נגישות
נגישות

מניעת סרטן המעי הגס

(1)
לדרג

אבחון מוקדם של פוליפים במעי הגס יכול למנוע התפתחות סרטן. אולם, ההיענות לבדיקות נמוכה. סריקה בקולונוסקופיה וירטואלית עשויה להגדיל היענות הציבור

מאת: פרופ' יעקב בר-זיו

אבחון מוקדם של פוליפים בלתי מזיקים במעי הגס, לפני הפיכתם לממאירים, עשוי להציל מדי שנה כ-450 אנשים בארץ. לקולונוסקופיה וירטואלית, בדיקת CT חדשנית שבה נסרק המעי לאחר מילויו באוויר וללא החדרת צינורות, פוטנציאל היענות גבוה יותר מאשר לבדיקות הקיימות. הבדיקה עצמה קלה ופשוטה, אינה מכאיבה ואינה כרוכה בסיבוכים, והיא מתבצעת ללא הרדמה. משום כך, היא עשויה לשמש מענה לצורך הכל כך חשוב בפישוט תהליכי איבחון וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס כתנאי עיקרי לטיפול יעיל.

בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

הוכח, כי בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס מפחיתות את התמותה ממחלה זו ב-30%, ובאופן פוטנציאלי יכולות להציל מדי שנה כ-450 אנשים בארץ. כל אדם מגיל 50 ומעלה עלול לחלות בסרטן זה, שהוא מחלת הסרטן השנייה בשכיחותה בקרב האוכלוסיה בישראל. מדי שנה מתגלים במדינה 3,200 מקרים חדשים של המחלה וכ-1,500 אנשים נפטרים ממנה.

רוב הגידולים מתפתחים מפוליפים שגדלים באיטיות בפרק זמן של כעשר שנים. במהלך פרק זמן זה הפוליפ גדל ועלול להפוך לממאיר. הסיכוי של פוליפ בגודל 1 ס"מ להיות ממאיר הוא 1%, והסיכון עולה באופן חד עד ל-20% לפוליפ בגודל 2 ס"מ. לכן, מומלץ לכרות כל פוליפ מעל 1 ס"מ, לאבחן ולהרחיק חלק גדול מהגידולים בעודם פוליפים שאינם מזיקים.

השיטות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס כללו עד לאחרונה בדיקת דם סמוי בצואה, סיגמואידוסקופיה (בדיקה המבוצעת על ידי החדרת אנדוסקופ לפי הטבעת), חוקן באריום וקולונוסקופיה אופטית. מביניהן רק בדיקת הדם סמוי בצואה מכוסה במסגרת חוק בריאות ממלכתי. בפועל, רק כ-15% מהאוכלוסיה בסיכון מבצעת בדיקה כלשהי לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. מומלץ לבצע קולונוסקופיה לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס אחת לחמש עד עשר שנים. אולם, לאנשים הנמצאים בסיכון לסרטן המעי הגס (למשל, אנשים עם רקע משפחתי של פוליפים או גידולים במעי הגס, או חולים בדלקת כיבית של המעי הגס, וכן לאנשים עם ממצא חיובי בבדיקות דם סמוי בצואה ו/או חוקן בריום) מומלץ לבצע בדיקה זו לעתים תכופות יותר.

קולונוסקופיה ויראטואלית - יתרונות ונתונים סטטיסטיים

קולונוסקופיה וירטואלית היא בדיקה חדשנית המשלבת CT המבצע "סריקת נפח" ספירלית רב שכבתית של כלל איברי הבטן והאגן וקולונוסקופיה. מטרת הבדיקה לסרוק את המעי הגס ולחפש פוליפים או תהליכים גידוליים. הבדיקה מאתרת למעשה גם ממצאי לוואי חשובים לא פחות, כמו אבנים בדרכי המרה או בכליות, ציסטות בשחלות וגידולים בכבד. לפני הבדיקה צריך לעבור הכנה של ריקון המעי הגס מתוכן וניקויו, לקראת הבדיקה נדרשת דיאטה מגבילה למשך 72 שעות ושתיית חומר משלשל. בזמן הבדיקה מוחדרת צינורית קטנה לפי הטבעת, שדרכה מוחדר אוויר המנפח את המעי הגס. בניגוד לבדיקת קולונוסקופיה רגילה, לא מוחדר צינור המכיל סיב פיברו-אופטי, אלא רק אוויר. הבדיקה מבוצעת פעם בשכיבה על הבטן ופעם בשכיבה על הגב ואורכת כ-15 דקות ללא צורך במתן חומרי טשטוש. לאחר הבדיקה ניתן לחזור באופן מיידי לפעילות שוטפת.

חסרונה של בדיקה חדשנית זו בא לביטוי, אם מתגלים ממצאים חשודים על החולה לעבור קולונוסקופיה רגילה כדי להוציא פוליפים אלו. אולם, רק אצל כ-5% מהנבדקים מתגלים ממצאים כאלה. הצילומים, כ-1,000 במספר, מעוברים למחשב מיוחד (ויאטרוניקס) המשחזר את המעי הגס ומאפשר ניווט תלת ממדי בתוכו. תוכנה זו מאפשרת לרופא המפענח לעבור בקפדנות וללא לחץ של זמן על כל אזורי המעי הנבדק ככל הנדרש.

סיכום כל המחקרים שבוצעו עד כה (כ-30 במספר) מראה, שהבדיקה מגלה כ-90% מהפוליפים הגדולים מ-10 מ"מ, 80% מהפוליפים שגודלם בין 9-6 מ"מ, ו-55% מהפוליפים שגודלם פחות מ-5 מ"מ. אולם, הסיכון של פוליפים זעירים אלה, הקטנים מ-5 מ"מ, להיות ממאירים הוא קטן ביותר.

הבדיקה מקובלת ללא עוררין במקרים שבהם לא הצליחה קולונוסקופיה רגילה לבחון את כל המעי הגס, וכן במקרים של נבדקים בסיכון גבוה לביצוע הבדיקה הפולשנית. קיימת כיום הבנה, שמדובר בבדיקה בעלת פוטנציאל גדול לבדיקות סקירה של המעי הגס, בשל ההיענות הנמוכה של הציבור לבדיקות הרגילות הקיימות.

פרופ' יעקב בר זיו הוא רדיולוג בכיר, מנהל יחידת ההדמיה במכון מור.

בואו לדבר על זה בפורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום