חיידק ג'י בי אס בהריון: מדריך

(10)
לדרג

מהו חיידק ה-GBS? האם הוא מסכן את העובר בזמן ההריון? מה חשוב לדעת במקרה שאת נשאית - לגבי מהלך הלידה עצמה? ומי נמצאת בקבוצת סיכון?

מאת: פרופ' רוני טפר

חיידק ה-GBS הינו חיידק שכיח, שנמצא בגופן של כ-20% מכלל הנשים ההרות בישראל. במרבית המקרים, חיידק זה אינו בעייתי ואינו גורם לבעיה רפואית לאם או לעובר. אבל, במקרים אחרים - הידבקות של העובר בחיידק עלולה להיות מסוכנת מאוד.

חיידק זה הוא למעשה סטרפטוקוקוס מקבוצה B, שנמצא במערכת העיכול ובמערכת הווגינלית. על פי רוב, קיומו של החיידק איננו מתבטא על ידי סימפטומים, אלא אם הוא "מתיישב" במערכת דרכי השתן.

במקרה זה, עלולה להיווצר בעקבותיו דלקת, שתתבטא בתכיפות במתן שתן, כאבי גב תחתון ולעתים - חום גבוה. אבל, רוב הנשים לא ירגישו בקיומו של החיידק - ויאתרו אותו רק על ידי בדיקה מתאימה.

טיפול בחיידק GBS נעשה באמצעות טיפול אנטיביוטי מניעתי. צילום: שאטרסטוק
טיפול בחיידק GBS נעשה באמצעות טיפול אנטיביוטי מניעתי. צילום: שאטרסטוק

מדוע חיידק זה מסוכן להריון?

למעשה, חיידק ה-GBS איננו מפריע להריון עצמו, אלא עלול להוות בעיה דווקא בזמן הלידה. כאשר התינוק עובר בתעלת הלידה, הוא עלול להיות חשוף לזיהום בעקבות הידבקות בחיידק ה-GBS, מה שעלול לגרום לבעיות שונות - ואף לסכן את חייו בשבועות הראשונים שלאחר הלידה. ברוב המקרים, ההדבקה בחיידק מתרחשת בזמן הלידה עצמה, או בזמן ירידת המים מהאם - במקרה שהיא נשאית לחיידק.

מהי ההשפעה של החיידק על ההריון - בשליש הראשון, השני והשלישי?

מכיוון שקיומו של החיידק איננו מפריע בזמן ההריון עצמו - כאשר לא נמצאים בהליך לידה, אין חשש כי העובר יידבק בחיידק, גם אם החיידק נמצא בדם האם.

מהם אחוזי הסיכון להידבקות של העובר?

אחוזי ההידבקות של העובר בחיידק ה-GBS הינם מאוד קטנים - ועומדים על פחות מאחוז אחד בלבד. כאשר האישה ההריונית אובחנה כנשאית וקיבלה טיפול אנטיביוטי מתאים במהלך ההריון, הסיכון להדבקת העובר בזמן הלידה ובמהלך מעברו בתעלת הלידה - יורד לכ-0.2%.

האם ניתן להימנע מראש מהידבקות בחיידק, בזמן ההריון?

אצל כ-20% מכלל אוכלוסיית הנשים ההרות, חיידק ה-GBS נמצא בנרתיק או ברקטום. הימצאות החיידק עצמו בזמן ההריון (וכן גם בזמן שאינו הריון) - איננה גורמת לתסמינים או לבעיות כלשהן. החיידק יכול להופיע ולהיעלם מספר פעמים במהלך ההריון, בלי לגרום לשום הפרעות.

בניגוד למחלות וזיהומים אחרים, שמהם ניתן להימנע באמצעות שמירה על תזונה מאוזנת והימנעות ממאכלים מסוימים, שעלולים להימצא בהם חיידקים (למשל: דגים ובשרים נאים) - במקרה של חיידק ה-GBS, אין באמת דרך לאישה ההריונית להימנע מההידבקות בו.

כיצד בודקים חשיפה ל-GBS בזמן ההריון? באיזה שלב?

חיידק ה-GBS מאובחן בבדיקת תרבית פשוטה, הנלקחת מהנרתיק, מהרקטום או מהשתן. לרוב, הבדיקה מתבצעת רק אצל נשים עם גורמי סיכון. בבדיקת דם מקדימה, ניתן לדעת אם האישה נשאית לחיידק או לא. לרוב, בדיקה זו מבוצעת בשבועות 35 עד 37 להריון.

מי נמצאת בקבוצת סיכון להימצאות חיידק ה-GBS?

קבוצת הנשים שלהן יש סיכון להימצאות חיידק GBS בנרתיק או במערכת העיכול, כוללת את המקרים הבאים: אישה שבלידה קודמת אובחן אצלה יילוד אשר חלה בGBS, אישה שירדו לה המים לפני שבוע 37, אישה שחוותה ירידת מים ממושכת מעל ל-18 שעות, אישה שסובלת מחום בגובה מעל 38 מעלות צלזיוס במהלך הלידה.

כיצד מטפלים בחיידק ה-GBS - אם וכאשר הוא נמצא?

טיפול בחיידק GBS נעשה באמצעות טיפול אנטיביוטי מניעתי, מסוג פניצילין - שניתן בהזרקה לתוך הווריד. בנשים רגישות לפניצילין, ניתן טיפול בתכשירים תחליפיים, בהתאם לרגישויות האישיות.

כדי שטיפול זה יהיה אפקטיבי, צריכות לעבור לפחות ארבע שעות מרגע ההזרקה - ועד ללידה.

אישה נשאית של חיידק GBS, אשר עוברת ניתוח קיסרי מתוכנן מראש או לפני התחלת לידה פעילה - אינה צריכה לקבל טיפול אנטיביוטי מניעתי, שכן התינוק לא יעבור בתעלת הלידה; ולכן, הוא לא עשוי להידבק בחיידק.

מהם הסיכונים ותופעות הלוואי של הטיפול האנטיביוטי, תוך כדי ההריון?

כתוצאה מטיפול בפניצילין, כלל לא אמורות להתפתח תופעות לוואי - וטיפול זה נחשב טיפול בטוח בזמן הריון. יחד עם זאת, לעובר עצמו עשויה להתפתח תגובת רגישות לאנטיביוטיקה. עם זאת, כמובן שכאשר נמצא החיידק - כדי להימנע מהשלכות קשות במקרה של הידבקות העובר ב-GBS במהלך הלידה - יש להתייעץ עם הרופא המטפל; ולהיצמד לטיפול האנטיביוטי הניתן.

לנשים בקבוצת הסיכון כדאי לבקש מהרופא לבצע בדיקת GBS. צילום: שאטרסטוק
לנשים בקבוצת הסיכון כדאי לבקש מהרופא לבצע בדיקת GBS. צילום: שאטרסטוק

למה מחכים רק עד לשבוע 35 של ההריון, לפני שלוקחים אנטיביוטיקה נגד חיידק ה-GBS?

מכיוון שהחיידק עצמו יכול להופיע בגוף האישה ההרה ולהיעלם - מספר פעמים במהלך ההריון. כלומר: אין שום ידיעה מוחלטת שאם "נחסל" אותו בשלב מוקדם של ההריון, הוא אכן לא יצוץ שוב בהמשך. לכן, לרוב, הטיפול האנטיביוטי ניתן סמוך למועד הלידה - שהינו מועד הסיכון להידבקות אצל העובר.

מה יש לעשות במקרה בו מתגלה נשאות GBS רק בסוף ההריון?

מכיוון שמשרד הבריאות לא ממליץ באופן גורף לבצע בדיקת סקר לכלל הנשים ההרות, בנוגע לקיומו של חיידק ה-GBS, נשים רבות מגיעות לסף הלידה - ללא מידע מוקדם על נשאות לחיידק זה.

במקרים אלה, ניתן טיפול אנטיביוטי מניעתי גם בזמן הלידה ולאחריה - מותנה במצבה האישי של היולדת ובהחלטת הרופא המטפל.

מה קורה אם לא נוטלים אנטיביוטיקה בכלל במצב כזה?

מכיוון שהסיכויים להידבקות העובר ב-GBS בזמן מעברו בתעלת הלידה הינם נמוכים מאוד בכל מקרה, אין מה להיכנס ללחץ מיותר. יש להיות במעקב בלבד.

לסיכום: למי שנמצאת בקבוצת סיכון לקיום החיידק ונמצאת בהריון - מומלץ לבקש מהרופא המטפל לבצע בדיקת GBS; ואם נמצאה נשאות - להיערך בהתאם; וליטול את הטיפול האנטיביוטי הנדרש.

פרופ' רוני טפר הוא מומחה ברפואת נשים ויולדות, מנהל יחידת אולטרסאונד בבית החולים "מאיר".

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום