פודיאטריה: חיים חדשים לכף הרגל

(0)
לדרג

סובלים מציפורן חודרנית או מיבלת ויראלית? רגע לפני שתמהרו לאורתופד או רופא עור, כדאי שתכירו את הפודיאטריה: המקצוע שמתמחה בטיפול בכף הרגל

פודיאטור

פודיאטריה היא תחום פארא רפואי המתמקד באורתופדיה ובדרמטולוגיה של הגפיים התחתונות. התחום כולל התמחות בטיפול בתופעות אורתופדיות שונות המופיעות בכפות הרגליים, כגון: כאבים שונים בעצמות או בליטה שלהן; פציעות ספורט; שברי הליכה ושברים אחרים; דורבן בעקב; כאבים בזמן הליכה הנובעים מבעיות עצביות; דלקות בשורשי כף הרגל ועוד.

בנוסף, התחום כולל התמחות בטיפול במגוון תופעות דרמטולוגיות בכף הרגל: יבלות שונות ועור קשה - מקשרות בין האורתופדי לבין הדרמטולוגי. לכל אלה, ניתן להוסיף: ציפורנים חודרניות, ציפורניים עם פטרת, פצעים בכף הרגל (שמקורם במחלת הסוכרת), נגעים שונים וגידולים בכף הרגל.

מדובר אפוא בעולם גדול, נרחב ומגוון של בעיות, תופעות ומחלות - הניתנות לאבחון ולטיפול על ידי פודיאטור.

סרטון: אופוסמדיה

מהו הערך המוסף של הפודיאטריה בטיפול בכף הרגל?

הפודיאטריה משלבת הבנה כוללנית, רחבה ומשולבת - דרמטולוגית ואורתופדית - של בעיות ומחלות האופייניות לכפות הרגליים. בשל כך, היא מסוגלת לספק פתרונות שאורתופד או דרמטולוג לא יוכלו להציע, מתוך תחום ההתמחות הספציפי שלהם. על פי רוב, פתרונות אלה אף יהיו פשוטים יותר.
ניקח, לדוגמה: יבלת מטרידה וכואבת בכף הרגל.

בדרך כלל, הדרמטולוג יציע לטפל ביבלת כזו בחנקן נוזלי מספר פעמים, יחד עם מריחת משחה שתרכך את היבלת. האורתופד ישלח את המטופל לדרמטולוג, או שיציע ניתוח להסרת היבלת או לתיקון עצם - שממנה הגיע הלחץ שיצר את היבלת.

לעומת זאת, הפודיאטור יבחן את עומק היבלת - ויציע פתרונות שונים, שאינן כוללים ניתוח או עיסוק ארוך טווח במשחות. בהתאם לאבחון, ייתכן שהפודיאטור יציע פתרונות כמו מדרסים, הסרה עמוקה של היבלת ללא ניתוח, או מפחיתי לחצים מסוגים שונים. כל אלה יאפשרו לפתור את הבעיה ללא ניתוח ואולי גם ללא פעולות פולשניות בכלל.

מהי ציפורן חודרנית?

ציפורן נחשבת חודרנית כאשר היא יוצאת ממסלול הגדילה הרגיל שלה ופוגעת בעור שלידה, פוצעת אותו - ומייצרת תגובה דלקתית וכאבים. במקרים חמורים יותר, הלחץ שיוצרת הציפורן החודרנית גורם ליציאה החוצה ולדימום של כלי דם. יחד עם הדימום, הלחץ יוצר מוגלה וכאבים חזקים ביותר, עד כדי חוסר יכולת לדרוך על הרגל או לנעול נעל סגורה.

מהם הגורמים לציפורן חודרנית?

קיימים גורמים מכניים וגנטיים רבים העשויים ליצור ציפורן חודרנית. הגורמים המכניים כוללים סיבות רבות, כגון גזירה לא נכונה או טיפול לא נכון בציפורן, לחץ כלשהו שנוצר על הציפורן כתוצאה מפעילות ספורטיבית, נעל לוחצת ובלתי מתאימה במידתה או חבלה באזור הציפורן.

לעיתים, ציפורן חודרנית נוצרת כתוצאה משימוש בתרופות שונות וכן עקב טיפול אנטי פטרייתי שנעשה בציפורן.

בנוסף, ישנם גם גורמים גנטיים: הופעת ציפורן חודרנית אצל בני משפחה אחרים מהווה גורם סיכון; או אדם הנולד מראש עם מבנה ציפורן בעייתי, הגורם להופעת ציפורן חודרנית, בשלב כלשהו בחיים.

מהם התסמינים לציפורן חודרנית?

בשלבים הראשונים, התסמינים כוללים חוסר נוחות ולחץ באזור החדירה אל תוך העור, שאליהם יתלוו אדמומיות, נפיחות, מוגלה ונוזלים שייצאו מהאזור. בשלבים מתקדמים, האזור הופך
לדלקתי,מוגלתי, נפוח, אדום ומדמם.

כיצד מטפלים בציפורן חודרנית?

לפני ההחלטה על סוג הטיפול, יש לאבחן קודם כל את הסיבה להיווצרות התופעה: האם מדובר בסיבה מכנית, הדורשת על פי רוב טיפול שמרני, הנותן מענה קצר מועד; או שמא מדובר בסיבה גנטית או כרונית מכל סיבה שהיא, הקשורה במבנה הציפורן - על פי רוב, במצב כזה עדיף להתאים מענה לטווח ארוך, באמצעות פעולה כירורגית.

בדרך כלל, בעיות הנוצרות מגורמים זמניים ניתן לפתור על ידי גזירה נכונה של הציפורן, בעומק השורש שלה. לעיתים, מה שנדרש הוא להפריד בין הציפורן לבין העור שאותו פצעה, עד שתגדל בחזרה למסלול התקין שלה. הפרדה כזו ניתן לספק באמצעות מעטפת סיליקון, שאינה מאפשרת לציפורן לפצוע או לייצר לחץ על העור, עד שתגדל החוצה בחזרה (METHOD CARRE).

פתרון אחר, המתאים יותר לילדים קטנים שהרדמה מקומית איננה מתאימה או שהבעיה איננה קשה שמצריכה טיפול כירורגי , הוא הדבקה של העור בלחץ - המנוגד לנטייה שלו להתקרב לציפורן ויצירת הפרדה ביניהם. פתרון זה ילווה בהשריית הציפורן בתמיסת מלח ומים, פולידין. במקרים של אודם ונפיחות קלה ניתן להוסיף משחה אנטיביוטית.

מתי נדרשת התערבות ניתוחית בטיפול בציפורן חודרנית?

ההתערבות הניתוחית נדרשת לאחר שהטיפולים השמרניים לא פתרו את הבעיה או כאשר ישנה דלקת קשה עם דימום ומוגלה. דוגמא נפוצה העשויה לדרוש ניתוח: ילדים בגיל העשרה, שגוזרים בעצמם את הציפורניים - ומושכים אותן, במקום לגזור אותן. בעת המשיכה, הציפורניים נקרעות בבסיסן - ונשברות מבפנים. השבר יוצר דלקת ונדרש תיקון.

מטרת הניתוח הינה לנטרל את צמיחת הציפורן בצד החודרני שלה - ולתקן את המבנה שלה.

כמובן שיש מקרים רבים שונים אשר טיפול פשוט בגזירה איננו מתאים ואז הפתרון הכירורגי הינו הדרך הבטוחה ביותר לחיים בלי כאב ובלי חדירה של ציפורן לעור יותר.

ישנה גם תופעה של מוגלה דלקתית לאורך בסיס הציפורן וסביב לה, זה נקרא PARONYCHIA, פרוניכיה שנוצר עקב ציפורן עם שבר בבסיס או פדיקור אגרסיבי בעור מת סביב הציפורן. הטיפול בשלב ראשון אנטיביוטי ואם זה לא עוזר אז טיפול כירורגי להסרת ציפורן וצמיחה חדשה תקינה לאחר מכן.

קיימים גורמים מכניים וגנטיים העשויים ליצור ציפורן חודרנית. צילום: שאטרסטוק
קיימים גורמים מכניים וגנטיים העשויים ליצור ציפורן חודרנית. צילום: שאטרסטוק

מהי יבלת ויראלית בכף הרגל?

היבלת הוויראלית נוצרת כתוצאה מווירוס ה"מתיישב" בין שכבות העור - ובשל כך אינו מתגלה על ידי המערכת החיסונית. כך, הווירוס יכול לדגור ללא חשש, למשך תקופה שיכולה לנוע בין חודש לבין 8 חודשים, שלאחריה הווירוס יוצא החוצה.

בשלב הראשוני, לא מרגישים את היציאה של הווירוס: הוא נראה כמו נקודה שחורה בתוך העור, שאינה גורמת לכאב. לאורך הזמן, הווירוס גדל, מתפתח ויוצר לחץ על האזור בעת דריכה. אז, גם הבליטה מורגשת ונראית לעין. צורתה כמו אגד נקודות שחורות; או, לעתים, כמו כרובית זעירה - ומסביב הילה אדומה. זו היבלת הוויראלית - והיא גורמת לכאב חריף, בעת דריכה - ורגישות גבוהה למגע. הווירוס מדבק - ואם נדרוך על אותו מקום שבו דרך אדם עם וירוס (שטח לח ורטוב) יש סיכוי שנדבק גם. במקרה שאיננה מאובחנת במועד, היא עשויה להתפשט לאזורים אחרים ברגליים, כולל לידיים ולאצבעות (במקרה שנוגעים ביבלת).

כיצד מטפלים ביבלת ויראלית?

הטיפולים משתנים - ותלויים בסוג הווירוס, שלב ההתפתחות שלו, מראה היבלת; וגם ביכולת המטופל להקפיד על הטיפול, לאורך זמן. ניתן לטפל ביבלת ויראלית באמצעות משחות ה"חונקות" את הווירוס באזור הקינון שלו.

טיפול כולל: הסרה של שכבות העור שמעל הווירוס, בזו אחר זו ולאחריו מורחים משחה למשך חודש, ומגיעים לביקורת אחת לחודש.

טיפולים אלה עלולים לארוך מספר חודשים תלוי בגודל הווירוס וכמות הנגעים.

אפשרות נוספת היא טיפול ביבלת הוויראלית, באמצעות חנקן נוזלי, המייצר כוויה מקומית באזור היבלת - כוויה המייצרת שלפוחית, המאגדת בתוכה נוזלים ש"מרימים" את הווירוס. כאשר פותחים את השלפוחית ומנקזים את הנוזלים החוצה, הווירוס ייצא יחד איתם.

לבסוף, כאשר טיפולים שונים אינם מספיקים, ניתן לטפל ב-DRY NEEDLING.

בהליך זה, המבוצע בהרדמה מקומית, מדקרים את היבלת במחט רפואית. הדיקור מייצר תגובה של המערכת החיסונית, גורם לה להבין שהגוף הותקף על ידי וירוס - והיא מגיבה ותוקפת בחזרה.

לסיכום: תחום הפודיאטריה עדיין אינו מוכר דיו בישראל, למרות שהוא מציע פתרונות שתחומי רפואה אחרים, המטפלים בכף הרגל - אינם יודעים להציע.

קרולין צמח היא פודיאטרית מוסמכת.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום פודיאטריה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום

שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה