תרופה נגד דיכאון.

אהלן אנשי הפורום המתמצאים :-] אני עומר בן 20 :) לעניין, לפני שלושה שבועות קמתי מהשינה בבהלה שאני הולך למות, דפיקות לב איטיות להחריד, חנק וכו'. תוסיפו לזה שבדמי זורם DNA שכולל בתוכו מחלות לב (אבא ז"ל עם שומנים בדם ואביו שנפטר מדום לב בגיל 45). מה התקבל? טראומה נוראית מהמוות. מאז עבר חודש מגעיל בטירוף, כאבים עזים בצד השמאלי של החזה, פעימות מוקדמות שהתרבו מאוד, לחץ, מתח, חרדות. עברתי את כל סדרת הבדיקות הקשורות ללב - הכול נמצא תקין עד עכשיו (חוץ מהאקו לב שעוד לא קיבלתי תשובות לגביו, אך אני רוצה לקוות שגם הוא יראה שהכול בסדר!), ותודה לאל שכך! במשך התקופה הזאת, התרשמו שאולי זאת בכלל דלקת בשרירי החזה, דופן החזה, משהו כזה... או אולי צלעות... בכל מקרה, נטלתי ארטופן במשך שלושה שבועות. הכאב בחזה הפך "עמום" יותר, אך עדיין נותן גיחות פה ושם במשך היום... מה שכמובן, תמיד גורר אותי למחשבות שאולי זה בכל הזאת הלב, שזועק לעזרה. בשל כך, רופא המשפחה שלי רשם לי ציפרלקס 10 מ"ג פעם ביום. (שלושה ימים ראשונים חצי כדור). אבל... אני מרגיש ממש מוזר שאני צריך ליטול אותם. כל פעם קראתי בעיתונים על התרופות ל-"משוגעים" "פסיכים" "פסיכוטים", שממכרות ומשנות את אופיו של האדם. האם זאת תרופה כזאת? מה היא בעצם עושה? הוא אמר, שהיא בסך הכול תגרום לי להרגיש "מרומם", כי בחודש הזה אני חושב שהזדקנתי "נפשית" באמת בקצב מסחרר... מיעטתי לצאת מהבית מחשש שפתאום אקבל דום לב ואפול באיזה שהוא מקום, וכל מיני דברים כאלה... אבל מצד שני, אני עדיין "אני", כלומר, אני לא בדיכאון... מקווה שלא בלבלתי אתכם יותר מידי. אני פשוט נגד תרופות באופן נחרץ. האם היא יכולה לגרום לשינוי באופי או משהו דומה? O_ם ועוד תהייה... נגיד ולקחתי אותה למשך שבועיים והייתי באמת מרומם והחרדות עברו. אז, אחרי שבועיים, כשאפסיק ליטול את התרופה, האם זה לא יחזור? אני לא עובד בעצם על עצמי? כאילו ששבועיים אני ארגיש טוב בזכות התרופה, אבל אז מה יהיה אחרי התרופה? אני אחזור לחרדות? ואגב, בגלל שהכאב בחזה לא עבר לי באופו מלא, הוא רשם לי אתופן, שזה כביכול יותר חזק מהארטופן? האם אפשר לקחת את שתי התרופות באותה הדקה? ואגב 2, אם בכל זאת (רואים, עכשיו זה הצד ההיפוכונדרי שלי) יש בעיה לבבית, האם התרופות אתופן וציפרלקס יכולות להחמיר את מה שיש? כלומר, להגביר הפרעות קצב או לגרום למשהו שלא היה קורה אלמלא נטלתי אותם? מצטער על הבלאגן המחריד, אני מתוסכל ורוצה לדעת :=^ ותודה לעונים! :-] עומר.

שלום עומר, מחשבות, מן הסוג שהשתלט על סדר יומך, לאחרונה, הן אך טבעיות בנסיבות הרפואיות של משפחתך. הבעיה העיקרית היא רק המינון של המחשבות ועקב כך ההשלכות של עובדה זאת על יכולת התיפקוד היומיומית שלך. הסיפור המשפחתי של אביך וסבך מחייבים אותך לדאוג לדברים אשר ניתן לדאוג להם - כמו, לדוגמא, איזון כולסטרול - במידה ונדרש - ובנוסף - לא להוסיף גורמי-סיכון נוספים כמו עישון והשמנת יתר. אבל גיל 20 הוא גיל מוקדם גם במשפחות אשר קיימת בהן נטייה מוגברת לתחלואה קרדיו-וסקולארית (למחלות לב וכלי-דם). על פי תיאורך אתה נתון, בתקופה האחרונה, בחרדה אשר, כאמור, דומה שהשתלטה על סדר יומך ובמידה והעיניינים לא נפתרים מאליהם - אתה זקוק לעזרה מקצועית - לדוגמא ע"י פסיכולוג ו/או לטיפול, אפילו קצר-טווח, ע"י תכשירים, יחסית פשוטים ויעילים, כנגד חרדה, דוגמת ציפרלקס. כמובן, שבחירת התרופה ו/או דרך טיפול מומלצת אחרת צריכה להיעשות ע"י הרופא/ה המטפל/ת, גם מתוך התחשבות בדינמיקה של מצוקת הנפש. כל טוב, בריאות וחג שמח.