מפסיק שזקוק לתמיכה..
דיון מתוך פורום גמילה מעישון
שלום! אני בן 30. לפני חודש, פחות יומיים, קמתי בבוקר - וללא סיבה ספיציפית, עשיתי את הדבר שחשבתי עליו בעומק ליבי כבר 11 שנים. זרקתי את הסיגריות שנשארו לי בקופסה, והפסקתי לעשן. כמובן, בשבוע הראשון עוד לא סיפרתי לאף אחד כי לא ידעתי אם אצליח להחזיק מעמד, אבל היום אני מרגיש נורא טוב כל פעם שאני מספר למישהו ועולה לו חיוך רחב על פניו ואומר לי, "כל הכבוד! תמשיך כך!" (אם הם מעשנים בעצמם, יוסיפו, "הלוואי עלי!") קשה מאוד!!! כמובן, אני פחות חושב על זה היום כמו בשבועיים הראשונים, אבל עדיין, קורא שאני אומר, "שיט! WHAT THE HECK! אבל במקום לרוץ להשיג סיגריה, אני יוצא החוצה, רץ מסביב לבלוק, ואומר לעצמי שאנסה לפחות "להחזיק מעמד עוד יום אחד". כך עבר עלי החודש האחרון. כל פעם שאני נכנס לאוטו, מתיישב לעבוד, שותה קפה (בגלל זה אני שותה פחות קפה) או עושה כל פעולה שהייתי רגיל להדליק סיגריה, אני בוער מבפנים!! כמה זמן זה ימשך??? אני עישנתי 11 שנים, 20 - 25 סיגריות ליום. הגובה שלי הוא 1.65 ואני שוקל 65 ק"ג. (לא השמנתי כלום בחודש האחרון - לאלו שאומרים שהפסקת העישון משמין). האם יש ביניכם אנשים כמוני שאוכל לדבר איתכם כשקשה לי?? ממש אין לי שום תמיכה! תודה!
שלום לך אני מבין את מצבך ! האמת אני גם נמצא באותו מצב אני בגמילה זה כ שבועיים מאוד קשה לי אבל אין ברירה החלטתי לזרוק את הסיגריות ,בנוסף נאלצתי לשנות מס הרגלים כדי שאוכל לעמוד במשימה הזאת אגב אני בן 33 מעשן כ 12 שנה. לדוגמא היה לי הרגל ללכת עם חברים לשבת בבית קפה שלנו לשתות קפה אספרסו 3 2 כוסות וכמובן מתבקש עם זה עישון סיגריות ויתרתי על התענוג הזה {צחוקים עם החברה העברת חוויות } רק כדי להתרחק מהסיגריות ,היום אני כבר לא מעשן שבועיים , אני רוצה לציין שבתהליך הגמילה הכי חשוב זאת ההחלטה ,בנוסף אני נעזר בניקורט משאף יש לציין שניסיתי להפסיק לעשן 4 פעמים אבל הפעם יש לי תחושה טובה יותר מהפעמים הקודמות מאחר והפעם ממש נמאס לי מהסיגריות והחלטתי להיפטר מהן. הגעתי למצב בתקופה האחרונה שלא נהניתי מאף סיגריה במשך היום להבדיל שבשנים הראשונות הייתי נהנה מ- 6 סיגריות ביום כאשר עישנתי כ-15 ליום. ולכן אתה צריך להבין שזה בעיקר עיניין של החלטה תהיה חזק ובהצלחה
צבי שלום!! נראה כי הינך מתמודד בהצלחה ונוקט באמצעים הנכונים בכדי להתגבר על הכמיהה לסיגריה. הכמיהה לסיגריה לאחר שהפסקת לעשן הינו דבר מוכר. גם לאחר ש"הרעב לניקוטין" חלף עדיין קיים זכרון רגשי לעצם פעולת העישון. חשוב לציין שבד"כ זהו זכרון לרגעים קצרים ומבטא בעצם תחושות נוסטלגיות, למצב שהיה בעבר. בד"כ עם הזמן תחושה זו פוחתת מאליה אם כי יכולה לחזור במצבים שהיו קשורים בעישון (המצאות בסביבת מעשנים, קפה של הבוקר ועוד) קרוב לודאי הזכרון הנוסטלגי יקטן במשך הזמן ותחוש משוחרר!! בהצלחה נוה אשמח להמשיך לעזור
ראשית, תודה על התשובה. היא הגיונית שההרגל של העישון כ"פעולה" בתת המידע תעלם עם הזמן ואני ירגיש יותר חופשי. שאלתי היא, אם כן, איך זה, שכל כך הרבה אנשים מפסיקים לעשן לתקופות של חודשים רבים ואף שנה או שנתיים ואח"כ חוזרים?!? זה הפחד שלי. אבל כמובן, אני שמח שהצלחתי להחזיק מעמד חודש ימים! (מהיום בלילה - בדיוק חודש! :-) אבל יש לי את הפחד על העתיד. תודה
צבי: קודם כל, מזל טוב! את הבסיס כבר זה נראה שלמדת לבד - ODAT - One day at a time - בין העקרונות הכי חשובים של תחילת הגמילה.. ההמשך? אני יכול בלב שלם להגיד שהמחשבות נרגעות, אבל לא נעלמות. לא בשלב הזה (חודשיים) לפחות. למעשה, אני שמח ששמרתי יומן של החודש הראשון - זה חומר טוב לקרוא כאשר מתחילים לשכוח כמה רע היה. אני חושב שפסיכולוגים קוראים לסוג המחשבות האלו "זכרונות רומנטים" - וזה מסוכן אם אתה לא זוכר את האמת. תמשיך לשלוח את החוויות שלך בפורום זה. אני מבטיח לשלוח את שלי.
צבי כל הכבוד לך אני בן 33 חודשים וחצי לא מעשן ואני מבין ומזדהה עם כל מילה שכתבת גם אחרי חודשים קשה ללא סיגריות אבל פחות ועם פעילות ספורטיבית אפשר לעבור בקיצור הקשה ביותר זה ההחלטה והחודש הראשון וזה כבר עבר יש לך עוד חודש קשה ולאט לאט אתה תסתדר אגב אני עישנתי 2 וחצי חפיסות ביום אם אתה זקוק לתמיכה כתוב לי ל [email protected]
