אי סבילות ללקטוז? תלוי במוצא

אי סבילות ללקטוז מאופיינת בחסר של אנזים הקרוי לקטאז. תפקידו של אנזים זה הוא לפרק את סוכר החלב לקטוז לשני מרכיביו - גלוקוז וגלקטוז, אותם יכול המעי לספוג. בגיל הינקות רמת האנזים היא הגבוהה ביותר מאחר שהיא חיונית לפירוק הלקטאז בחלב אם, אולם בהמשך החיים, לאחר גיל שנתיים, קיימת ירידה הדרגתית בפעילות האנזים.

תופעת החסר באנזים הלקטאז ידועה כתסמונת "אי סבילות ללקטוז" או "רגישות ללקטוז". לרוב אין מדובר בחסר מוחלט. חסר בלקטאז משתנה בין האוכלוסיות השונות והוא שכיח יותר במבוגרים מאשר בילדים. בישראל שכיחות החסר בלקטאז עומדת על 60%-70%, וקיימת שכיחות גבוהה יותר בקרב אשכנזים וערבים לעומת קבוצות אתניות אחרות.

כאשר אין יכולת לפרק את הלקטוז שמגיע ממוצרי החלב, נוכחות הלקטוז במעי גורמת לכמה תסמינים: כאבי בטן, שלשולים, נפיחות בבטן וגזים. התסמינים יופיעו לרוב לאחר אכילת מוצרים המכילים לקטוז (מוצרי חלב), ועשויים להימשך לפעמים חצי יום.

חשוב להבחין בין המושג אלרגיה לחלב לבין אי סבילות לחלב. אלרגיה לחלב היא תגובה אלרגית של המערכת החיסונית לחלבון החלב. אנשים שמאובחנים כאלרגיים לחלבון החלב חייבים להימנע לחלוטין מצריכת חלב ומוצריו. לעומת זאת, אנשים הסובלים מאי סבילות ללקטוז יכולים לצרוך חלב ומוצריו אך בכמות נמוכה יותר המותאמת לסבילותם האישית.

רוב האנשים שפעילות הלקטאז אצלם נמוכה מסוגלים לעכל מנת לקטוז יומית הנמצאת בכוס אחת של חלב, אלא אם אי הסבילות חריפה ואז ניתן לפתח תסמינים אפילו לאחר מנה קטנה של חלב.

אנשים הסובלים מאי סבילות ללקטוז נוטים להימנע ממוצרי חלב. הימנעות זו עשויה להוביל לחסר תזונתי ברכיבים חיוניים כמו סידן, ויטמינים A ,D וזרחן.

יש מצבים שבהם מופיע חסר חולף באנזים הלקטאז: לאחר מחלות הפוגעות ברירית המעי כמו גסטרואנטריטיס ויראלית; מחלות מעי דלקתיות; ולאחר ניתוחים במערכת העיכול. לרוב, לאחר חלוף המחלה התסמונת חולפת. ההמלצה בתקופת המחלה או לאחר הניתוח היא להימנע ממוצרי חלב ולחזור אליהם בהדרגה לאחר ההחלמה.

הלקטוז שכיח בעיקר במוצרי חלב, אולם ניתן למצוא אותו גם בסוגי מזון אחרים שהוא מוסף אליהם כחלק מהרכיבים. לכן מומלץ לקרוא את תוויות המזון לפני האכילה. מאחר שלאנשים יש חוסרים ברמות שונות, יש צורך בניסוי וטעייה על מנת לדעת מה ניתן לאכול ללא תופעות לוואי.

השיטה המקובלת כיום נקראת "תבחין נשיפה לזיהוי אי סבילות ללקטוז". הנבדק מקבל תמיסה המכילה לקטוז לאחר צום של לילה, לאחר מכן נאסף אוויר הננשף במרווחי זמן קבועים ובודקים את רמת המימן הנפלטת. אם יש עלייה ברמות המימן, סימן שיש חסר.

חשוב לציין כי בדיקה זו אינה מדויקת בכל המקרים, מאחר שיכול להיות מצב של תת-ספיגה ללא פליטת מימן או תת-ספיגה שאינה מלווה בסימפטומים ואי-סבילות.

ניתן לשלב מוצרי חלב בתפריט למרות אי הסבילות ללקטוז. מאחר שקיימת שונות בין אדם לאדם בדרגת האי סבילות, יש לעשות בדיקה שתאשר את אי הסבילות ולאחר מכן ניתן תחילה להפחית את מוצרי החלב מהתפריט. לאחר הטבה בתסמינים, אפשר להתחיל ולהוסיף בהדרגה ולבדוק מזונות שונים שבהם יש דרגות שונות של לקטוז. כך ניתן ללמוד מהי כמות הלקטאז הנסבלת ומהם המזונות המועדפים על כל אחד ואחד.

מומלץ לפזר את הארוחות המכילות לקטוז על פני היום - כמויות קטנות נסבלות לרוב טוב יותר.

מומלץ לאכול מזונות המכילים לקטוז יחד עם מזונות נוספים ובעיקר מזונות המכילים יותר שומן: בדרך זו מואט ריקון הקיבה וכך יש האטה בכניסת הלקטוז הלא מפורק למעי ופוחתים התסמינים.

כיום יש בשוק מוצרים רבים מופחתי לקטוז כגון חלב דל לקטוז, גבינות כמו גבינת קוטג' וגבינה צהובה מופחתות לקטוז, מוצרים שמוספים להם חיידקים פרו-ביוטיים כמו יוגורט ביו, שדרגת הלקטוז בהם מופחתת, שוקו דל לקטוז, ומוצרי סויה שאינם מכילים כלל לקטוז.

ניתן להוסיף את האנזים החסר דרך כדורים: קיימים בשוק תכשירים המכילים את אנזים הלקטאז ומומלץ לקחתם ביחד עם מוצרי החלב, מפני שהם עוזרים בפירוק ובספיגה.

אם אי סבילותכם רבה במיוחד, ובחרתם להסיר לחלוטין את מוצרי החלב מתפריטכם, מומלץ שתפנו לדיאטנית להתאמת תפריט עם תחליפי חלב שיספקו את כמות הסידן היומית המומלצת.

סיגל אלפסה, דיאטנית מלב"י, המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר מקבוצת אסיא מדיקל.

בואו לדבר על זה בפורום תזונה קלינית.