הריון: עיכוב בגדילת העובר

(8)
לדרג

עובר קטן עלול להעיד על מחלות או מומים, העלולים לגרום לפגיעה ואף לתמותה של העובר - ולעתים תחלואה מוגברת של האמא. חיוני מאוד לקיים בדיקות מעקב

רופא גינקולוגיה ומיילדות (נשים)
077-2313323 (מספר מקשר)

עוד בנושא: הריון, לידה והגיל הרך

גדילת העובר ברחם הנה אינדיקציה לבריאות העובר ותקינות ההריון - ולכן יש חשיבות רבה למעקב אחרי גודל העובר וקצב גדילתו. עובר תקין גדל בערך בקילו עד השבוע ה-27 של ההריון - וכשני קילו נוספים, במהלך שבועות 27-37, שהם גם עשרת השבועות שבהם הוא מגיע לשיא הגדילה. כאשר גודל העובר קטן, יחסית לגיל ההריון - המצב עלול להעיד על מחלות,מומים או הפרעת כרומוזומאליות בעובר ובשיליה, ולעיתים מחלות רקע של האם. מצב זה יכול להסתבך עד כדי תמותת העובר; ובמקרים מסוימים, גם כרוך בתחלואה של האמא.

מהו עובר קטן? מהו המדד לכך?

ההערכה המרכזית של גודל העובר מתבססת על משקלו, היקף הבטן, היקף הראש ואורך העצמות. עובר מוגדר כעובר קטן, אם גודלו קטן מהאחוזון העשירי - בהתאם לגיל ההריון, או אם ישנה סטייה חריפה בקצב גדילתו.

מהן הסכנות בעובר קטן?

הסכנה הראשונה והמיידית ביותר היא תחלואה של העובר - שעלולה להביא במקרים הקיצונים למותו בתוך הרחם, ולגרום לתחלואה והיפוגליקמיות לאחר הלידה. מעבר לכך, לעובר קטן יש השפעות ארוכות טווח, החל מהתפתחות של הפרעות קשב וריכוז - ועד הפרעות בפעילות הקוגניטיבית ואף שיתוק מוחין. הסיכון עולה אם בנוסף לעיכוב בגדילה - יש לעובר גם מום אנטומי או הפרעה כרומוזומאלית.

סיבוכי הריון. אילוסטרציה: שאטרסטוק
סיבוכי הריון. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מה עלולות להיות הסיבות לעיכוב בגדילת העובר ברחם?

גנטיקה: חלק מהעוברים קטנים, מכיוון שזו התורשה שלהם ( למשל עוברים של הורים נמוכי קומה) - ולגודלם הקטן אין משמעות רפואית.

טעות בגיל ההריון: חישוב מוטעה של גיל ההריון - המביא למסקנה שגויה, לגבי גודלו התקין של העובר.

בעיות בשליה: ישנם מספר גורמים הקשורים לשליה, העלולים לעכב את גדילת העובר ברחם (כגון: שליה שלא התיישבה טוב, היפרדות של השליה ועוד).

חשיפה לזיהום בתוך הרחם: זיהומים מסוימים שמתפתחים במהלך ההריון ומדביקים את העובר רחם, כמו: CMV, אדמת או טוקסופלזמוזיס - עלולים גם הם לגרום לכך שהעובר יפסיק לגדול או יהיה קטן מאוד.

מומים בעובר או פגיעה כרומוזומאליות ככל שיש יותר מומים או פגיעות כרומוזומאליות - כמו תסמונת דאון - כך גדל הסיכון לעובר הקטן לגיל ההריון.

סיבות אימהיות: לבריאות האם יש השפעה רבה על בריאות העובר - ובעיות רפואיות של האם, כמו יתר לחץ דם כרוני, קרישיות יתר, סוכרת ממושכת, מוזנחת ובלתי מטופלת, מחלות רקמת חיבור (כמו לופוס), אנמיות, היפותירואידיזם (הפרעות בבלוטת התריס) שאיננה מטופלת, מחלות כיליה כרוניות וכו'. כל הבעיות האלה יכולות להיות לפעמים מעורבות בהפרעת גדילה של העובר.

משקל האם לפני ההריון ובמהלכו: משקל נמוך מאוד או גבוה מאוד לפני ההריון ו/או העדר עליה במשקל במהלך ההריון.

סביבה חיצונית פתולוגית: בעיקר חיים באזורים גבוהים מאוד.

איזה נשים נמצאות בקבוצת הסיכון?

כאמור, נשים הסובלות ממחלה כרונית ו/או בעלות משקל טרם הריוני נמוך (מתחת ל-BMI 19) או גבוה באופן קיצוני לפני ההריון. בנוסף, בקבוצת הסיכון נמנות גם נשים שילדו בעבר תינוק קטן; וכן נשים שיש להן עבר משפחתי דומה.

כיצד מאבחנים עיכוב בגדילת העובר?

במהלך ההריון עוקבים כל הזמן אחרי קצב גדילת העובר, בעיקר באמצעות אולטרסאונד. בסקירה המאוחרת, בוחנים האם העובר מתאים לגיל ההריון - ואם כבר בשלב זה ישנו פער בין גודל העובר לגיל ההריון מאמתים שוב האם גיל ההריון מדויק; ואם כן מתחילים ברור לעיכוב בגדילה שאמור לבדוק את כל המצויין לעיל. אם בסקירות המערכות העובר תואם לגיל ההריון, נקודת הבדיקה הבאה היא בין שבוע 24-32 - אז עושים הערכה אחת או שתיים של משקל העובר וקצב התפתחותו.

סיבוכי הריון. אילוסטרציה: שאטרסטוק
סיבוכי הריון. אילוסטרציה: שאטרסטוק

האם ניתן למנוע עיכוב בגדילת העובר ברחם?

ראשית, חשוב להקפיד על חיסונים - ולמנוע בכך עיכוב בגדילת העובר, בשל זיהומים כגון אדמת.

נשים שכבר חוו בעבר הפרעה בגדילת העובר, בשל בעיה בשליה - צריכות לעשות בירור לגבי ההפרעות השונות, כמו יתר לחץ דם, קרישיות יתר וכו'.

נשים הסובלות ממחלות כרוניות צריכות לטפל בהן ולאזן אותן, על מנת שלא יגרמו לסיבוכים; וכן נשים במשקל נמוך או גבוה במיוחד - לפני ההריון צרכיות ייעוץ תזונתי טרום הריוני על מנת להתחיל את ההריון במשקל מתאים.

האם ניתן לטפל בבעיה?

נכון להיום, אין ממש טיפול אמיתי לבעיה הזו; בעיקר מכיוון שלא תמיד יודעים לשים את האצבע על התהליך התוך רחמי - וברוב המקרים, העיכוב בגדילה מתגלה בשלב שבו אין בידנו כיום יכולת להציע טיפול תוך רחמי.

מה עושים כאשר מתגלה עיכוב בגדילת העובר?

כאשר מתגלה עיכוב בגדילת העובר, מעבירים את האישה לטיפול ומעקב במערכות הריון בסיכון גבוה - ועוקבים באופן תדיר יותר, אחרי גדילת העובר, כמות מי השפיר, וזרימת הדם בעורקי הרחם והעובר. מעבר לכך עורכים ברור הכולל בדיקה להפרעה שיליתית, נוכחות זיהומים או מחלות רקע אמהיות וחלק מהמקרים ייעץ גנטי ודיקור שק מי השפיר לשם קבלת קריוטיפ של העובר; אם העובר ממשיך לגדול על העקומה שלו וכל יתר הבדיקות תקינות, נותנים לאישה להגיע למועד הלידה.

אם ישנן הפרעות נוספות, שינויים במוניטור העוברי, גדילת העובר נעצרת לגמרי, הפרעות בזרימת הדם בעובר או באם הבאות לידי ביטוי בבדיקות הדופלר - מאשפזים את האם ומחליטים אינדיבידואלית לגבי יילודה, כאשר בדרך כלל, לפני שבוע 34, נותנים לה טיפול לבשלות ריאתית - ומחליטים אם ליילד את התינוק, על מנת למנוע תחלואה קשה או תמותה תוך רחמית.

על מנת למנוע הישנות של עוברים קטנים בהריונות הבאים, חשוב לבדוק את השיליה לאחר הלידה ויש לבצע ייעוץ של מומחים להריון בסיכון גבוה. מעבר לכך יתכן ויהיה צורך בייעוץ גנטי ובבדיקות להורים.

פרופ' עופר ארז הוא מ"מ מנהל מחלקת יולדות ד', חטיבה למיילדות וגינקולוגיה, מרכז רפואי סורוקה, בבאר שבע.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.

  • צור קשר
פרופ' עופר ארז
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום