נגישות
נגישות

שאיבת ביציות: תקווה בהקפאה

(0)
לדרג

חוק הביציות מאפשר לנשים בגיל הפוריות לשאוב ביציות ולהקפיאן לשימוש עתידי. הגיל המותר לשאיבה הוא 30-41, אך מה עושים כשבגיל צעיר השחלות לא מגיבות לטיפול?

מאת: ד"ר שי אליצור

עם חקיקת החוק להקפאת ביציות לפני כשנתיים, שקבע כי כל אישה בין הגילים 30-41 יכולה להקפיא ביציות לשימוש עתידי, החלו נשים רבות לגלות עניין רב בתהליך שמאפשר להן "לרכוש" לעצמן מעין תעודת ביטוח לאימהות מאוחרת.

כשמעיין (שם בדוי), פנתה לראשונה למרפאת ה-IVF בבית חולים אסותא רמת החייל,זה היה בדיוק מהסיבה הזו. מעיין, רווקה בת 33, הייתה סטודנטית מבית מסורתי-דתי, וטרם מצאה בן זוג שאיתו היא רוצה להקים משפחה.

לאחר ששקלה בכובד ראש את כל האפשרויות העומדות בפניה כיום, היא הגיעה למסקנה שהיא לא רוצה שהעובדה שאין לה בן זוג כרגע תמנע ממנה להגשים בעתיד את החלום להיות אמא. מה שהיא לא תיארה לעצמה, זה שבגילה הצעיר גופה כבר לא מייצר ולו ביצית אחת.

הזריקות ההורמונליות לא השפיעו

כל הבדיקות השגרתיות טרם תחילת הטיפול להקפאת הביציות היו תקינות, ומעיין ציפתה בהתרגשות מהולה בחששות לתחילת הטיפול. כדי להקפיא את הביציות על האישה לעבור תחילה טיפול הורמונלי שניתן בזריקות יומיות ונמשך בין שבועיים לארבעה שבועות, ובסופו מתבצעת שאיבת הביציות.

פעולת השאיבה עצמה מתבצעת בהרדמה כללית קצרה (שנמשכת כ-15 דקות), כאשר במהלכה נדקרות השחלות באמצעות מחט דקה שמחוברת למתמר אולטרסאונד בגישה נרתיקית. פעולה דומה מבוצעת שנים רבות במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית.

עוד בנושא:

"זיהום לאחר שאיבת ביציות - נדיר"

הקפאת ביציות: מהזקיק עד המבחנה

הקפאת ביציות: שימור הפוריות

הביציות שנשאבו מוקפאות ונשמרות בהקפאה עמוקה, וכשהאישה מעוניינת להרות יש להפשיר את הביציות ולהפרות אותן עם זרע בן הזוג. העוברים שנוצרים בעקבות ההפריה מוחדרים לרחם בפעולה שאינה כרוכה בכאב ואינה מצריכה הרדמה. מהניסיון שהצטבר עד כה, כ-85%-95% מהביציות שמוקפאות לנשים צעירות שורדות את תהליך ההפשרה, והילדים שנולדו בעקבות התהליך היו בריאים.

מספר ימים לאחר תחילת הטיפול ההורמונלי כבר היה ברור שמשהו השתבש. למרות הזריקות, השחלות של מעיין לא ייצרו אפילו זקיק בודד ולא נראתה שום תגובה, לא בבדיקות האולטראסאונד ולא בבדיקות הדם שמבוצעות במהלך הטיפול כדי לעקוב אחר התגובה השחלתית.

מינון התרופות הועלה, אבל השחלות פשוט לא הגיבו לטיפול. בשלב זה הוחלט להפסיק את הטיפול התרופתי ולהתחיל בבירור מקיף כדי לנסות להבין את פשר התופעה.

מעיין נזכרה שאמה ילדה את הילד האחרון בגיל 33 והמחזור החודשי שלה פסק כבר בגיל 42. עם זאת, למרות הבירור המקיף שבוצע, ושכלל גם בדיקות גנטיות נרחבות, לא נמצא אצל מעיין הסבר לתופעה. חשוב לציין שב-90% מהמקרים של ירידה חדה בתפקוד השחלתי בגיל צעיר אנו לא מצליחים לאתר את הגורם לתופעה.

הפריית מבחנה. צילום אילוסטרציה
הפריית מבחנה. צילום אילוסטרציה

טיפול אנטי-אייג'ינג לשחלות

בשלב זה הוחלט לנסות לתת למעיין טיפול בתרופה שנקראת DHEA .DHEA (דיהידרו אפיאנדרוסטרון) הוא הורמון סטרואידי שמופרש באופן טבעי בעיקר על ידי בלוטת יותרת הכליה (האדרנל). DHEA דומה מבחינה כימית להורמון הזכרי טסטוסטרון ולהורמון הנקבי אסטרוגן, כך שהגוף יודע בקלות להפוך את אותו להורמוני המין הללו.

DHEA היא תרופה פופולרית בקרב אלה השואפים לדחות את תהליך ההזדקנות, כלומר הוא משמש כיום בעיקר כתכשיר Anti-aging. לאחרונה דווח שהשימוש בהורמון זה בנשים עם ירידה חדה בתפקוד השחלתי עשוי לשפר את התגובה השחלתית. הסברה היא שההורמון מעלה את הרגישות של הזקיקים בשחלה, ועל ידי כך ניתן לשאוב מספר גדול יותר של ביציות באותן נשים עם תגובה שחלתית ירודה.

אמנם מדובר במחקרים בודדים, וקיימים עדיין חילוקי דעות בספרות המדעית ביחס לשימוש ב-DHEA, אולם מכיוון שלא נראה שום פתרון אחר, הוחלט להציע למעיין טיפול בכדורי DHEA למשך שישה שבועות. ששת השבועות הבאים נראו למעיין כנצח ועברו עליה בחרדה ובציפייה עצומות.

עם תום התקופה החל שוב הטיפול בזריקות ההורמונליות. כבר בבדיקות המעקב הראשונות לאחר מספר ימים היה ברור שהפעם הסיפור יהיה שונה. סוף סוף השחלות של מעיין החלו להגיב לטיפול ולייצר זקיקים. ביום השאיבה נשאבו משחלותיה של מעיין 12 ביציות, ועשר מתוכן היו באיכות טובה והוקפאו. הצבע חזר ללחיים של מעיין.

כעת נמצאת מעיין בעיצומו של טיפול נוסף בניסיון להקפיא עוד ביציות לצורך שימוש אפשרי בעתיד. ברור לה שהביציות המוקפאות לא מבטיחות לה הריון בעתיד, וכעת - בעקבות הבעיה שהתגלתה בשחלותיה - ייתכן שתחליט לשנות את תוכניותיה לטווח הקרוב. יחד עם זאת, היא שמחה שלפחות הצליחה להקפיא מספר ביציות שנותנות לה תקווה להמשך הדרך.

נשים רבות בוחרות לדחות את האימהות לגיל מבוגר יותר, בין אם מתוך רצון להתמקד בקריירה, חוסר מוכנות רגשית או העדר בן זוג. מיותר לציין שכל השיקולים הללו הם לגיטימיים, אולם חשוב לזכור ש- 15% מהזוגות שמנסים להרות נזקקים לטיפולי פוריות כלשהם עקב בעיות פוריות שמתגלות אצל האישה, אצל בן הזוג, או אצל שניהם. נכון שהרפואה המודרנית מציעה דרכים רבות להתמודד עם חלק ניכר מבעיות הפוריות, אולם לעיתים הדבר כרוך בטיפולים ארוכים, וככל שמתחילים אותם בגיל צעיר יותר, כך עולים בהתאמה סיכויי ההצלחה.

הכותב הוא מנהל היחידה להפריה חוץ גופית באסותא רמת החייל

בואו לדבר על זה בפורום הקפאת ביציות.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום