הכל ענין של החלטה!

נראה לי שהטעות של רוב אלו שמנסים להפסיק ולא מצליחים - נעוצה בהחלטה! אם אדם מחליט שהוא "מנסה" להפסיק לעשן - אין סיכוי שהוא יצליח! בשביל להפסיק צריך להכניס טוב טוב לראש שפשוט: זהו! אני יותר לא מכניס סיגריה לפה - אפילו אם יתהפך העולם! כשאדם מחליט החלטה סופית וחד משמעית - הצורך שלו בסיגריה פוחת, מכיון שזה נתפס אצלו כבר כדבר שאינו בר-השגה, ובטבע האדם מתגבר בקלות יתרה על דברים שאינם בתחום השגתו! אני אישית עישנתי שתי קופסאות ליום, וכאשר מסיבה חינוכית החלטתי שעלי להפסיק - הפסקתי בבת אחת בלי שום תכשירים למיניהם, ובלי תרופות מסייעות, ואפילו כשהייתי שעות רבות בחברת מעשנים והריח די "גירה" אותי. ההוכחה לכך היא פשוטה: אדם שעובר התקף לב והרופא מסביר לו כי אם ימשיך לעשן הוא ימצא את עצמו מתחת למצבה תוך זמן לא רב - בדרך כלל מפסיק לעשן, וזאת מהסיבה הפשוטה: העישון נהפך עבורו לדבר פשוט לא מציאותי!! הוא מבין שזהו ענין של חיים ומוות - ורצון החיים שלו מביא אותו לידי הכרה ברורה שזהו! זה נגמר! ואז יותר קל להפסיק! אז למה לחכות עד שהחיים יאלצו אותנו ויסבירו לנו בדרך הקשה שהסיפור נגמר? למה לא לעשות זאת בעצמנו כל עוד ניתן להציל הרבה ולמנוע את הנזקים לנו ולסביבה? נכון, זה לא קל, ומי שאומר שלאחר תקופה כבר נעלם החשק לעשן - הוא פשוט לא יודע על מה הוא מדבר, או שאף פעם הוא לא נהנה באמת מסיגריה... כמו שמי שטעם פעם תפוח ואהב את הטעם - עלול להתגרות כשהוא רואה תפוח אצל מישהו אחר או סתם כך מידי פעם, כך מי שטעם פעם סיגריה ונהנה מהטעם - עלול להתגרות ולחפות שוב בתענוג הזה... אבל צריך לזכור שלהבדיל מתפוח - התענוג הזה הורג!!! בהצלחה!!

דבריך נשמעים משכנעים ובכל זאת נשאלת השאלה למה כל כך הרבה מעשנים הרוצים להיגמל נכשלים ואני אחת מהם לפחות 15 שנה אני חושבת על מידי יום. וכשאני מצליחה להימנע מעישון ל 4 שעות זה השיא המוח שלי פשוט לא מתפקד פעם אחת הצלחתי עם זייבן להמנע מסיגריות למשך 3 שבועות וזה היה הסיכוי הטוב ביותר שלי אבל עשיתי שטות הדלקתי סיגריה עישנתי חצי ומה מהר מאוד חזרתי ל25 סיגריות ליום (זה המינון שלי.אני חושבת שהמלצת מנהל הפורום היא מצויינת -לשלב זיבן עם סדנה אבל לא הרבה מעשניםיכולים לעמוד בהוצאות וזה חבל.אני כעת חוסכת כסף לא לחול אלא עבור הגמילה