הפסקת עישון ועליה במשקל

אני מעשנת ברציפות כ-26 שנה למעט הפסקה קצרה בת שבועיים בעבר הרחוק. לפני 9.5 שבועות, במסגרת סדנא להפסקת עישון התחלתי להתשמש בזייבן. כשבועיים מיום נטילת התרופה חדלתי לעשן והיום, למעלה מחודש וחצי לא מעשנת כלל. בעקבות השימוש בתרופה הדחף והתשוקה לעישון הולך ודועך מיום ליום וכמעט נעלם ואם קורה שמתעורר "געגוע" הוא מנוטרל מייד במסטיק ניקורט או בכל מסטיק רגיל אחר. ואולם, עקב הפסקת העישון אני חווה תחושת רעב בלתי נשלטת כמעט. אמנם גם טרם השימוש בזייבן והפסקת העישון סבלתי מעודף משקל של כ-10-15 ק"ג ומבולמוסי זלילה במשך שנים אבל הם היו נשלטים פחות או יותר ואילו כעת הדחף חזק ביותר, התקפי הזלילה צפופיים ואני לא מצליחה בשום פנים ואופן לשלוט בהם. מיום הפסקת העישון ועד היום "הרווחתי" עוד כ-10 ק"ג (סה"כ המשקל העודף עלה ל-25 ק"ג - דבר כשלעצמו מהווה סכנה בריאותית חמורה לא פחות מעישון). נסיונות לשמור על דיאטה מאוזנת בשילוב עם פעילות גופנית לא מחזיקים מעמד יותר מיום יומיים ואז אני מוכרעת ע"י תחושות הרעב החזקות. בעלון המצורף לתרופה נאמר כי התרופה אינה מומלצת לאנשים הסובלים מהפרעות אכילה. האמנם התופעה שאני מתארת עשוייה להכנס לקטגוריה זו ??? ואם כן, מה עושים ??? אני לא רוצה לחזור לעשן אבל גם מצב של זלילה והשמנה בלתי פוסקת מסוכנת, משבשת את חיי ולא נראה לי כלל.

יעל שלום !! איני בטוח לגבי הגדרת הקטגוריה אך אין ספק שהינך זקוקה לעזרה בתחום הרגלי האכילה!! אכן ידוע כי לאחר הפסקת העישון עלולים לעלות במשקל כתוצאה מרצון ל"תחליף" וכו' ראי תשובותי בעבר. חזרה לעשן לא תעזור לך להפחית במשקל אלא שוב תמשיך להחמיר את מצבך!! נראה כי הדרך הנכונה במצבך היא לפנות לעזרה מסודרת בתחום ההפחתה במשקל תוך הקדשת משקל למרכיב ההתנהגותי ולא רק להרכב התזונה. בהצלחה נוה