דוקטור, שלום! צריכה עזרה...

עישנתי 2-3 קופסאות ביום במשך כ- 20 שנה, עם 3 הפסקות גמילה של חצי שנה עד שנה וחצי. לפני כחודשיים החלטתי שדי לי. התחלתי עם זיבאן לפני כחודש. במקביל התחלתי לעשות כושר (כדי למנוע השמנה). במשך שבוע עישנתי ולקחתי כדורים. התחושות היו גרועות. לפני כ- 3 שבועות הפסקתי לעשן לחלוטין והמשכתי עם הזיבאן. הייתי עצבנית מאוד, היתה לי עצירות, התאבון היה עז ולא ישנתי בלילות. לאחר התייעצות עם משרד הבריאות חדלתי מלקחת את הזיבאן. מזה שבועיים ללא זיבאן ועדיין עצבנית, תאבון עז, עצירות (ימים על גבי ימים), אבל לפחות ישנה בלילה. כרגע: לועסת מסטיקים (ללא ניקוטין), אוכלת הרבה, משתמשת באורטילס כדי שתהיה לי פעולת מעיים כלשהי (ללא הצלחה מרובה), עושה כושר (כשאין לי כאבי בטן). חשה שרגע החזרה לעישון מתקרב... לא משום ההרגל. את ההרגל שברתי... פשוט סובלת. סובלת בגוף. לא מרגישה טוב יותר. במיוחד מהעצירות. יודעת שמבחינת מערכת העיכול והדיאטה, החזרה לסיגריות תהיה לי טובה... שאר הבחינות נראות לא רלוונטיות... האם ישנו דבר כלשהו שיוכל להשפיע עלי להמששיך בתהליך הגמילה הקשה הזה?

קארי: היום אני ביום השביעי. אני יכול להגיד שאני מבין אותך לחלוטין - לקחתי זיבן כארבעה ימים, והפסקתי בגלל התקף חרדה שגרם לי להבין שאני יכול להפסיק ללא תרופה. ואכן, אני כאן. לא יכול להגיד שקל, אבל לרגעים הקשים עוזר לי תה קמומיל טוב (מאוד מומלץ!) בכל אופן, גם לי יש בעיות מעיים, ומקריאה בפורומים של usenet, אני מבין שזה נורמלי, ויותר חשוב, עובר! יש אתר נהדר שיוכל לעזור לך: http://www.vh.org/adult/patient/internalmedicine/constipation/index.html - יש שם מידע שלם איך אפשר לשפר את המצב. בהצלחה! אל תפסיקי!

נקרא קצת על Constipation :)