אנטי טטנוס ושריטות של חתולים

דיון מתוך פורום  תרופות ורוקחות - תמיכה

09/08/2005 | 08:40 | מאת: מגל

בוקר טוב מתמצא, בשנת 2002 דרכתי על מסמר חלוד וקיבלתי זריקת אנטי טטנוס. האם הא"ט מתאים לטיפול גם בסכנות אורגניות, כמו שריטות של חתולים? מה הוא בעצם "עושה"? תודה, מגל

10/08/2005 | 06:57 | מאת: מתמצא

שלום מגל, 1) מחלת הטטנוס נגרמת ע"י החיידק האנאארובי (אוהב סביבה נטולת אויר) הנקרא Clostrdium Tetani. החיידק נוטה ליצור נבגים היציבים לתנאים של יובש, חום וחומרי חיטוי שונים. הנבגים נפוצים ביותר בטבע ונמצאים בקרקע, אבק הבית והפרשות של בעלי-חיים ובני-אדם. החיידק עלול לחדור לגוף במצב רדום ולהישאר כך עד שנוצרים התנאים המתאימים לגידולו - תנאים אנאיירוביים של חוסר אוויר. עיקר הסכנה מן החיידק נובעת מיכולתו להפריש טוקסינים / רעלנים - חומרים רעילים המופרשים ממנו וגורמים לפגיעה במערכת העצבים, אשר כתוצאה ממנה, נפגעת יכולת הפרשתם התקינה של נוירוטרנסמיטורים- חומרים כימיים החיוניים למעבר שוטף ותקין של תמסורת ותקשורת עיצבית בין עצבים שונים. עקב פגיעה כזאת עלול גירוי תחושתי לגרום לתגובה מוטורית (הפעלת שריר) מתמדת, עקב ניטרול הפרשת הנוירוטרנסמיטורים בסיבי העצב, אשר תפקידם, באופן נורמלי, לעכב את הפעלת השרירים. כפועל יוצא, תתרחש, בעת ובעונה אחת, התכווצות של שרירים מפעילים (אגוניסטיים) ומנטרלים (אנטגוניסטיים) ותיגרם מה שקרוי תגובה טטנית. הפגיעה הטיפוסית היא בשרירי הלסת והצוואר ובהמשך עלולים להתרחש גם התכווצות שרירים כללית ומוות. מרגע פגיעתו של הרעלן בעצב, אין דרך לנטרל את השפעתו באמצעות אנטי-טוקסין. החיסון נועד, לכן, למנוע את נזקי החיידק ורעלניו. לצורך פיתוח החיסון יצרו חלבון דומה לרעלן הטטנוס, הנקרא טוקסואיד, ע"י שינוי כימי קל במבנה הרעלן, המנטרל את עוקצו ורעילותו, אך עדיין שומר על דמיון רב במבנהו לרעלן, באופן שנוגדנים ספציפיים הנוצרים כנגד הטוקסואיד מזהים גם את הרעלן ומנטרלים את פעולתו. החיסון בטוקסואיד הוא חיסון פעיל, כלומר, מאתגר את הגוף ליצור נוגדנים ספציפיים כנגד רעלני חיידק הטטנוס. החיסון הפעיל ניתן ב-3 מנות בנות 0.5 מ"ל. ההזרקה השניה כ - 6-8 שבועות לאחר הראשונה והשלישית כ- 6-12 חודשים לאחר השניה. יעילות החיסון נשמרת כ - 10 שנים לפציעות קלות. בפציעות קשות יש להוסיף מנת דחף כבר לאחר 5 שנים ורצוי גם לתת, במקביל, חיסון סביל ע"י נוגדנים מוכנים כנגד הטטנוס, אשר הופקו, בתנאים נאותים, מפלסמה של בני-אדם. תפקיד החיסון הסביל הוא לאפשר למערכת החיסון להתמודד עם החיידק עד שיווצרו הנוגדנים, בעקבות מתן החיסון הפעיל. כך רצוי גם לנהוג, במקרה של פציעה, בה יש סיכון לפגיעה מחיידק הטטנוס, באנשים אשר לא חוסנו או שתוקף החיסון שלהם פג. בגיל הינקות ניתן החיסון כחלק מן החיסון המשולב - דיפטריה, טטנוס ושעלת. החל מגיל 7 שנים, גורעים את השעלת מן החיסון ונותנים חיסון בטוקסואיד הדיפטריה והטטנוס בלבד. 2) פגיעה מחיידק הטטנוס הינה רק אחת הפגיעות האפשריות, בעקבות שריטה של חתול. בשנים האחרונות קיימת מודעות גוברת למחלה הנקרא מחלת שרטת החתול - CAT SCRATCH DISEASE - הנגרמת ע,י חיידק אחר - חיידק הברטונלה, המועבר גם הוא ע"י החתול השורט, אך על כך, אולי, בפעם אחרת. כל טוב ובריאות.

10/08/2005 | 08:30 | מאת: מגל

בוקר טוב מתמצא, וואו, תודה רבה, מאוד מעניין מאוד מפחיד. אני מודה לך מאוד על מענה מקיף, כתמיד אני אסירת תודה על אדיבותך ומסירותך. תודה, מגל