נגישות
נגישות

טיפול בקוצר נשימה בילדים עם spacer

(0)
לדרג

מחקר חדש: שימוש במשאף עם ספייסר - יעיל בהעברת תרופה לדרכי הנשימה של ילדים קטנים, שאינם מורגלים בשיטת השאיפה המקסימאלית

מאת: מערכת zap doctors

מחלות נשימתיות הכוללות רכיבים חסימתיים נפוצות מאוד בילדים צעירים. לרוב, הטיפול כולל מתן תרופות בשאיפה. שימוש במשאף דורש קואורדינציה ושיתוף פעולה של המטופל, ולכן בילדים קטנים נהוג להשתמש במכשירי אינהלציה או משאפים עם ספייסרים. למרות שמקובל להשתמש בקבוצת גיל זו במשאפים מחוברים לספייסר, עד כה לא נבדקה בצורה טובה יעילות שיטה זו במתן התרופה. בנוסף, לא ידוע מה כמות הנשימות שעל הילד לבצע עם המכשיר, על מנת לקבל העברה טובה של התרופה לדרכי הנשימה.

מטרת המחקר הנוכחי, שפורסם בחודש דצמבר במגזין Pediatrics, היתה לבדוק את נפח הנשימה הממוצע של ילדים קטנים המטופלים במשאף עם ספייסר, ולאסוף נתונים על כמות התרופה המועברת לדרכי הנשימה של הילד.

שיטות

חוקרים מאוסטרליה גייסו ילדים שהיו חלק ממחקר פרוספקטיבי אקראי נרחב יותר שהשווה בין 2 סוגי ספייסרים. בשלב הראשון גויסו 34 ילדים בגילאי שנתיים עד 6. בעזרת מכשור מתקדם הצליחו החוקרים לבצע מדידות של פרמטרים נשימתיים, תוך כדי שימוש בספייסרים. לאחר מכן הצליחו החוקרים בעזרת פלצבו מסומן למדוד את כמות החומר העוברת לילד כתלות במספר הנשימות שהוא נושם עם המכשיר.

בשלב השני של המחקר בדקו החוקרים 84 ילדים בגילאים דומים ולימדו אותם להשתמש במשאפים בשיטת שאיפה מקסימאלית (single maximal breath). שוב מדדו את נפח האוויר בשאיפה זו ואת כמות התרופה שעוברת לריאות.

לבסוף לקחו החוקרים ילדים משתי הקבוצות הראשונות והישוו בין יעלות הטיפול בשתי שיטות המתן (שאיפה מקסימאלית מול נשימות רגילות) לבין כמות התרופה שעוברת לריאות - כל זאת תוך שימוש בארבעה סוגי ספייסרים שונים הקיימים בשוק.

תוצאות

בשימוש בספייסרים יעודיים לילדים קטנים (aerochamber או funhaler) מספיק לבצע 2 נשימות רגילות (tidal volume) כדי לקבל מעבר טוב של תרופה. אין הבדל משמעותי בין 2 נשימות ל-9 נשימות ביעילות הטיפול וכמות התרופה העוברת. בממוצע בין המכשירים לאחר 2 נשימות היה מעבר של 40% מסה"כ הוונטולין בספייסר, ואילו עם 9 נשימות היה מעבר של 42% מהתרופה.

ככל שהילד צעיר יותר, יש קושי רב יותר לבצע בצורה טובה שאיפה מקסימלית בודדת. בגיל 6 שנים 84% מהילדים הצליחו, בגיל 4 שנים רק 38% מהילדים מסוגלים לבצע את השאיפה בצורה טובה, ואילו בגיל 3 שנים רק 20% שיתפו פעולה. באופן כללי היה הבדל בין המינים, כאשר בנות הצליחו מוקדם יותר לבצע את השאיפה המקסימאלית.

באופן כללי, כמות התרופה שעברה לילד כאשר נשמו נשימות רגילות היתה טובה יותר מאשר תוך שימוש בשיטת השאיפה המקסימאלית - גם כאשר ביצעו את התרגיל בצורה מוצלחת.

מסקנה

אין יתרון לשימוש בשאיפה מקסימאלית או לנשימה ממושכת, כאשר משתמשים בספייסרים ייעודיים לילדים קטנים. מספיק לבקש מהילדים לבצע 2-3 נשימות רגילות כדי לקבל אפקטיביות מירבית.

הערה

יש לציין שהחוקרים השתמשו בספייסרים ללא מסכה. לדבריהם, ידוע ממחקרים קודמים כי מעבר התרופה לריאות קטן באופן משמעותי כאשר משתמשים במסכה, וניתן ללמד כל ילד מעל גיל שנתיים להשתמש בספייסר נטול מסיכה.

לכתבות נוספות והרשמה לאתר ללא תשלום - לחצו כאן.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום