טיפול תרופתי ב-GERD

אובחנתי ב-אזופגיטיס דרגה 1, ארבע שנים לאחר ניתוח פונדופליקציה ע"ש ניסן שלא הוכיח את עצמו. הגסטרואנטרולוג המליצה לי על לנטון ואילו רופא המשפחה - על פאמוטדין. שאלותי: 1. מה ההבדל במנגנון הטיפול בין PPI לבין פאמוטדין ודומיו? האם שתי התרופות מדכאות הפרשת חומצה בקיבה? 2. אני נוטה לקחת פאמוטדין, ולהשאיר את הארסנל הכבד יותר למקרה של החמרה. האם השיקול שלי נכון? 3. האם דיכוי הפרשת חומצה אינו מעלה את החשיפה למחלות ויראליות או חיידקיות? אני מבינה שלחומצה יש תפקיד, בין היתר, להילחם בפולשים "רעים" ? 4. מוטיליום - האם עשוי למנוע ריפלוקס? אני מרגישה את עליית התוכן בפוזות מסויימות, אבל ללא בחילה. תודה מראש על תשובות מפורטות, אפילו ברמה הכללית מבלי להתייחס לבעיה הספציפית שלי.

שלום דפנה, ממה שניתן להבין מדברייך, העסק אצלך נזיל, תרתי משמע, לרבות, כמובן, הכישלון הניתוחי. חשוב להגדיר את תפקיד הנפשות הפועלות ובמיוחד את זה של רופאת הגסטרו אל מול רופאת המשפחה. מקצועית, אמור לרופאת הגסטרו להיות יתרון מקצועי ברור, ללא עוררין. 1. מה ההבדל במנגנון הטיפול בין PPI לבין פאמוטדין ודומיו? האם שתי התרופות מדכאות הפרשת חומצה בקיבה? 1. תרופות ממשפחת ה- PPI - מדכאות הפרשת חומצה בקיבה בעוצמה וביעילות גדולים בהרבה מאשר הפמוטידין ודומיו, הנקראים קולקטיבית חוסמי H2. זה מתבצע במנגנוים שונים. 2. אני נוטה לקחת פאמוטדין, ולהשאיר את הארסנל הכבד יותר למקרה של החמרה. האם השיקול שלי נכון? 2. במגבלות האינטרנט, הצעתה של רופאת הגסטרו נראית לי סבירה יותר. רצוי להשתמש בארסנל המתאים לנסיבות ולרקע הבעייתי, מלכתחילה, כישלון של פונדופליקציה ע"ש ניסן. ניתן, אם יתאפשר, לאחר כיבוי השריפות ע"י הלנטון, בתקווה שיעשה את המלאכה, להסתפק בהמשך בפמוטידין. יתכן מצב בו תזדקקי ל- PPI לתקופות ממושכות. 3. האם דיכוי הפרשת חומצה אינו מעלה את החשיפה למחלות ויראליות או חיידקיות? אני מבינה שלחומצה יש תפקיד, בין היתר, להילחם בפולשים "רעים" ? 3. תיאורטית - יש בכך משהו בטענה זאת, מעשית - השלכות מוגבלות. 4. מוטיליום - האם עשוי למנוע ריפלוקס? אני מרגישה את עליית התוכן בפוזות מסויימות, אבל ללא בחילה. 4. מוטיליום, בנסיבות מסוימות עשוי לעזור, אך בכל מקרה, גם אם ימצא לו שימוש - הוא איננו מהווה פתרון למצב כרגע.