התמכרות לאוכל: אבחון וטיפול

(0)
לדרג
תוכן מקודם

דיכאון, טראומה או חסכים רגשיים עלולים לגרום להתמכרות לאוכל. לא מצליחים להפסיק לזלול? כדאי לכם להודות בפה מלא כי יש לכם בעיה - ולטפל בה

רופאה פסיכיאטרית ,מומחית לפסיכיאטריה
077-2307083 (מספר מקשר)

אכילה היא אחת מהנאות החיים - ורוב האנשים אוכלים עד שמושגת תחושת שובע; עם זאת, האוכל עונה גם על צרכים רגשיים - ויכול במקרים מסוימים להיתפס כאכילה רגשית בשעת משבר, כעס, עצב וכו'. רבים נוהגים לכנות את האוכל במקרים אלה בכינוי אוכל "מנחם" או "מפצה".

האם אכילה מופרזת היא בבחינת התמכרות לאוכל?

אצל חלק מהאנשים מתקיימת אכילה מופרזת, ללא שום הקשר לדפוסים אופייניים להתמכרות לאוכל.

לעומת זאת, עבור אנשים הסובלים מהתמכרות לאוכל (Food Addiction Disorder), האכילה עונה לא רק על צורך של רעב, אלא פעמים רבות היא תוצאה של הפרעה פסיכולוגית, כגון: דיכאון, טראומה, חסכים רגשיים בילדות, הפרעת קשב וריכוז המלווה באימפולסיביות ואי דחיית סיפוקים. "המרכז הביולוגי" של ההפרעה קשור ל"מערכת תגמול" במוח.

עם הזמן, אצל המכור לאוכל, האכילה הופכת לאובססיה של ממש - ורוב הזמן מחשבותיו נתונות לאוכל, עד כדי כך שחלה ירידה בתפקוד בתחומי חיים אחרים. המחשבות וההתעסקות האובססיבית באוכל - מובילות לבולמוסי אכילה, תוך איבוד שליטה על כמויות המזון הגדולות שנאכלות. האוכל הופך עבור המכור - בדיוק כמו שהסם מהווה מפלט למכור לסם.

ברוב המקרים, ההתמכרות לאוכל היא בעיקר למזונות עתירי סוכר, פחמימות, שומן ומלח. מדובר בחומרים הגורמים לשינויים כימיים במוח, אשר מגבירים את תחושת ההנאה והסיפוק. את השינוי הזה נהוג להשוות לתגובה הכימית במוחם של מכורים לסמים, כגון הרואין וקוקאין - כאשר מרכז תגמול במוח מגיב לחומר הממכר. התגובה של המוח מתבטאת בהפרשה מוגברת של דופמין, אשר תורם לעלייה זמנית במצב הרוח ולתחושה של הנאה וסיפוק.

יש לציין שקיים הבדל בין הפרעת אכילה לבין התמכרות לאוכל. המוטיב המרכזי בהפרעת אכילה הוא דימוי גוף מעוות. לעומת זאת, המוטיב המרכזי בהתמכרות לאוכל - הוא האוכל עצמו (ופגיעה בדימוי הגוף יכולה להיות משנית ותואמת).

אצל המכור לאוכל, האכילה הופכת לאובססיה של ממש. צילום: שאטרסטוק
אצל המכור לאוכל, האכילה הופכת לאובססיה של ממש. צילום: שאטרסטוק

מה מתרחש במרכז ההנאה והתגמול במוח, בקרב המכורים לאוכל?

הנוירוטרנסמיטור דופמין, המופרש במרכז ההנאה והתגמול במוח - אחראי על תחושת ההנאה, על ויסות רגשי, מוטוריקה וקשב וריכוז. על כן, במקרים רבים, נגלה שהסיבה להתמכרות לאוכל ולהתמכרות בכלל - היא הפרעת קשב וריכוז, המלווה בבעיות ויסות ואימפולסיביות. בשנים האחרונות, מחקרים רבים מתמקדים בקשר בין הפרעות קשב וריכוז לבין אכילה כפייתית והתמכרויות בכלל.

הסובלים מהתמכרות לאוכל חשים כל הזמן תשוקה וצורך לאכול, ללא קשר לרעב. הם אוכלים מכל הבא ליד: העיקר לענות על הצורך הרגשי, להשיג תחושת רוגע ושלווה. אלא שתחושה זו היא חרב פיפיות. בתום בולמוס האכילה, מבחינה פיזית הם חשים רע, הרגשה שעלולה להיות מלווה בכאבי בטן והקאות. מבחינה נפשית, הם חווים אכזבה מעצמם, האשמה עצמית, עצב ואפילו תסמינים של דיכאון. התחושות הללו מובילות שוב לבולמוס בלתי נשלט של אכילה, על מנת להשיג את תחושת הרוגע - וחוזר חלילה.

מדוע המכורים לאוכל זקוקים לכמויות הולכות וגדלות של מזון?

התלות הנפשית והפיזית באוכל, הופכת את הסובלים מההפרעה למכורים - והם אינם יכולים להפסיק את "מעגל הרשע" של ההתמכרות לאוכל, ללא עזרה. בנוסף, כמו בהתמכרויות לסמים או לאלכוהול, המכורים לאוכל מפתחים סבילות למזון - הגורמת לכך שהם צריכים לאכול כמויות הולכות וגדלות של אוכל. הרגשת ההנאה שלהם הולכת ופוחתת. כאשר האוכל איננו בהישג יד, או כאשר הם מנסים להפחית בכמויות המזון, בעיקר סוכרים ופחמימות - הם חווים תסמיני גמילה.

ההערכות של החוקרים הן כי להתמכרות לאוכל יש קשר הדוק להשמנת יתר חולנית (Obesity). השמנת היתר, עם כל המשתמע מבחינה פיזית, בריאותית ואסתטית, מעצימה את התסכול ואת תחושות ההאשמה העצמית והכעס העצמי.

מהי השכיחות של התמכרות לאוכל?

יותר מ-5% מהאוכלוסייה עלולים לסבול מהתמכרות לאוכל. השכיחות בקרב נשים כ-7% ובקרב גברים כ-3%. התמכרות לאוכל מאפיינת כ-2% מהאנשים במשקל תקין וכ-8% מהאנשים הנחשבים לסובלים מהשמנת יתר חולנית.

מהם הגורמים להתמכרות לאוכל?

חסכים רגשיים.

עשויה להתפתח בעקבות טראומה.

גנטיקה - היסטוריה של התנהגויות כפייתיות במשפחה (לא רק התמכרות לאוכל).

יש קשר להפרעה רגשית כגון דיכאון, כמקור - והאכילה מזינה גם את מצב הרוח הדיכאוני.

הפרעות נוירוביולוגיות - פגיעה במרכז תגמול במוח, הקשור בתחושת השובע ובשליטה על דחפים.

זמינות של אוכל לא בריא, כגון חטיפים וממתקים.

שינויים הורמונליים.

מהם הסימפטומים של התמכרות לאוכל?

בולמוסי אכילה בלתי נשלטים - בכל שעות היממה.

בולמוסי האכילה מתקיימים בתדירות גבוהה ו/או כוללים כמויות מזון גדולות, בדרך כלל סוכרים ופחמימות.

אכילה - גם כאשר כבר שבעים.

רבים מהמכורים לאוכל נמנעים מחיי חברה וזוגיות - ומוצאים נחמה באוכל.

יש הבדל בין האופן בו אוכלים בחברה או לבד - על יד אנשים, פעמים רבות, המכורים לאוכל יצליחו להתאפק; וכאשר הם לבד - הם יאכלו באופן מוגזם (אכילה בסתר).

ירידה בתפקוד בעבודה/לימודים - מכיוון שהתעסקות מחשבתית סביב האוכל גוזלת זמן ואנרגיה.

סבילות לאוכל.

כאשר חסר אוכל - הם יפתחו תסמיני גמילה, כגון: חוסר שקט, רעד, התפרצויות זעם וכו'.

רגשות אשם.

מצב רוח ירוד ואף דיכאון.

מצב רוח משתנה, בהתאם לאפיזודה של האוכל: לאחר אוכל - רגועים; וללא אוכל - הרגשה של דכדוך ועצבנות.

מבחינה פיזית, יסבלו מעלייה במשקל - וכתוצאה מהשמנת היתר, ייתכנו בעיות בריאותיות כגון: בעיות עיכול, התפתחות סוכרת מסוג 2, רמה גבוהה של שומנים בדם, יתר לחץ דם, מחלות לב ועוד.

בתום בולמוס האכילה, הסובלים מהתמכרות לאוכל חשים רע. צילום: שאטרסטוק
בתום בולמוס האכילה, הסובלים מהתמכרות לאוכל חשים רע. צילום: שאטרסטוק

כיצד ניתן למנוע התמכרות לאוכל?

כאשר מזהים בעיה פסיכולוגית או רגשית, חשוב לאבחן ולטפל בה - כדי למנוע התפתחות של הפרעות נוספות. לדוגמא: דיכאון עלול לגרום להתמכרות לאוכל ולהתמכרויות בכלל.
אצל ילדים, במקרים רבים, כאשר לילד יש הפרעת אימפולסיביות או הפרעות קשר וריכוז, הוא עלול לפתח התמכרות. מכיוון שאוכל זמין, יש סיכוי גבוה לפתח התמכרות לאוכל -שמהווה גורם מרגיע.

כיצד ניתן לטפל בהתמכרות לאוכל?

הטיפול בהתמכרות לאוכל מורכב מאד, היות שהתמכרות קשורה פעמים רבים לפיצוי בלתי מודע על חסכים רגשיים, טראומות ותסכול. אם יש להפרעה גם בסיס נוירו-ביולוגי, כגון הפרשה לא מאוזנת של דופמין, ההתמכרות תתפתח מהר מאד.

הטיפול במכורים לאוכל הינו טיפול גמילה - והוא יכול להתבצע רק אם המכור לאוכל מוכן להפסיק עם האכילה הכפייתית ולשתף פעולה.

הטיפול הינו רב-מערכתי וכולל טיפול תרופתי, חברתי, רגשי ובינאישי.

טיפול תרופתי: בהתאם למצב המטופל ולסיבה - הטיפול יכול לכלול תרופות לטיפול בדיכאון או לטיפול בהתנהגות האימפולסיבית או בהפרעת הקשב והריכוז.

טיפול פרטני רגשי, על ידי פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני: לאיתור הסיבה להתמכרות לאוכל ולטיפול בבעיות הרגשיות.

טיפול קבוצתי: השתתפות בקבוצת תמיכה לאכלנים כפייתיים אנונימיים, המסייעים ותומכים - אחד לשני. הטיפול במסגרת הקבוצתית מבוצע בשיטת 12 השלבים לגמילה. התוכנית כוללת צעדים לגמילה פיזית ורגשית - וכוללת בין השאר, הקניית הרגלים להיפטר מדפוסים בלתי יעילים ולסגל דפוסים חדשים.

בפן הפיזי:

1. הרכבת תפריט ומעקב על ידי דיאטנית קלינית.

2. פעילות גופנית.

3. בחלק מהמקרים, ניתוח להצרת קיבה (חשוב לציין כי מי שבוחר לעבור ניתוח, חייב לעבור גם טיפול פסיכולוגי בבעיה הרגשית).

לסיכום: התמכרות לאוכל נגרמת על רקע מגוון סיבות - ועלולה לגרום לבעיות רפואיות רבות. חשוב לטפל בהתמכרות לאוכל, על ידי שילוב של טיפול תרופתי, חברתי, רגשי ובינאישי.

ד"ר סבטלנה גרישין, מומחית בפסיכיאטריה, רופאה פסיכיאטרית בקופת חולים "לאומית" ובמסגרת מרפאה פרטית. מומחית בטיפול בהפרעות במצבי רוח, דיכאון, תגובות פוסט טראומטיות, התמכרויות, הפרעות קשב וריכוז במבוגרים ועוד.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
ד"ר סבטלנה גרישין – עידן הקשב
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום