחץ; ואז משתמשים בקרינה הממוקדת, על מנת למנוע הישנות של הגידול - מבלי לפגוע במבנים סמוכים לו במוח. ממחקרים ארוכי טווח, עולה כי שיעור החזרה של גרורות שנותחו וטופלו לאחר מכן גם בקרינה רדיוכירורגית היה קטן משמעותית לעומת מטופלים שרק נותחו ללא טיפול קרינתי משלים.

בנוסף, במקרים שבהם הגידול שפיר, אך ממוקם במקום שאליו הגישה הניתוחית כרוכה בסיכון מוגבר (כגון מנינגיומות, גידולים של קרומי המוח היוצאות מבסיס הגולגולת, או גידול שמקורו בכיסוי העצבי שמכסה את עצב השמיעה וקרוב לעצב הפנים: Acoustic Schwannomas), ניתן להקרין גם את שארית הגידול לאחר כריתה חלקית בניתוח.

ומה בנוגע לשימוש בקרינה ממוקדת, לטיפול במלפורמציות ווסקולריות?

פרט לטיפול בגידולים, משתמשים בקרינה הממוקדת גם לצורך טיפול בפתולוגיות וסקולריות (של כלי דם) במוח (מלפורמציות עורקיות-וורידות AVM). AVM הם פגם מבני בחיבור בין העורקים לוורידים, שגורם להיווצרות גושים לא תקינים של כלי דם במוח, העלולים לגרום לדימום.

השימוש בקרינה הממוקדת מהווה תחליף לניתוח או לצנתור, במקרים שבהם הגוש איננו גדול מדי. הקרינה גורמת לנזק בלתי הפיך לתאים המצפים את כלי הדם של המלפורמציה, המוביל למוות של התאים (הפיכתם לנמק); הדבר גורם לגוש - להיסתם (נטרול האזור, על ידי עיבוי דפנות כלי הדם במקום).

כיצד קרינה ממוקדת מסייעת בטיפול בכאבי פנים?

לרוב, תסמונת העצב המשולש (Trigeminal Neuralgia) נגרמת מלחץ של כלי דם על העצב התחושתי של הפנים בסמוך למוצאו מגזע המוח. הטיפול המקובל בתסמונת הוא תרופתי. אך במקרים של כאב בלתי נשלט שלא מגיב לטיפול תרופתי , או במקרים של תופעות לוואי בעקבות הטיפול התרופתי - ניתן לנתח על מנת להפריד בין העצב לעורק שלוחץ עליו. ניתוח זה נקרא דקומפרסיה מיקרו-וסקולרית (MVD) של העצב. סיכויי ההצלחה של הניתוח גבוהים והוא טיפול הבחירה במטופלים צעירים ובריאים.

במטופלים מבוגרים עם מחלות רקע, בהם הסיכון הניתוחי גבוה יחסית, ניתן להשתמש בקרינה רדיוכירורגית כתחליף לא פולשני לניתוח עם סיכויי הצלחה טובים. הטיפול זמין כיום בארץ בבית החולים איכילוב בלבד וניתן למטופלים מכל רחבי הארץ. במקרים אלה נותנים את הקרינה הממוקדת לעצב - במטרה להוריד את עוצמת היכולת שלו לשדר כאב. בכשני שליש מהמקרים, הטיפול פותר את הבעיה לטווח ארוך או מביא להקלה משמעותית בכאב.

לפני הטיפול מבצעים MRI, כדי להדגים את הפתולוגיה המוחית. צילום: thinkstock
לפני הטיפול מבצעים MRI, כדי להדגים את הפתולוגיה המוחית. צילום: thinkstock

כיצד מתבצע הטיפול?

הטיפול אינו פולשני - ומתבצע כטיפול יום, שנחלק לשני שלבים. הטיפול יכול להינתן במנת קרינה אחת, או ב 3-5 מנות, כתלות בסוג, גודל ומיקום הנגע.

טרם החלטה על הטיפול, מגיע המטופל לפגישה עם צוות רב תחומי, הכולל נוירוכירורג המתמחה ברדיוכירורגיה ואונקולוג מומחה בקרינה.

בשלב הראשון, בד"כ יום לפני הטיפול עצמו, עובר המטופל סימולציית CT מיוחדת, שבה מותאמת לו מסיכה תרמופלסטית, המקבעת אותו למיטה הטיפול - ודואגת כי לא יזוז בזמן הטיפול; ובנוסף, המטופל עובר הדמיית MRI ברזולוציה גבוהה, כדי להדגים במדויק את הפתולוגיה המוחית. לאחר הבדיקות, מתכנן הצוות את הטיפול - מסמן את המיקום המדויק ואת המבנים הקריטיים הסמוכים ומתכנן את הכיוונים שמהם תגיע הקרינה.

בשלב השני - מגיע המטופל לטיפול עצמו. החולה מקובע למיטה, באמצעות המסיכה שהותאמה לו; ומכשיר הקרינה הייעודי סובב סביבו. אורך הטיפול נע בין 20 ל-30 דקות; ואינו כרוך בשום הליך פולשני. לאחר השגחה למשך כחצי שעה מגמר הטיפול, משוחרר המטופל לביתו.

השפעת הקרינה אינה מיידית - ותלויה בסוג הפתולוגיה ובמינון הקרינה. בגידולים ממאירים, תוצאות הטיפול מתבטאות תוך חודשים ספורים, בעוד בתהליכים שפירים - תוצאות הטיפול יכולות לבוא לידי ביטוי רק לאחר שנה-שנתיים.

לסיכום: בעבר, טיפול בקרינה למוח היה כרוך בתופעות לוואי משמעותיות (לרבות: ירידה קוגניטיבית). כיום, באמצעות רדיוכירורגיה סטריאוטקטית, ניתן לטפל בקרינה רבת עוצמה וממוקדת - במגוון בעיות קשות (גידולים, מלפורמציות של כלי דם ותסמונת העצב המשולש).

ד"ר עידו שטראוס הוא מנהל היחידה לרדיוכירורגיה במערך הנוירוכירורגי בביה"ח איכילוב.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום
  • צור קשר

עוד בתחום

שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה