פגיעה מינית: זיהוי וטיפול

(1)
לדרג
תוכן מקודם

מהי ההגדרה של פגיעה מינית? האם נשים ונערות הן הנפגעות היחידות? מדוע חייבים לדווח עליה בזמן אמת - וכיצד מתמודדים עם הטראומה הפיזית והנפשית?

פסיכותרפיסט
050-7525600

על פי החוק, פגיעה מינית היא תופעה הנחלקת למספר סוגים. גילוי עריות: מגע מיני בין בני משפחה מדרגה ראשונה (אב, סב, דוד, אב חורג, אח). אונס: קיום יחסי מין או החדרת חפץ או איבר לאיבר המין של האדם, שלא בהסכמה. מעשה סדום: החדרה, שלא בהסכמה, של איבר או חפץ לפי הטבעת או לפה. הטרדה מינית: התייחסות מינית לאדם, אשר הראה שאינו מעוניין בכך. התייחסות מבזה ביחס למינו של האדם. תחת קטגוריה זו, נכללת גם הטרדה מינית בין שווים; והטרדה מינית על ידי בעל מרות.

חשוב לדעת, בכל הנוגע לילדים עד גיל 14: כל מגע מיני ייחשב כעבירה על החוק, עם או בלי הסכמה.

מהן הפגיעות המיניות הנפוצות המדווחות ביותר בישראל?

יש בשאלה זו סתירה, כי הפגיעה המינית הנפוצה ביותר היא גילוי עריות. אבל, בפועל, זו הפגיעה הכי פחות מדווחת, עקב קשיים משפחתיים; וכן תחושת הסוד, ההשתקה והבושה הקשורות לפגיעה זו. לכל אלה מתלווה גם הקושי בהוכחת פגיעה כזו, שנעשית בסתר בתוך המשפחה והבית.

לעומת גילוי עריות, הפגיעות המדווחות יותר הן אונס והטרדה מינית. בדרך כלל, משום שכיום יש יותר מודעות לכך שזו עבירה - ויש יותר אפשרות להוכיח את התרחשות הפגיעה.

פגיעות מיניות נוכחות לרוב רק בקרב נשים, או גם אצל גברים?

כיום ידוע שיש אחוז מסוים של גברים, שגם הם נפגעים מינית, אם זה בגיל צעיר או בגיל ההתבגרות או בגיל בוגר. יחד עם זאת, רוב אלה שסובלות מפגיעה מינית בפועל, הן נשים.

מדוע תקיפה מינית עלולה לגרום לטראומה נפשית?

תקיפה מינית היא חוויה שנעשתה ללא הסכמת הקורבן - וגורמת לו למצב בלתי רגיל של אימה, פחד חרדה וחוסר אונים. מצב זה עלול ליצור מצבי קיצון נפשיים, חוסר ביטחון בכל תחומי החיים, אובדן אמון, תחושת חוסר שליטה ותחושת אי שייכות. כמו כן, לרוב, פגיעה מינית מכל סוג מביאה שינויים מהותיים בכל אורחות החיים של הקורבן - ומשפיעה על מבנה אישיותו והרגליו. חשוב להבין כי הפגיעה המינית איננה פוגעת רק בגוף, אלא גם ברגש, בזיכרון ובנפש. אירועים טראומתיים מהסוג הזה, אשר נותרים בלתי מטופלים, עלולים לגרום נזק וכאב רב, גם שנים רבות לאחר שהתרחשה הפגיעה עצמה.

פגיעה מינית (אילוסטרציה צילום shutterstock)
פגיעה מינית (אילוסטרציה צילום shutterstock)

כיצד מתמודדים עם פגיעה מינית? מדוע נשים פוחדות לספר עליה?

יש מספר תחושות עיקריות העולות אצל נשים, שעברו פגיעה מינית מסוגים שונים. בראש ובראשונה: בושה; ואחרי כן, תחושה חזקה של אשמה. נשים רבות רואות את עצמן אחראיות לפגיעה שעברו, בכך שלא התנגדו מספיק, שאולי כן נתנו אמון בגבר וכך הלאה.

כמו כן, הפגיעה המינית מלווה בהשפלה ובפגיעה בביטחון העצמי - וגורמת בושה. דבר זה גורם לחלק מהנשים להימנע מלספר על מה שעברו; ובהמשך לכך, להימנע מדיווח למשטרה ולגורמי החוק. אצל אישה שנפגעה מינית, עולה גם חשש מכך שלא יאמינו לה - ואיך היא תוכל להוכיח את מה שעברה, כשהיא חושבת, על פי רוב, כי הגבר יכחיש את מה שעשה.

מדוע נערות נמצאות בקבוצת סיכון לפגיעה מינית? איך נמנעים מכך?

גיל ההתבגרות הוא גיל מורכב, שבו קיימות תופעות טבעיות, כגון התפתחות גופנית, שינויים הורמונליים והתפתחות מינית. בדרך כלל, גם הבנים וגם הבנות בגיל העשרה מבולבלים מכל השינויים הללו; ולא תמיד הם יודעים מה לעשות מול המיניות החדשה, הדחפים החדשים והצורך להזדהות - ולהידמות לבני גילם. עניינים אלה מתבטאים לעתים קרובות בלבוש פרובוקטיבי, בהתנהגות מוחצנת וברצון "להיות גדולים" ולהתנסות לראשונה בחוויות מיניות.

לכן, ישנן נערות שמתקשות להבחין בין גברים או בחורים הרוצים בטובתן, לבין כאלה המחפשים אחר "טרף קל".

כדאי לנסות להימנע מסיטואציות כאלה מראש; חשוב שיהיה מסר עקבי מהבית וממערכת החינוך, שכל אחד/ אחת אחראי/ת לגוף שלה/שלו. וחשוב שיהיו מסרים בנוגע לשמירה עצמית וזיהוי פיתויים שאין מאחוריהם דבר.

פגיעה מינית (אילוסטרציה צילום shutterstock)
פגיעה מינית (אילוסטרציה צילום shutterstock)

כהורים, למה חשוב שנשים לב - בנוגע לפגיעה מינית אצל ילדינו?

כהורים, חשוב להעביר מסר של גבולות ואחריות על הגוף. חשוב לעודד את הילדים כי אפשר לדבר על מיניות וכי מיניות היא דבר בריא, כל עוד לא הופכים אותה למלוכלכת, מנצלת ועוד. כמו כן, חשוב ליצור במרחב השיחה שבין ההורים לבין הילדים אפשרות לדבר ולהביא תמיד כל תוכן וכל נושא, ובכך לעודד את הילד עצמו לספר אם מישהו, חלילה, פגע בו.

כיצד פסיכותרפיה מסייעת להתמודדות עם פגיעה מינית?

כיום ישנה בחוגים הטיפוליים המקצועיים הכרה נרחבת לכך שפגיעה מינית היא טראומה פיזית ונפשית, וכי יש צורך בטיפול הולם באנשים שעברו פגיעה מינית, בכל הגילאים, המינים ולגבי כל סוגי הפגיעות.

בארץ קיימים מספר מרכזים שהוקמו על ידי המדינה, לטיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית. כמו כן, יש גם מטפלים רבים המטפלים בנפגעים/ות בקליניקות הפרטיות ודרך קופות החולים.

שיטות הטיפול בתחום זה רבות ומגוונות; מטרותיהן, על פי רוב: בירור הטראומה עצמה ואחר כך עבודה על השלכותיה, בכל תחומי החיים. לצד אלה, קיימת גם גישה של טיפול התנהגותי-קוגנטיבי, המתמקד בפגיעה עצמה ובסימפטומים ובהיגדים שנוצרו בעקבותיה. יש שיטה שנקראת EMDR שנבנתה במיוחד לטיפול בטראומות, בהיבט הפיזי, קוגניטיבי ורגשי. לצדן, יש שיטות פסיכו-דינמיות, תמיכתיות וכוללניות, העוסקות באדם כולו ובהתמודדותו עם המשבר שהפגיעה המינית יוצרת, ובסיוע להתגבר עליו, לצד מבט קדימה, אל עבר בניית חיים טובים ומספקים.

מיה בן חנוך היא עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית, המטפלת באזור ראשון לציון.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכותרפיה גופנית-שיקומית.

  • צור קשר
  • קבע פגישה
  • שאל אותי
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים בתחום הרפואי הנ"ל. בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום