שאלה למתמצא - אספירין

מתמצא יקר שלום! שאלתי בפורום רפואת משפחה, ואני עוברת אליך ... השאלה לא רלבנטית לעכשיו, מכיוון שאני לא נוטלת אספירין, אלא להשכלה כללית בלבד, למקרה של המלצה לשימוש בעתיד - http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1,xPG-919,xFT-457302,xFP-457302,m-Doctors,a-Forums.html מי שהזכיר זאת בשיחה ברדיו - ד"ר (או פרופ') אליעזר קליינמן, קרדיולוג תודה, אהובה

שלום אהובה, כל התרופות, בסופו של דבר, לא עושות את העבודה מספיק טוב. כיצד אני יודע ? פשוט, מתוך העובדה ש...איך לומר זאת ? כולנו, עד האחרון שבנו, והשמועות אומרות שאפילו הרבי מלובביץ', מתים בסוף. טיפול מונע במחלות של כלי דם ולב מיועד למנוע שני סוגים של ארועים - האחד - התקף לב - שכתוצאה ממנו יתקפח תיפקוד הלב - והשני ובמידה רבה חשוב יותר הוא למנוע תמותה כתוצאה ממחלת כלי-הדם של הלב. הסיבות להתקפי לב ולתמותה כתוצאה מהם מורכבות וכוללות גורמי סיכון שונים, התורמים לפתיחות כלי הדם של הלב, מסוג שאין לנו שליטה עליהם (גנטיקה - גורמים תורשתיים המשפיעים על תמותה ממחלות לב וכן תחלואה ותמותה ממחלות לב בקרב בני משפחה, מיגדר - זכר או נקבה, גיל וכו') וכאלו שיש לנו שליטה או יכולת להקל עליהם (פעילות גופנית, עודף-משקל, סכרת, רמות גבוהות של שומני הדם - כולסטרול וטריגליצרידים, יתר לחץ דם ואחרים). אחת הדרכים הנוספות להפחית ולמנוע, ככל האשר, הפרעות בזרימת הדם בכלי הדם היא שימוש במדללי דם, אשר הנפוץ שביניהם וזה שמרבית המחקר בנושא מתייחס אליו הוא האספירין. גילוי האספירין בשלהי המאה ה- 19 בחברת התרופות הגרמנית Bayer היא פרשה מרתקת בפני עצמה אשר השתרבבו אליה גם נימות בעלות נופך גזעני. חושבים כיום, שמגלה התרופה (שפותחה כתרופה לטיפול בדלקות פרקים) הוא החוקר היהודי ארתור אייכנגרון ולא מי שנטען לגביו שגילה את התרופה - החוקר הגרמני פליקס הופמן. על פרשייה מרתקת זאת המעוניינים בכך יכולים לקרוא כאן : http://www.bmj.com/cgi/reprint/321/7276/1591 במהלך השנים, הצטמצם מאד השימוש באספירין (במינונים גדולים) כתרופה אנטי-דלקתית וגבר מאד השימוש בתרופה (במינונים קטנים פי x10 בערך) כמדללת דם ע"י כך שהיא מעכבת איגור / אגרגציה (היצמדותן של טסיות הדם האחת לשנייה) - אירוע אשר מהווה חוליה מרכזית בשרשרת האירועים המסתיימת בחסימה פתאומית של הזרימה בכלי הדם, העלולה לגרום להתקף-לב ו/או למוות. מקובל כיום שהשימוש באספירין מונע תחלואה (התקפי לב) ותמותה ממחלות המערבות את כלי הדם של הלב. טווח המינונים של השימוש באספירין לתכלית זאת נע בין 75 ל- 500 מ"ג - אם כי הרוב משתמשים כיום במינון של 100 מ"ג. קשה לקבוע מי לא מגיב לאספירין, כנטען בכתבה, כי הדרך המעשית והחשובה לקבוע קביעה מעין זאת היא לבחון את הדברים ברמה של מבחן התוצאה - דהיינו - להראות שהיו יותר מקרים של התקפי לב או מוות כתוצאה מחוסר יעילות של האספירין. אך להתקפי הלב ולמקרי המוות גם סיבות רבות אחרות (מאלו שצוינו למעלה ואחרות) ולא רק האספירין. יש דרכים מעבדתיות לבדוק שיפעול טסיות (השראת איגור / אגרגציה) ע"י חומרים שונים כמו פיברינוגן,ריסטוצטין ואחרים. בדיקות אלה משמשות לבדוק נטייה לדמם כתוצאה מליקוי מולד או נרכש באחד מן המרכיבים (קולטנים = רצפטורים) האחראים לכך בטסיות הדם. בדיקות אלה משמשות גם לבדוק יעילות של תרופות שונות וחומרים שונים על איגור הטסיות. בדיקות מן הסוג עליו שאלת קיימות, גם בארץ, בעיקר, במעבדות של מכוני הקרישה במרכזים הרפואיים הגדולים. אין הצדקה (או השתתפות במימון) לבדיקות אלה אלא רק במקרים יוצאי דופן. מאד יוצאי דופן. יש גם ספק לגבי עד כמה משקפות התוצאות של בדיקות אלה שמבוצעות מחוץ לגוף האדם - in vitro - את המצב האמיתי לאשורו בגוף האדם - in vivo - או במילים אחרות - מה תוקפן של תוצאות אלה. בארץ קיימים מספר מומחים - המטולוגים (מומחים למחלות דם) העוסקים במיוחד בקרישת הדם - שהינם בני-סמכא להיבטים אלו של קרישת הדם ולאו דווקא השם אותו העלית שאין לו כל התמחות מיוחדת בנושא. מקווה שהתמונה התבהרה במידת מה. שבת שלום.

שלום למתמצא, אני יודעת ומבינה היטב שתרופות , בעיקר כשהמטרה היא מניעה, נועדו לעכב, לדחות ... וברור לי שאין מניעה מוחלטת ולנצח. ידוע לי שפרופ' קליינמן אינו הכתובת למידע ספציפי זה, הוא הזכיר זאת כדרך אגב במסגרת דבריו אודות האספירין ומחלות כלי דם ולב. הבהרת את מצב הדברים לא במידת מה , אלא בפרוט רב , ממש "מכל הלב". מכיוון שאני יודעת שאספירין לא תמים לגמרי, וגם הוא יכול לגרום לתופעות לוואי לא נעימות, היה לי חשוב להבין האם וכיצד ניתן לדעת למי לא מתאים ליטול אותו. תודה רבה ושבת שלום, אהובה