נוע תנוע - על אנרגיה ופחמימות - חלק ב'

(0)
לדרג

מהו הצ'י של המזון ואיך ממצים אותו בלי להפוך אותו לליחה ושומן? על פחמימות, ערכים גליקמיים ותזונה נכונה

מאת: מאת" ד"ר ניר עמיר, תמורות: המרכז לקידום רפואה משולבת
כתבה שניה בסדרה

לחלקה הראשון של הכתבה: לחץ כאן

הגישה הסינית:

ייתכן כי, לפחות באופן חלקי, מדד גליקמי של מזונות שונים יכול לתת תמונה לרמת הליחתיות ויכולת תפוקת הצ´י ממזונות שונים.
ידוע כי סוכרים נחשבים למחזקי צ´י מחד, אך כאשר הטחול אינו מסוגל לטפל במזון ´עשיר´ ולבצע בו את הטרנספורמציה הראויה, המזון , במקום להיהפך לצ´י יהפוך לליחה.

בהשוואה של טבלאות סיניות מול מערביות אנו מגלים התאמה ברורה בין מזונות שונים. כאשר נציב את המזונות בסדר יורד של ערך גליקמי ולצדם המאפיינים האנרגטיים על פי הרפואה הסינית נגלה התאמה בין רמת הערך הגליקמי לרמת הליחתיות של אותו מזון.
לשיטה משווה כזו מספר מגבלות: מזון מסוים המוכר במערב, אינו בהכרח זה שקוטלג על פי הרפואה הסינית. כלומר כאשר מדובר על תפוח עץ, ייתכנו מספר סוגים של תפוחי עץ בעלי אנרגטיקה שונה, ואף ייתכן שאף לא אחד מהמוכרים נכלל בציון האנרגטיקה המופיעה בספרות הקלאסית.
מגבלה נוספת היא הליך הגידול והעיבוד של המזונות השונים המקשה על האבחנה בין האנרגיות השונות. בספרים שונים מופיעים נתונים שונים ולעתים מעט סותרים. נתונים סותרים לרוב הושמטו ולכן בחלק מן המזונות לא מצוין כל המפרט האנרגטי. על כן אין לקחת כל נתון כאורים ותומים אלא יש להסתכל על התמונה הכללית.

אנו רואים שככל שמזון מסוים הוא בעל ערך גליקמי גבוה יותר, הוא נותן אנרגיה זמינה יותר והוא גם בעל ערך פוטנציאלי גדול יותר להיהפך לשומן. מנקודת ריאות סינית סוכרים נחשבים למזונות מחזקי צ´י ויאנג. האנרגיה שלהם ניטרלית עד חמימה. הם משפיעים על המחמם האמצעי אך גם על הריאות והם בעלי אפקט מעלה. כולם מלחלחים ומיצרים נוזלים, אך במצב עודף עלולים, כאמור, לגרום להצטברות ליחה.

פחמימות בעלות ערך גליקמי נמוך נוטות להיות יותר קרירות וייניות, יותר מלחלחות אך פחות מציפות בליחה. גם הליחה נוטה להיות פחות סטגננטית. לצמחים אילו יש תכונות מניעות יותר משום שתכולת החלבונים בהן גדולה ולכן רמת הצ´י המניע חזקה יותר. יוצא דופן הוא הבוטן אשר, בהיותו בעל תכולת שומן גבוהה, נוטה להיות חמים ויאנגי ולכן גם מעלה יותר.

מה קורה בגוף בהשפעת מזון עם ערך גליקמי גבוה?

אם צורכים כמות גדולה של סוכרים זמינים, רמת הסוכר בדם תעלה מעבר לנורמה, אך לאחר הכנסת רוב הסוכר מן הדם לתאים היא תרד למצב של היפוגליקמיה זמנית. כל זה קורה בגוף ולא במוח. מצב של היפוגליקמיה גורם למוח להתנהג בסטרס (כי אין לו מספיק אנרגיה) ולכן ומכאן נובעות הפעולות הבאות:
א - הפרשת אדרנלין: הורמון הסטרס. זהו ההורמון שמאפשר פירוק סוכר ממאגרים קטנים שבכבד (גליקוגן), אך בנוסף הוא גורם למצוקה ולחרדה.

ב - כמיהה לסוכר: אחרי ארוחה כבדה סוכרית פחמימתית רמות הסוכר במוח יורדות ולכן המוח "מבקש" עוד סוכר (איך בא לי משהו מתוק עכשיו לאחר הארוחה המפוצצת שאכלתי) ומעגל הקסמים הזה מתחיל מחדש.

האינסולין כאמור, מאפשר לסוכר להיכנס לתאים ולהפוך לאנרגיה. במצב של עודף סוכרים האינסולין מעביר את הסוכר לאגירה, כלומר לשומן. תופעה זו מקבילה להסבר הסיני בו המזון אמור להיהפך לצ´י אך כאשר יש עודף ממנו, או כאשר המערכות המטבוליות אינן מתפקדות היטב, המזון, במקום להפוך לצ´י, הופך לליחה ונאגר.

כיצד מתמודדים עם תופעה זו?
א - עדיף לצרוך מוצרים שמתפרקים לסוכר יותר לאט, כלומר מזונות עם ערך גליקמי נמוך (יש להדגיש שחומרים רבים נראים תמימים אך מתפרקים לסוכר כאילו היו סוכר נקי). כמו כן יש לשלב בתזונה ירקות ופירות במידה מספקת. בין המזונות המתאימים נמצא את הפחמימות המורכבות למניהן (כלומר לחם מחיטה מלאה, פסטה, אורז מלא וכו´).
ככל שהפחמימה יותר פשוטה (חד ודו סוכרים) התגובה חזקה יותר. עם זאת לעתים מקור המזון משנה את עוצמת התגובה. כך קמח תפוחי אדמה (עמילן) גורם לתגובה גליקמית כמו גלוקוז טהור. לחם מעורר תגובה גליקמית חזקה בהרבה מאורז או תירס וקטניות מתונות יותר.

ב - יש להעדיף מספר ארוחות קטנות ביום במקום שתי ארוחות ענקיות, כיוון שאז הסוכר מתפרק באופן יותר הומוגני לאורך היום ורמות האינסולין אינן כה קיצוניות.

ג - קינוחים הם ארוחה בפני עצמה ולא חלק ממנה.

ד - יש להוסיף מעט שמן לארוחה. נוכחות שומן או חלבון במזון מקטינה את התגובה הגליקמית. לכן מומלץ לאכול פחמימות לאחר צריכת מעט שמן (בתוך סלט או מרק, למשל).


נסכם:
* למעט בסוכרים זמינים, פתיתי תירס, לחם לבן, אורז לבן ותפוחי אדמה ככל האפשר.
* להעדיף מוצרים ´שלמים´ כמו לחם חי, אורז מלא או פסטה.
* לדחות את המנה המתוקה האחרונה בארוחה פחמימתית למועד אחר (שעתיים אחרי).
* להעדיף סלט עם שמן זית (בקיץ) או מרק עם כף שמן (בסוף הבישול) המאט ספיגת סוכרים.
* להגדיר מראש את כמות החטיפים היומית (ודין צ´יפס כדין מקופלת).

ומנקודת ריאות סינית?
* אנשים הסובלים מליחת יתר - להימנע מסוכרים, מטוגנים ומוצרי חלב שמנים.
* אנשים הסובלים מחסר צ´י - לוודא קיום מנה חלבונית מאוזנת לפחות אחד ליום.
* אנשים הסובלים מחסר דם - לחזק את הצ´י ולהוסיף ירקות מוקפצים בעיקר ירוקים ועליים.
* אנשים הסובלים מחסר יין - לחזק את הדם ולהוסיף יוגורט ביו ומוצרים על בסיס טופו.

בואו לדבר על כך בפורום תזונה ודיאטה
ובפורום רפואה משלימה

לאתר מכללת תמורות: לחצו כאן

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום