לחיות עד גיל מופלג: כנראה עניין משפחתי

חוקרים אמריקנים בחנו את שושלות היוחסין של ארבע משפחות אמריקניות, כשלכולם היסטוריה משפחתית ארוכה של אחים ואחיות החיים יותר מ-90 שנים. החוקרים, בראשותו של ד"ר תומס פרלס מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הארוורד בבוסטון, השוו בין תוחלת החיים הממוצעת בשנת 1801, 1850 ו-1900 לבין תוחלת החיים הידועה של צאצאי ארבע המשפחות האמריקניות.

למרות שהחוקרים לא לקחו בחשבון תנאים סביבתיים היכולים להשפיע על תוחלת החיים, כמו טיפול והשגחה מעולים של ההורים והגנה מפני מחלות, ד"ר פרלס ועמיתיו מצאו כי האחים והאחיות במשפחות במחקר נטו לחיות הרבה מעבר לתוחלת החיים של זמנם.

"אני חושב שאנשים תמיד חשדו שגיל מופלג הוא עניין משפחתי, אולם זהו המחקר הראשון המראה כי אכן אחים ואחיות באותם משפחות חיו עד גיל מופלג", אומר ד"ר פרלס.

החוקרים מציינים כי למשפחה ממוצעת במאה ה-19 היה סיכוי קטן של 10 אחוזים לשישה אחים ואחיות מאותה משפחה והחיים מעבר לגיל 90, אולם במחקר התגלתה משפחה מניו-המפשייר שבה חיו אח אחד וארבע אחיות מעבר לגיל 100.

במשפחה אחרת התגלה כי 50 אחוזים מ-46 הצאצאים של אותה דור חיו עד גיל מופלג של בין 90 ל-106. החוקרים מסיקים כי אחוזים כה גבוהים אינם יכולים להיות תוצאה מקרית וכי לגנים תפקיד מרכזי, במיוחד לאור העובדה כי בני הדודים של אותם משפחה מאריכת ימים גדלו בתנאים סביבתיים שונים.

בראיון לחדשות רויטרס, מציין ד"ר פרלס כי בנובה סקוטיה, חלקים בצפון המערב התיכון של ארה"ב והאי האיטלקי סרדיניה הם מקומות הריכוז הידועים ביותר של משפחות מאריכות ימים.

"אנחנו מאוד נרגשים לגלות משפחות כאלו", הוא אומר, "אנו בוחנים משפחות כאלו מול משפחות שיש בהם רק אח ואחות מאריכי ימים, במרדף אחרי הגנים המשחקים תפקיד בבני אדם החיים מעל גיל 80 ובבריאות טובה".

"התקווה שלנו היא שגילוי גנים כאלו יוכל לתרום להבנה מדוע אנשים מזדקנים בצורה שונה אחד מהשני", מסכם ד"ר פרלס, "ואלי לצמצם במידה ניכרת את ההופעה של מחלות הזיקנה כמו שבץ מוחי, התקפי לב, סרטן ומחלת האלצהיימר".

מקור:
Journal of the American Geriatrics Society 2000;48:1483-1485