אי סבילות ללקטוז: מה עושים?

(1)
לדרג

אי סבילות ללקטוז הנוצרת כתוצאה ממחסור באנזים לקטאז ,יכולה להיות מולדת או נרכשת. מהם התסמינים לכך, האם ניתן לטפל, ומתי יש להימנע לגמרי ממוצרי חלב?

רופא גסטרואנטרולוג
053-2551778

הגורם העיקרי לאי סבילות ללקטוז הינו רמות נמוכות של אנזים הלקטאז במעיים ,אשר מובילות לאי ספיגת לקטוז. האדם משתייך למשפחת היונקים - ולכן הוא נולד עם הצורך לינוק חלב אם. בחלב יש סוכר חלב הנקראת לקטוז. על מנת שפחמימה זו תיספג, היא זקוקה לאנזים - ולכן קיים אנזים הלקטאז. עם הזמן, יורדת כמות האנזים, ואם הכמות יורדת באופן קריטי סוכר חלב איננו מצליח להתפרק למולקולות קטנות ,שגורם לתת ספיגה והופעת תסמינים.

צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

האם קיימים סוגים שונים של רגישות ללקטוז?

הרגישות ללקטוז - ליתר דיוק, אי הסבילות ללקטוז - יכולה להיות מולדת או נרכשת. במקרה של אי הסבילות מולדת, התינוק נולד עם חוסר באנזים הלקטאז. חסר לקטאז מולד הוא הפרעה אוטוזומלית רצסיבית נדירה. ההפרעה מאופיינת באי פעילות לקטאז במעי הדק. תינוקות אלה יסבלו משלשול מרגע לידתם - והמזון המתאים להם הוא, כמובן, מזון ללא לקטוז.

אי סבילות נרכשת מתרחשת עם השנים, כאשר רמות הלקטאז יורדות - ומתעורר חסר באנזים. אי סבילות נרכשת יותר שכיחה, ביחס לאי סבילות מולדת.

מי נמצא בקבוצת הסיכון לסבול מבעיה זו?

אי סבילות של מזונות המכילים סוכר חלב - לקטוז (בעיקר מוצרי חלב) היא בעיה נפוצה בעולם. בארה"ב, השכיחות היא עד 20% בקרב לבנים; ובקרב יוצאי אפריקה, עד 90%! בישראל, השכיחות הממוצעת בקרב היהודים עומדת על 65% ושל הערבים על 80% (מה שמצביע על נטייה אתנית).

עוד נמצאים בסיכון פגים; ומי שסובלים ממחלות מעי דק אחרות, כגון חולי צליאק, סטזיס וכו'. יש לציין כי השכיחות עולה עם הגיל - ולפיכך, ככל שהגיל עולה, כך הסיכוי לחלות גבוה יותר. בנוסף לכך, חולים שעוברים טיפולים רפואיים שונים כדוגמת כימותרפיה, סובלים יותר מבעיה זו.

מהם התסמינים לאי סבילות ללקטוז?

התסמינים הקליניים כוללים אי נוחות, גזים, שלשולים, כאבי בטן, בחילות, הקאות ונפיחות. כאב הבטן עשוי להיות התכווצותי - וממוקד באזור שמסביב לטבור, או בחלק התחתון של הבטן. תסמין נוסף הוא הצואה, שעל פי רוב תהיה מימית. התגובות השונות תלויות באלמנטים נוספים, כגון: קצב התרוקנות הקיבה, רגישות המעי לנפיחות, תגובת המעי הגס וכו'.

תופעות הלוואי והתסמינים תלויים בכמות צריכת מוצרי החלב, אך גם בכמות האנזימים הזמינים בגוף, לצורך פירוק ועיכול הלקטוז שבחלב. חשוב לציין כי לא ניתן למנוע לחלוטין את תסמיני אי הסבילות ללקטוז, אך ניתן להפחיתם על ידי הימנעות מצריכת מוצרים המכילים לקטוז.

מה קורה בגוף, האדם כאשר הלקטוז אינו נספג?

עיכול תקין של הלקטוז עובר דרך המעי הדק - הלקטוז מפורק על ידי אנזים הלקטאז לגלוקוז וגלקטוז. אבל אם אנזים הלקטאז חסר, הלקטוז שאיננו נספג במעי הדק מועבר במהירות למעי הגס.

במעי הגס, חיידקי המעי מפרקים את הלקטוז לחומצות שומן, הנספגות ברירית המעי הגס. החומצה הלקטית הנוצרת בתהליך זה והלקטוז הבלתי מפורק - גורמים למעי לספוח אליו יותר מים, דבר העלול לגרום לשלשול.

כיצד משפיעה אי צריכת מוצרי החלב על בריאותנו?

צריכת הלקטוז משתנה עם הגיל באופן טבעי. אצל תינוקות, החלב מהווה יותר מ-60% מתצרוכת הקלוריות היומית, אשר מגיעה מפחמימות ובעיקר מלקטוז. צריכת הלקטוז יורדת עם התבגרותנו, ועם המעבר לאכילת מזונות נוספים אחרים, עד לצריכה ממוצעת של מבוגר, בשיעור 5% בלבד.

האם אי צריכת מוצרי חלב פוגעת בבריאותנו?

לא ממש, מכיוון שכיום ישנם תחליפים טובים אשר ניתן לצרוך מהם את רמת הסידן הנדרשת. לדוגמא: חלב סויה, משקאות שקדים, משקאות אגוזים, משקאות אורז ואפילו מעדנים צמחיים בטעמים שונים.

כיצד מאבחנים את אי הסבילות ללקטוז?

כאשר התסמינים מופיעים, האבחנה הפשוטה ביותר היא לנסות להפסיק את צריכת מוצרי החלב למספר שבועות - ולראות האם יש שיפור בתסמינים. אפשרות אחרת היא לבצע בדיקת תת ספיגה (נשיפת מימן), אשר נערכת במכון גסטרו ובודקת אם אכן יש חוסר באנזים. לאחר שאושרה האבחנה בנוגע להפרעת עיכול לקטוז, חשוב לברר את מקור הבעיה.

צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

מה ההבדל בין אי סבילות ללקטוז ובין אלרגיה לחלב?

האלרגיה היא תגובה של מערכת החיסון לחלבון החלב. במקרה זה, מערכת החיסון מזהה את חלבון החלב כגורם "מזיק"/"חשוד" ותוקפת אותו, כפי שהיא מגיבה לכל גורם זר, המוחדר לגוף. האלרגיה מופיעה כבר בגיל הינקות - ועם החשיפה הראשונה לחלבוני חלב פרה (בתחליפי חלב אם). הסובלים מאלרגיה זו, חייבים להימנע לגמרי מצריכת חלבון חלב; כלומר: אסור להם לחלוטין לצרוך מוצרי חלב.

אבל, להבדיל, בקרב אלה הסובלים מאי סבילות ללקטוז, אין איסור שכזה , והימנעות מצריכת מוצרי החלב צריכה להיות מותאמת לרמת התסמינים. כמו כן, אנשים אלה יכולים לקבל תוספת מזון של אנזים, היכולה לעזור להם עם תופעות וכך להמשיך לצרוך מוצרי חלב.

איך מטפלים?

הימנעות או הגבלת צריכת לקטוז.

שימוש בתחליפי חלב שונים (חלב דל לקטוז, חלב סויה, חלב אורז וכדומה).

תוספת אנזימים חיצונית, כגון לקטאז - לפני אכילת מוצרי חלב.

צריכת סידן כתוסף או ע"י אכילת מוצרים אחרים המכילים סידן.

ד"ר אלכסנדר רוזנטל מומחה לגסטרואנטרולוגיה, מנהל השרות לאנדוסקופיה פולשנית, המכון למחלות דרכי העיכול ומחלות כבד מרכז רפואי בי"ח האוניברסיטאי ע"ש סורוקה

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.


בואו לדבר על זה בפורום תזונה קלינית - שיבא תל השומר

  • צור קשר
  • קבע פגישה
  • שאל אותי
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום