תרופות ומסיסות

תמיד חושבים שהתרופה האידיאלית היא המסיסה במים - אבל יש כל מיני חומרים שלא מתמוססים במים שאפשר להשתמש בהם כתרופות - בעצם ההגדרה הזו שלא מסיס במים היא לא מדויקת , כי יש מסיסיות מסוימת לחומר -שיכולה להיות קטנה !!! אני מבינה שתרופה חייבת להיות מסיסה למשל ע"מ שתיספג .... שיהיה קל יותר שתתפזר , מה שבעצם שלא מבינה הוא שבסופו של דבר- טבליה שמכילה חומר מסוים שמסיסיות שלו קטנה יתפרק - בעצם נגיע להתמוססות מלאה של חומר - כלומר כל הזמן יש התמוססות - שבה מולקולות חומר עוזבות החלקיקים ומתפזרות ????כך אין חשיבות קריטית למסיסות במים של חומר ...אני לא יודעת אבל פשוט התבלבל לי המח עם כל זה :מסיסות במים , האם להתייחס למסיסות בגוף כמו שמתייחסים לזה מבחינה כימית : ברמה של מולקולות ... לחשוב על גוף כמו כוס ששמים בו החומר יש התמוססות של החומר בתמיסה מימית שיש לה ערך מסוים-כלומר מעבר מצורת חלקיק למולקולות חופשיות !!! הרי גוף אינו מצב סטטי , בו יש פיזור לחומר כל הזמן ... לכן איפה מתבטאת החשיבות של מסיסות חומר במים במתן התרופה ?????????????אפילו אם חומר לא מתמוסס נכין אותו בצורה של חלקיקים בכך יתפזר למשל בדם , והוא יוכל להיספג ע"י הגוף????

שלום חנא, אינני בטוח שאני מבין כהלכה את הקושי שלך להבין את הנושא. נדמה לי שאת נתקעת במיקרו, ברמה המולקולרית מבלי יכולת לראות את המאקרו, את מה שמתרחש בגוף כמיכלול. ישנן תרופות מסיסות מים וישנן כאלו שהינן מסיסיות שומן. זה נכון ברמה של תרופות לשימוש מקומי (משחה על בסיס מימי = Cream, לעומת משחה על בסיס שומני =Ung). הוא הדין גם בתרופות הניתנות באופן סיסטמי. היותן הידרופיליות = מסיסות מים, או ליפופיליות = מסיסות שומן קובעת הן את נפח הפיזור שלהן בגוף - Volume of distribution והן את הרקמות אליהן תהיה לתרופה העדפה להתפזר (רקמות, לדוגמא, נבדלות בתכולה השומנית שלהן ולפיכך גם ביכולת ההגעה של תרופות אליהן, לפי נטיות התמוססותן). מקווה שעזרתי במשהו להבין את הנושא הסבוך הזה.