פוריות: שימור רקמת שחלה

(2)
לדרג
תוכן מקודם

דוחות את גיל הלידה ומעוניינות לשמר פוריות? ודאי שמעתן על הקפאת ביציות - וכדאי להכיר גם את האפשרות לשימור רקמת שחלה. במה ההליך כרוך? מדריך

מומחה לטיפולי פוריות ,מומחה ליילוד וגינקולוגיה
077-2310157 (מספר מקשר)

אחד מתפקידי השחלה בגוף האישה הינו להיות אחראית על ייצור של הורמוני מין, נשיים וגבריים. תפקיד זה בא לידי ביטוי בגיל ההתבגרות המוקדם אצל הנערה הצעירה. ללא נוכחות הורמוני המין בשחלה, אותה נערה לא יכולה להתבגר - ולקבל את המבנה הפנימי והחיצוני של אישה בוגרת. באופן פיזיולוגי אצל אישה קיימות תמיד שתי שחלות.

בהמשך, כשהשחלה בוגרת, היא מתחילה לייצר ביציות שחלק מגיעות לביוץ ורובן "הולכות לאיבוד" מבלי להשאיר סימן - רק ביציות שמבייצות יופרו לעיתים וייווצר הריון. משמעותה של הווסת החודשית היא בתהליך שמתחיל בייצור של זקיק שליט, שמכיל את הביצית, וכאשר זו אינה מופרית בזרע ההליך ההורמונלי מסתיים ומתקיים מחזור חודשי.

לצד הייצור ההורמונלי בשחלה, ההתבגרות המינית מתבטאת בצורות נוספות: הופעה של שדיים, מבנה נשי, ואפילו גביהה - הרי נערות צעירות רבות גבוהות יותר מנערים בגילאי ההתבגרות המוקדמים, מצב שכמובן מתאזן בהמשך החיים. זאת, בעקבות העובדה שהורמוני המין אצל הילדה מתפתחים מוקדם יותר מאשר אצל הילד: לרוב בגיל 11 עד 13.

מערכת הרבייה הנשית. אילוסטרציה: שאטרסטוק
מערכת הרבייה הנשית. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מתי השחלות מפסיקות לפעול?

כאמור, בעקבות פעילות הורמונלית תקינה, שמובילה למחזור חודשי, השחלות עובדות היטב ומגיעות, בדרך כלל, לשיא הפעילות שלהן סביב גילאי 20-25. מלאי הביציות פוחת באופן הדרגתי מגיל הפריון ועד הפסקת המחזור. ב"אמצע החיים" עדיין מתקיימת פעילות הורמונלית ועדיין קיים מחזור, אבל איכות הביציות פוחתת - ולכן קיים סיכוי קטן יותר שיתרחש הריון טבעי בגיל זה. מצד שני, גם בגיל זה ההורמונים עדיין ממשיכים לעבוד - ולכן המחזור החודשי ממשיך ומופיע, עד סביב גיל 52 לערך (גם אם הרזרבה השחלתית נמוכה מאוד).

מהי רזרבה שחלתית?

רזרבה שחלתית היא מאגר של ביציות שנוצר בחיים העובריים אצל כל עוברית ממין נקבה. כבר כשהתינוקת נמצאת ברחם אמה, בחיים העוברים המוקדמים ביותר, סביב גיל 8 שבועות, הגוף של העוברית מייצר מאגר מסוים של ביציות, שמגיע לשיאו סביב שבוע 24 להריון.

מאגר זה מגיע למיליוני ביציות, אך לא כל הביציות ישרדו עד לרגע הלידה. מכאן עולה שרק הביציות הטובות והחזקות שורדות את המהלך הזה - ובלידה נותרות בגוף התינוקת פחות ממיליון ביציות.

מרגע הלידה ועד גיל הווסת הראשונה - אותה תינוקת, שהפכה לנערה, מאבדת עוד מאות אלפי ביציות. ונשארת עם כ-300 אלף ביציות בלבד. ככל שמתבגרים, המאגר ממשיך להתרוקן בצורה הדרגתית. האישה מבייצת 12 ביציות בכל שנה והרבה מאוד ביציות, שאינן מבייצות, הולכות לאיבוד גם כן מבלי לבייץ. על כן, עד גיל 44 היא עשויה להישאר בסך הכול עם כמה מאות ביציות. מכאן, שכדי שביצית אחת תבייץ, צריכות ללוות אותה שורה של ביציות אשר "ילכו לאיבוד", תוך כדי תהליך הביוץ של הביצית השלטת. כלומר, צריכה להיות "קבוצה" של ביציות שמתגייסת לתהליך הזה - ובתוך הקבוצה, רק ביצית אחת תפרוץ קדימה ותבייץ.

השעון מתקתק? יש מה לעשות. אילוסטרציה: שאטרסטוק
השעון מתקתק? יש מה לעשות. אילוסטרציה: שאטרסטוק

באיזה קצב מאגר הביציות מתרוקן?

המאגר של הביציות בזמן נתון מכונה רזרבה שחלתית. תיאורטית, ניתן לדמיין מצב שכל הביציות בגוף יתרוקנו מהר מדי. ואכן, יש מקרים נדירים כאלה: אישה בגיל צעיר יחסית (לדוגמה: בת 30) - נשארת כמעט ללא ביציות.

השאלה היא מדוע זה קורה? הסיבה שמרבית הביציות נשמרות בגוף האישה ומשתחררות באופן הדרגתי - היא בזכות מנגנוני בלימה מסובכים מאוד, שלא כולם ברורים עד הסוף לעולם הרפואה. אבל לפחות שלושה סוגים של מנגנונים מורכבים ידועים, משחררים באופן מדוד ומדויק את מספר הביציות מהמאגר. כמובן שככל שהאישה צעירה - מנגנוני הבלימה עובדים טוב יותר, אולם זה משתנה מאישה אחת לשנייה. ולכן בגיל 40 ישנן נשים שימצאו את עצמן עם מאגר קטן יחסית בהשוואה לנשים אחרות.

מי נמצאת בקבוצת סיכון לאבד את הרזרבה השחלתית מוקדם מהצפוי?

אין דרך מוחלטת לדעת מראש מי מהנשים תרוקן את המאגר שלה מוקדם. הסיבה יכולה להיות קשורה בליקויים גנטיים נדירים וגם היסטוריה משפחתית יכולה לתרום לעניין. כמובן נשים שמקבלות תרופות כימותרפיות נמצאות בסיכון להפחתת הרזרבה באופן משמעותי. יש צורך להעריך את מאגר הביציות בזמן נתון בכל אישה שמגיעה לטיפולי פוריות כבר בפגישה הראשונית.

האם אפשר לשמר את פוטנציאל הפוריות של האישה לאורך זמן?

שימור פוטנציאל פריון האישה הוא נושא חשוב שנמצא בכותרות - ובהחלט אפשרי. הסיבה העיקרית הראשונה היא לתת פתרון לנשים שחלו בסרטן מועמדות לקבל טיפולים כימותרפיים ש"מרעילים" את הגידול והביציות גם יחד. מכאן, שאישה שהחלימה בהצלחה מהסרטן, עלולה למצוא את עצמה ללא ביציות. הסיבה השנייה היא עניין הגיל: אישה שמתקדמת בגילה ורוצה לשמר את פוטנציאל ההריון להמשך יכולה לפנות לטיפולים משמרי פריון.

נשים שעומדות לפני טיפולים כימותרפיים צריכות לפנות לרופא שימור פריון, עוד טרם הטיפולים הכימותרפיים ולקבל ייעוץ בהתאם. אפשרות אחת היא להציע להן טיפול במסגרת הפרייה חוץ גופית, שמאפשרת שאיבת ביציות מתוך השחלה והקפאתן כביציות או כעוברים. כלומר, לאחר שהופרו על ידי זרע של בן זוגן. ביציות/ עוברים אלה יופשרו ויונחו ברחמה של האישה ברגע שהיא תחליט שהגיע הזמן וזה מתאים למהלך חייה.

לשמר את הפוריות. אילוסטרציה: שאטרסטוק
לשמר את הפוריות. אילוסטרציה: שאטרסטוק

אפשרות שנייה היא לכרות שחלה או חלק ממנה, להכין אותה בצורה מסוימת - ולשמר אותה בקירור. הליך זה, שנקרא שימור רקמת שחלה - הוא אפשרות שהופכת להיות יותר ויותר מקובלת כיום. זוהי אפשרות שנועדה לשמר פוריות. כאשר רוצים להיכנס להריון באמצעות הליך זה, חשוב לדעת שמדובר בניתוח של ממש. מכיוון ששימור רקמת שחלה מחייב כניסה לתוך חלל הבטן, עם לפרסוקופיה - באמצעות הליך כירורגי. גם כדי להחזיר את הרקמה, יש לעבור פרוצדורה ניתוחית. היתרון של שימור רקמת השחלה טמון בכך שההליך "מחזיר" לאישה את הפעילות ההורמונלית שלה בנוסף להשבת פוטנציאל הפוריות.

לסיכום: עולם הרפואה יודע כיום להתמודד עם נשים שפריונן נפגע, בעקבות התקדמות הגיל - או מכל סיבה אחרת ולהציע להן אפשרות לשמר את "הרזרבה השחלתית" שלהן, על מנת לפגוע ככל הפחות באפשרות עתידית להיכנס להריון.

ד"ר אליהו לויטס הוא מומחה בתחום הגניקולוגיה והפריון, משמש כמנהל היחידה לפוריות והפריה חוץ גופית ובנק הזרע במרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה בבאר שבע.

  • צור קשר
ד"ר אליהו לויטס
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום