פורום פסיכולוגיה קלינית

שלום שמי עינת ואני אמא לילד בן כמעט 4 ילדתי לפני 4 חודשים ולפני כחודש הבן שלי התחיל להגיד על עצמו אני מפגר אני מטומטם וכאלו יש קשר בן זה לבן הלידה את התינוק הוא קיבל מקסים הוא חסוף לקללות מהגן והסביבה וחס וחלילה אנחנו לא מקללים אותו למה הוא משייך את הדברים האלו לעצמו ולא מקלל אחרים למשל בתודה עינת

עינת שלום קשה לי לענות באופן ישיר כיוון שבאמת יכולים להיות גורמים שונים מעורבים. אני מציע לשוחח עם הילד ולומר לו שהוא אינו מפגר ושאתם אוהבים אותו ושלא יאמר כך על עצמו. בהחלט כדאי לברר עם הגננת האם קורה משהו בגן. יתכן שזה קשור להולדת האח, ויתכן שלא. חשוב להסביר בצורה אמפתית ואוהבת שהדיבורים הללו אינם מתאימים ואינם נכונים. בסופו של דבר ההבנה העמוקה של מה שקורה לו יכולה להיות רק שלכם על רקע המפגש הקבוע והיכרותכם הרבה עם הילד והמסגרות בו הוא נמצא. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני בן 27 וסובל 7 שנים מהפרעות אכילה מסוג בולימיה! בדיוק בסיום שירותי הצבאי התפרצה המחלה במובן הפיזי שלה (הקאות וכדומה) במשך כשנתיים לא הכרתי בבעיה והחיים "זרמו" .בנוסף לזה בערך בגיל 22 התחלתי להשתמש במריחואנה ,מבחנתי הכול היה ניפלא אומנם בעיות הדימוי העצמי וכדומה עדיין נותרו אך הבולמיה והשימוש בסם הכול כך אופנתי כיסו על הכול ומבחינה אישית הגעתי לשיא ,הפכתי אדם פתוח יותר ובטוח יותר גם במישור החברתי וגם המשפחתי "האופוריה "נמשכה כשנה וחצי בערך ואז תיכננתי לטוס לדרום אמריקה עם חברים, כיומיים לפני הטיסה בעת שישבנו ועישנו בבית של חבר נתקפתי בהתקף חרדה רב עוצמה היתי מבוהל אך יום למחורת זה פסק ואכן תוך כדי שאני מודע למצב החדש טסתי לדרום אמריקה, במשך כחודשיים סבלתי התקפיי חרדה חוזרים ונישנים ,וגם כשהגעתי לישראל זה נימשך מיותר לציין שהסבל הייה דבר שאיין לתאר במילים וכמובן שאני ניסיתי להסתיר הכול מכולם (למרות שחבריי טענו כי השתנתי) .באותה התקופה השימוש במריחואנה ובאקסטזי היה בשיא האופנה, במריחואנה לא נגעתי כיוון שהיא הגבירה ישירות את החרדה אך בסופיי שבוע היתי הולך עם חבריים למסיבות ומשתמש באקסטזי וזה נימשך לבערך עוד כ5 חודשים בספו של דבר הרגשתי פשוט על סף תהום ויזמתי פגישה עם פסיכיאטר שהופיע במדריך "קופהח" ,הסברתי לו את מצבי והוא אמר שאין מה לעשות ויקח המון זמן לטפל בבעיה ,כשיצאתי ממנו רציתי להיתאבד אך לא הרמתי ידיים ופניתי לפסיכיאטרית גם היא מהמדריך ,היא רשמה לי סרוקסט ואכן זה עזר המון והשתקמתי לאט לאט .לאחר כשנה הסרוקסט הוחלף באפקסור ועכשיו כשנה אחרי זה הוחלף למולטי אפקסור מבחינת החרדה התוצאות לא רעות מה גם שיכולתי לשפר אותם אם הייתי מתמיד בטיפול פסיכולוגי ,עברתי המון בתקופת השניים הללו ועדיין לא חזרתי לשיא מבחינה חברתית ומשפחתית ,אך הבעיה המרכזית נותרה הבולמיה שהשתלטה על חיי פרידה קופלר הפסיכיאטרית שליי המליצה על אישפוז בתל השומר במחלקה להפרעות אכילה ואני כנראה אאמץ את הרעיון בדרך להחלמתי המלאה ולחיים טובים יותר אך רציתי לפני כן לשמוע עצה נוספת מאיש מקצוע בתודה מראש רועי

רועי שלום הבעיה שאיתה אתה מתמודד נמשכת לא מעט שנים ומורכבת גם מהבולימיה אך גם מדברים רבים שאולי מתחברים ביחד. בסופו של דבר יש משהו בתוכך שלא נותן לך מנוח, שזורק אותך אל הסמים או אל האוכל כאילו שאתה חייב למלא את הריקנות הזו במשהו שבסופו של דבר גורם לך רע. אני בהחלט תומך ברעיון שתפנה לטיפול רציני ועמוק, והאשפוז בתל השומר עשוי להיות פתרון מתאים ורציני לבעיה שעימה אתה מתמודד. יתכן שכל החיים תצטרך לשמור על עצמך, אבל אם לא תיקח כעת את הדברים לידיים המצב עלול לצאת מכלל שליטה ולהביא להתדרדרותך. שמור על עצמך ומצא מסגרת טיפולית מתאימה עבורך שתעזור לטווח הארוך. בברכה ד"ר אורן קפלן

לאחרונה בני בן השנתיים החל לסבול מפחדים בתחומים שונים לדוגמא פחד מלצאת לחצר בגן, רצון לסגור חלונות בבית, פחד מרעשים, גשם, אפילו פחד משערה באמבטיה. הילד מגיב בהיסטריה בוכה ומבוהל לא היו ארועים מיוחדים בתקופה האחרונה, וההתנהגות מאוד מפריעה לנו ההורים וכן לגננות האם התנהגות זו נורמלית איך אנו אמורים להתייחס לעניין

לאב שלום יש אמנם תקופות מסוימות בהם מתגברים הפחדים, אך השאלה אינה כל כך האם זה נורמלי או לא, אלא כיצד אפשר לעזור לילד להרגיע את הפחד, גם אם הוא נורמטיבי. לעיתים התפתחות הפחד אינה נובעת ממשהו קונקרטי מפחיד אלא מתהליכים פנימיים, חלקם קשורים לגילוי העולם וההתפתחות. כאשר מבינים יותר מה בכל זאת הפחד מבטא ומהיכן הוא נובע יש אפשרות טובה יותר להרגיע את הפחד הזה. נסו אולי לתעד את האירועים ומה קרה כמה דקות קודם לכן ואולי תגלו בכל זאת מכנה משותף שיתן לכם הגיון למה שקורה. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום רב, לפני כ- 4 חודשים אימי הלכה לעולמה. בשנתיים האחרונות היא נלחמה בסרטן וגם סבלה ממחלת ריאות (זה מה שביא למותה, הריאות)...בכל אופן...אבי לקח אותה תמיד לביה"ח בממוצע הם פעם בשבוע בילו בביה"ח. לביקור רופא זה או אחר. אני מציינת זאת כי אני אישית מרגישה שזה קשור. אבי בעצמו חלה ב- 1988 בסרטן ולשמחתנו הוא החלים והוכרז כבריא כי זה היה סוג של סרטן שניתן להפטר ממנו מבלי שהוא ישוב. מאז אבל הוא בביקורת של אחת לשנה. (רק כדי להיות על הצד הבטוח). מטפל בו אותו רופא שטיפל באימי. בעקבות בריאותה הכושלת של אימי, אבי לא טרח ללכת לביקורת (האמת שגם אמא תמיד היתה זאת שדוחפת וקובעת לו תור)...עכשיו אני ואחי פנינו אליו וביקשנו ממנו שייבדק, כי בכל אופן הוא לא כל כך צעיר (בן 65) והוא סוכרתי אז צריך לעשות בדיקות שגרתיות לראות שהכל בסדר אצלו. אבל הוא לא רוצה. שאלתי אותו אם זה בגלל שהוא יצטרך ללכת לבד ואמרתי לו שהוא לא צריך כי אחד מאיתנו יכולים ללכת איתו והוא אמר, לא שזה לא הבעיה שהוא פשוט לא רוצה ללכת. לי נראה שצריך לתת לא זמן. כי זה בטח לא כזה סימפטי בשבילו כרגע, על אף שאמא הלכה לעולמה בבית ולא בבית החולים. העניין הוא שזה כבר שנתיים מאז שנבדק. אחי לעומת זאת טוען שהוא כנראה לא רוצה להבדק כי הוא בטח לא רוצה שיגלו אם משהו לא בסדר...מתוך הגישה שהוא יעדיף להצטרף לאימי. אני לא מאמינה לזאת אבל אי אפשר לדעת מה עובר עליו. בכל אופן האם זה יהיה נכון לפנות אליו בצורה ישירה ולשאול אותו עם זה מה שעומד מאחורי זה? להגיד לו שזה מה שאחי חושב ושאני מאוד מקווה שלא, כי אנחנו עדיין צריכים אותו וכי גם הנכד החדש שלו צריך אותו. אני מאוד מפחדת / דואגת לבריאותו מכיוון שאני יודעת שעצב יכול להביא תחלואות רבות, והורי היו נשואים כמעט 36 שנה ואני יודעת שההתמודדות עם חסרונה קשה מאוד גם אם זה לא נראה על פני השטח. שלך, אורלי

אורלי שלום אולי לא צריך אפילו להיכנס איתו לסיבות שלו לאי הפניה לטיפול. הסבירי לו בצורה רגישה וישירה שאת מודאגת ושעכשיו אחרי שאמך נפטרה את לחוצה עוד יותר לבריאותו ולכן את מבקשת שילך להיבדק בשבילך, גם אם הוא חושב שאינו זקוק. כך את משאירה את החרדות שלו מהבדיקה מחוץ לסיפור ומגייסת אותו לעשות אותה בכל זאת. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר קפלן שלום, אני אם לילדה בת 4.5. במשפחתנו יש ילדה בת 8 חברה טובה של ילדתי. אפילו שהן גרות רחוק הן שומרות על קשר טלפוני ומכתבים ומאד חשובות זו לזו. בפסח האחרון הן נפגשו ובילו יחד 4 ימים אצל אימי. לאחר מכן ראיתי שהקשר בניהן "התקלקל". הן נפגשו עוד פעמיים מאז וכל פעם ביתי הייתה לא נחמדה ושייכתי את זה למשבר שהיא עוברת עקב לידת אחיה לפני חודשיים. לפני כשבוע סיפרה לי ביתי (שבדרך כלל מספרת הכל ולא "שומרת בבטן") שהילדה בת ה 8 סיפרה לה איך מתנשקים בחורים ואף הדגימה עליה. היא הוסיפה וסיפרה גם שהחברה סיפרה לה גם על נשיקות במקומות יותר אינטימיים, אך זה היא אמרה שלא נתנה לחברה להדגים עליה. ניסיתי להגיב נורמלי והסבתי את השיחה לנושא הפרטיות (בשירותים, במקלחת) ועודדתי אותה על כך שסיפרה לי ועל כך שלא נתנה לעשות לה את מה שהרגישה שלא בסדר. כמובן שגם החלטתי שהיא תפגש עם הילדה בת ה 8 רק תחת פיקוח מבוגר וללא שינה משותפת. קיימתי איתה עוד שיחות גלויות בנושא אך כרגע היא אינה מעוניינת לשמוע על החברה היא אפילו מאד מסתגרת ומחליפה נושא כשמדברים על החברה, היא אינה מעוניינת לדבר איתה או להפגש או אפילו לשמוע עליה, דבר שלפני כן היה מאד חשוב לה. שאלתי היא מה לעשות כרגע, ברור לי שהיא נפגעה בצורה כל שהיא, אך האם עלי להתעלם ולתת לדברים לחלוף או האם עלי לדבר איתה עוד או לפנות לעזרה מקצועית יותר. ילדתי מאד מוחצנת ועצם זה שהיא "שמרה בבטן" חודש וחצי כבר מעורר אצלי נורה אדומה, האם לחכות עד שהיא תרצה להפגש או אולי נפגעו היחסים האלה לתמיד ועלי "לחתוך" ולא להפגש בכלל עם הילדה השניה (דבר קצת בעייתי כי מדובר במשפחה), אני מודאגת ומאד חוששת אנא כוון אותי, תודה

אמא שלום, תתייעצי עם איש מקצוע פנים מול פנים מה קרה. עדי

שלום נשמע שלבתך יש יכולת לשמור על עצמה ושהגבת בצורה נכונה. מצד אחד התייחסת לעניין באופן ישיר כולל הסברים ומצד שני לא עשית "הסטריה" שתכניס אותה ללחץ. אני חושב שהחלטתך להמשיך מפגשים רק תחת השגחה היא נכונה, ובסך הכל בתך עצמה מתרחקת באופן טבעי גם ללא הנחייתך. לא נשמע שיש צורך בניתוק מוחלט של הקשר. מאחר ומדובר במשפחה אולי גם תוכלי לדבר עם הילדה או עם אימה ולהביא לכך שגם לה יוסבר שמה שעשתה אינו בסדר, ובמיוחד כשמדובר בילדה הצעירה ממנה כל כך. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר קפלן תודה רבה על תגובתך. רציתי רק לשאול האם עלי להמשיך הלאה או לפנות לעזרה מקצועית עם ביתי? תודה שוב

במה עוסקות פסיכולוגיה רפאית ונוירופסיכולוגיה שיקומית ?

דני שלום בתחום של הקשר בין הנפש לגוף, למשל, התמודדות עם מחלות, שיקום מתאונה ועוד. בברכה ד"ר אורן קפלן

היי. אז ככה , יש לי בעייה כנראה ואין לי מושג איך להתמודד איתה, במהלך השינה אני קמה מהמיטה בצעקות לא ברורות תוך ניסיון היסטרי לפתןח חלונות ודלתות בחר - אם כי הם לא נעולים לפי התיאור של הורי אני ממש צועקת בהיסטרייה ומאוד אגריסיבית בניסיון לפתוח את החלון אני כמובן לא זוכרת כלום למעט הסיטואציות בהן מעירים אותי ואני ישר ניכנסת למיטה ... התופעה כבר קרתה בעבר לפני מספר שנים ולאחרונה היא שוב חוזרת על עצמה ניסיתי לחשוב ושמתי לב שהדבר לא קרה לי מעולם כשישנתי עם בן זוג הוא עם עוד מישהו בחדר. אני ממש מוטרדת מהעיניין , מה יכול להיות הסבר לתופעה למי עלי לפנות אני בת 27 כרגע גרה לבד. תודה

לימור שלום אני מציע שתפני למעבדת שינה, יתכן שהדבר נובע מהפרעה בשינה. במידה ובתקופה האחרונה את חווה מתח ולחץ יש מקום לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי לטפל בהפחתת המתח. בכל מקרה, כדאי לפנות במקביל גם למעבדת השינה. בברכה ד"ר אורן קפלן

לפני כ-5 חודשים נתקפתי בפתאומיות בתחושת חנק וטשטוש ראיה, והובהלתי לחדר מיון שם לא מצאו שום דבר. מאז אני סובל מסחרחורות וטשטוש, לא מסוגל לתפקד, לנהוג, לעבוד. אני מוצא את עצמי פוחד להיות לבד אפילו בבית, ולא מסוגל ללכת לבד ברחוב. יש לציין שלפני המקרה הייתי בריא לחלוטין משך כל חיי. בתקופה האחרונה, משך כשנתיים, הייתי נתון בלחץ נפשי גדול, חובות כספיים, גילוי סרטן אצל אמי,התמוטטות של חברתי ועוד אירועים מלחיצים אחרים. בבדיקות רפואיות כל הממצאים תקינים. האם יש קשר בין הלחץ למצב שבו אני נמצא היום ? האם עלי לגשת לטיפול פסיכולוגי, והאם זה יכול לעזור?

שי שלום בהחלט יתכן שאתה סובל מסוג של חרדה. אחרי מיצוי הבדיקות הרפואיות ושלילת בסיס פיזיולוגי כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי. תוכל לקרוא במאמר הרצ"ב על חרדה: http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום , קראתי את המאמר בראש הדף לגבי EMDR והתרשמתי ממנו מאוד. רציתי לשאול אל מי ניתן לפנות ? מהן העלויות של טיפול כזה בערך? תודה, רוני

רוני שלום ראשית ניתן לקרוא עוד בקישור הבא: http://www.psychologia.co.il/emdr.htm יש מטפלים רבים בארץ בשיטה. תוכל לפנות דרך עמותת EMDR http://www.emdr.org.il בברכה ד"ר אורן קפלן

מה ההבדל בין פיצול אישיות לסכיזופרניה? מעוניינת בהסבר ברור כדי שאוכל להסביר לאיש אחד שלא מבין כלום.

גלנדה, ראשית כל "פיצול אישיות" הינו מונח עממי המתייחס להפרעה שנקראת אישיות מרובת פנים, או בשמה המחודש - הפרעת זהות דיסוציאטיבית. הפרעת הזהות נוצרת, בד"כ, כתוצאה מטראומה (לרוב התעללות מסוג כזה או אחר) שחווה האדם בשנות חייו הראשונות. חומרת ההפרעה תלויה במשך הטראומה. הילד, אשר אינו מסוגל להתמודד עם הטראומה, מפתח מעין "אישיות" נוספת/ חלופית שתתמודד עם הטראומה, ובכך מגן על עצמו. מספר ה"אישיות" משתנה מאדם לאדם (החל בשתיים וכלה בכמה עשרות לפי מקרים מתועדים). צריך וחשוב לזכור, שלמרות ההפרדה בין האישיות, יש להן גרעין בסיסי משותף - האישיות המקורית. כמו ענפים שמסתעפים מגזע אחד. סכיזופרניה הינה מחלה שמאופיינת בניתוק מהמציאות, הזיות שמיעתיות ו /או ויזואליות ועוד. לסכיזופרניה יש תת-קטגוריות עם סימפטומים משל עצמם. זה המון לכתוב, אז אני מצרפת לך קישורים לשני המושגים: http://www.maytal.co.il/heb_articles/article_1.html http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/sciz2.htm

האם יש דרך להתאהב במישהו, כשלא מרגישים מאוהבים בו?

ר שלום אני לא בטוח שיש דרך אקטיבית לעשות זאת, כלומר, קשה להכריח את עצמך להתאהב שכן האהבה היא בהגדרה משהו ספונטני למדי. עם זאת, בהחלט קורה שאחרי היכרות עם אדם והתאהבות בתכונותיו ואישיותו מגיעה גם התאהבות של ממש. לא תמיד האהבה היא סחף מיידי ולעיתים זהו תוצר של התבשלות איטית. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום , קראתי באחד המאמרים המפורסמים ברשת , שתרופות מסוג "ביטא בלוקרס" יעילות להפחתת "חרדת קהל". מהן התרופות הללו? מה הן עושות לגוף, כדי להרגיעו? באיזה מינון לוקחים אותן ומתי? אודה לך אם תוכל לתת לי תשובה מקיפה עד כמה שאתה יכול , או להפנות אותי לקישורים רלוונטיים. בברכת חג שמח , רוני

רוני. יש ברשימת הפורומים קישור לפורום פסיכיאטריה, תשאירי את ההודעה שלך גם שם, מכיוון שמנהל הפורום הוא פסיכיאטר ותרופות הן העבודה שלו.

רוני שלום אני מציע לפנות לפורומים הרפואיים בנושא. בפורום זה הייעוץ בנושא פסיכותרפיה בלבד. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני בן 25 ולומד לפסיכומטרי ואני מתקשה בטירוף בכל הנושאים. משיחה שערכתי עם המנהל הפדוגוגי.הוא אמר לי שכנראה אני סובל מבעיות ריכוז וקשב. אם אני יעשה בדיקה ויגלו באמת שאני סובל מכך .מהם הדרכים לטיפול בגילי אם בכלל ? והאם הדבר יכול לפגוע לי ברשיון הנהיגה ? בתודה מראש

היי משה לא ידוע לי על אנשים עם בעיית קשב ששללו להם את רשיון הנהיגה אלא אם מדובר על משהו חמור כנראה. הדרכים לטפל בהפרעת קשב וריכוז הן באמצעות רטלין, לאחר בדיקת מומחה, כמובן והמלצתו. כמו כן, הקלות בעת הלימודים.למשל, תוספת זמן למבחנים, או הפסקות במהלך המבחן וכדומה. כמו כן, שיעורי עזר כמו מציאת אסטרטגיות למידה יכולים לעזור לך להתמודד עם המשימות שיעמדו מולך בלימודים. באוניברסיטאות ובמכללות מראים את האבחון ואת ההמלצות והם צריכים ליישם אותן ולאפשר לך לקבל את התנאים להם אתה זקוק. כמובן, שלאחר מכן, בעבודה,אתה תצטרך להתאים לעצמך מקום עבודה שיותאם למגבלות שלך, ליכולות שלך. אני מציעה לך גם לפנות לאתר YNET קהילות- הורים. יש שם אתר של ליקויי למידה. אני ממליצה לך, בתור אחת עם ניסיון בנושא, שתהיה לך תמיכה מסביבך, כי תקופת הלימודים היא לא קלה. וההתמודדות היא לא פשוטה ולפעמים מתסכלת. אבל כמובן, שדבר ראשון לך לעשות את האבחון לראות במה מדובר בכלל. בהצלחה

המלצות מצויינות. אין לי מה להוסיף בשלב זה.

היי, אני באמצע שנות העשרים לחיי. אני סובלת מחרדות ואוסי די, לעיתים דיכאון. כתבתי כאן בעבר אך אינני רוצה לכתוב יותר מידי פרטים העלולים להיות מזהים. לפני כמה חודשים עברתי לגור לבד, ותופעות שסבלתי מהם בבר עלו מעל פני השטח, ביתר שאת. אני רוצה להעלות את הפחד העצום שלי להיפגע. כאילו שבתוכי קיים גרעין של אימה. יש לציין שאני מתכוונת באופן ישיר ומודע לפחד מפגיעה פיסי, שמעיק מאוד מאז המעבר והשינויים שעשיתי בחיי. אני מוצאת אותי במצבים של חוסר שליטה ודפוסים הרסניים מאוד. בנוסף הקונפליקט "הישן" שלי עם המראה. בעבר הייתי עסוקה באופן אובססיבי עם המראה שלי דבר שהוביל לטיפולים שונים, התנהגות כפייתית. יש לי תנודות מאוד רציניות במצב רוח, בבטחון, בתפיסת העצמי, דימוי עצמי וכו'. לפעמים אני מאוד אגרסיבית כלפיי עצמי וחוששת ללא הפסקה מנזק שאני יכולה לגרום לגופי. לדוגמא: מאכלים מסוימים, אכילה מסוימת, צחצוח שיפגע בשיניים. אני מתכוונת שהפעולות הבסיסיות שאנו מבצעים כבני אדם יוצרות אצלי חרדה, שאני גורמת לעצמי נזק. יש לציין שבשל הלחץ אני באמת לא מבצעת דברים כמו שצריך ולא יודעת להפעיל שיקול דעת בריא של מה טוב ולא טוב, מינון נכון, אופן ביצוע וכו'. כשאני מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמי ועם המראה שלי אני הרבה יותר מתגוננת וחרדה, ואולי מביאה את "האושר" הזה לסיומו רק בגלל החשש שהוא לא יימשך. בנוסף, יש לציין, שמחמאות עושות לי מאוד רע. במיוחד כאלה שקשורות למראה כי הרי זה לא קבוע ואין לי שליטה מלאה על הגוף שלי ועל נסיבות חיצוניות. אולי אתה מבין אותי? כי אני לא מצליחה להבין את עצמי או שאני בכלל לא מנסה. אני בטיפול פסיכואנליטי כ-שנתיים. המטפלת תומכת (ואפילו די מחבבת אותי) ובמקום מסוים היא מתפקדת כדמות אמהית, לעיתים. האם ייתכן שתחושת חוסר הגנה שלי נובעת מכך שההורים שלי לא ביטאו אהבה? מגיל מאוד מוקדם פיתחתי עוינות כלפיהם ומרדנות. תודה

מ. שלום את מתארת דפוס מורכב למדי ולא הייתי רוצה לקשר את הכל למשהו אחד. אין ספק שהקשר עם ההורים הוא גורם מפתח לדברים רבים בחיים ואם חווית חסך בוודאי זה השפיע על חייך. אני חושב שההתמודדות והתשובות למה שאת שואלת את עצמך מתאימות מאוד למסגרת הטיפולית בה את נמצאת ולכן קשה לתת לך עצות מעשיות במסגרת הפורום. בברכה ד"ר אורן קפלן

לאחרונה אני שרוייה במתח רב - מסיימת תואר ראשון, לפני חתונה ,ולפני צעדים מכריעים וחדשים. לאחרונה כל יום יש לי תופעות משונות שאני נוטה לקשר לתופעות פסיכוסומטיות. דפיקות לב , לחץ בחזה, בחילות, נימול בצוואר וכאבי שרירים (צוואר ושכמות). בדר"כ- מאוד בריאה, אך גם חרדה מאוד ממחלות. הייתי לא אחת אצל הרופאה והיא נוטה להאמין כי זה קשור לחרדה ומתח. רציתי לדעת האם יתכן שגופנו מגיב בצורה כזו למצבים של מתח? ומה ניתן לעשות כדי למנוע את התחושות המעיקות הללו? * עשיתי בדיקות דם- והן יצאו טוב, בדיקת א.ק.ג - יצאה טוב, כמו כן, אימי עברה טראומה רפואית- והדבר משפיע עליי גם כן. לתשובתך המהירה אודה. רוני

היי רוני, לצערינו, הגוף מגיב טוב מאד למתח. יש כאלה שהגוף מגיב יותר חזק מאחרים. קיים קשר גוף- נפש. אני גם אוסיף ואומר שהרבה מהתופעות הגופניות נובעות מכך שאדם נמצא במצוקה או מתח אך לא נותן לה מקום או ביטוי במילים, ולכן, זה יוצא דרך הגוף. כיוון שאת גם מכירה את עצמךכאדם חרד ושרויה במצב מתח - הרבה שינוייםבבת אחת, ייתכן והגוף שלך מגיב למצב. לפי מה שאת מתארת, מדובר על תגובות חרדה, ייתכן אף התקפי אימה שאת חווה. שיחות על הקשיים, על החרדות שלך ואולי לנסות להפחית מהלחץ- למשל, להוריד גורם מתח אחד או שניים. כמו כן, קיימות טכניקות שמורידות מתח, כמו ביו פידבק, שעוזר לך לשלוט בגוף שלך, או יוגה או הרפייה או מדיטציה. תרגול לאורך זמן עוזר . אני מציעה לך אולי לפנות לאיש מקצוע לפחות שייאשר שמדובר בחרדה . אני מניחה שעשית את כל הבדיקות הרלוונטיות. וכמובן, לקחת את הדברים יותר באיזי, יותר רגוע. לא להעמיס יותר מדי. זאת ההמלצה האישית שלי:)

רוני שלום התופעות שאת מתארת מזכירות בהחלט חרדה, במיוחד אם שללת כבר את הסיבות הרפואיות. להלן קישור לכתבה בנושא חרדה http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm בתקופה של לחץ תופעות של חרדה מתרבות ויתכן שכדאי לך בתקופה שכזו לקבל גם עזרה מקצועית, פסיכולוגית ובמידת הצורך גם תרופתית. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום, אני מקווה שזה הפורום המתאים לשאלה,במידה ולא אשמח אם תוכלו להפנות אותי לפורום המתאים אני בן 29 ואני סובל לאחרונה (מספר שנים) ממחסום פסיכולוגי כאשר אני צריך להתיל שתן הבעיה היא שאני לא מסוגל להוציא שתן (ולא חשוב כמה שזה דחוף) שאנשים בסביבה או שאני מרגיש שיש אנשים בסביבה שלי,מאין מחסום פסיכולוגי (למשל אפילו שיש אצלי אורחים בדירה אני לא מסוגל ללכת לשירותים,אם אני הולך אני פשוט נעמד מול השירותים ולא יוצא כלום) ראשית רציתי לדעת אם הבעיה הזאת היא בעיה ידועה (או אפילו שכיחה )? כיצד אפשר לטפל בה ? בתודה מראש, זיו

זיו, אין לי מושג לגבי שכיחות הבעיה, אבל היא מוכרת. הטיפול הוא פסיכולוגי.

אני גם הנחתי כך,משום מה זה לא היה לי תמיד,זה התפתח רק לאחרונה (בשנים האחרונות) מה שמביא אותי לשאלות הבאות יש למשהו מושג איך מתמודדים אם זה(האם יש דרך להיפטר מזה לבד)? במידה וצריך להתחיל תהליך רפוי כמה מפגשים זה מצריך? האם אפשר לקצר דרך ,דרך היפנוזה? ושאלה שפחות קשורה האם מומלץ ללכת למטפל של קופת החולים(מכבי) והאם היא משתתפת בתשלום בצורה כל שהיא? בתודה מראש, זיו

זיו שלום, גם אני סובלת מבעיה זו מאז שאני זוכרת את עצמי, קראתי פעם מאמר על זה שהיה כתוב בו שבד"כ טיפול פסיכולוגי לא עוזר בזה אלא רק עבודה עצמית ובעיקר הזמן, ככל שאנו מתבגרים יש לנו יכולת מופחתת לשלוט בשלפוחית השתן, ולכן בלית ברירה למעשה הבעיה הולכת ונפתרת, כך זה קורה אצלי לפחות.

היי רחל, תודה על התמיכה אבל אצלי המצב בדיוק הפוך,לא תמיד היה לי את הבעיה וככל שהזמן עובר זה רק נעשה יותר גרוע בנוגע לטיפול פסיכולוגי עם הוא עובד אני גם קצת ספקטי ,לא נראה לי שפסיכוטרפיה יעזור ,אבל היפנוזה אולי עלול לעזור יש כיוון נוסף שזה יותר עניין של אמונה מיסטית בנוגע לבעיות מגלגול קודם שלא נפתרו שחוזרות בגלגול הזה (כלומר טיפול בעזרת רגרסיה לגלגול קודם) ,האמת אני גם פה די סקפטי אבל אני פתוח להכל

זיו שלום התופעה מוכרת בהחלט ואפשר לטפל בה בעזרת היפנוזה. רצ"ב קישור למאמר בנושא היפנוזה http://www.psychologia.co.il/hypnosis1b.htm כדאי להתייעץ בכל מקרה גם עם אורולוג ובמידה ואין ממצא רפואי תוכל להיעזר בטיפול פסיכולוגי עם או בלי שימוש בהיפנוזה. בברכה ד"ר אורן קפלן

דר קפלן תודה רבה על המענה , אני בחיים לא הייתי בטיפול כלשהו מסוג זה (פסיכולוגי/פיסכאטרי) אשמח אם אתה או אחד אנשי הפורום ימליצו לי איך עושים את הצעד הראשון להזמנת תור לפסיכולוג , כיצד אני מציג את הבעיה ,ואיך אני מבקש טיפול בהיפנוזה? כמו כן אני שייך לקופת חולים מכבי,האם כדאי ללכת לרופא דרך הקופ"ח או באופן פרטי? והאם יש איזה רופא ממולץ בתחום לבעיה שלי בתודה מראש , זיו

ד"ר קפלן שלום, ראשית כל ברצוני להתנצל אם השאלות שלי לא קשורות לפורום (הופנטי אליך מפורום אחר נאמר שם שאתה מתעסק בהיפנוזה),אין ברצוני להפריע לטיפול באנשים עם בעיות רצניות יותר שזקוקים ליעוץ השאלות הם מתוך סקרנות ואשמח אם תוכל לענות אלהם סיימתי לקרא שני ספרים של ד"ר מייקל ניוטון "מסע הנשמות" ו"גורלן של נשמות" , הסופר הוא פסיכולוג אמרקאי שמטפל דרך היפנוזה בריגרסיה לחיים קודמים (ובין החיים) "היפנוטרפיה רוחנית" רציתי לדעת האם נתקלת בתופעה זו ,כמה נכון לפי דעתך הספרים האלה (גם אם לא קראת ,לפי תוכן הספרים או שנתקלת בתופעות אלו) ? במידה וניתקלת בתופעה האם היא ממולצת , האם גם אתה מטפל כך? האם קיימת האופציה שהכותב חיבר את הספר על מנת לעודד אנשים (מתאבלים,שהמוות לא כל כך נורא)בלי קשר למחקר כלשהו והתופאה אינה קיימת כלל וגם מהצד הרווח סכום מכובד של כסף? קראתי את האמנה להיפנוט בישראל ורציתי לדעת מה כל כך מסוכן בהיפנוט מצד אחד כתוב שאי אפשר להשפיע על המהופנט לעשות דברים בניגוד לרצונו ,אבל מצד שני יש כל כך הרבה איסורים לעסוק בזה ולמעשה הותר רק לשלש סוגי רופאים לעסוק (פסיכולוג ,מנתח מרדים,ורופא שיניים) , אם זה לא מסוכן אז למה יש כל כך הרבה הגבלות באמנה ? כמו כן רציתי לדעת האם הוכח קשר כלשהו טלפתי בין מטופל למטפל בהיפנוזה כי קראתי מחקרים רוסיים מתקופת המלחמה הקרה של חוקרים פראפסיכולוגים או שזה היה חלק מהמלחמה הפסיכולגית להפחיד את המערב (מחקרים מתוך הספר של חנן אברהם "לוחמה על חושית") קישורים לספרים http://www.bakbook.co.il/bookstore/bookstore.asp?category=&id=40228 http://www.bakbook.co.il/bookstore/bookstore.asp?category=&id=120828 http://www.oryada.com/on-shifrin.htm http://www.bakbook.co.il/bookstore/bookstore.asp?category=&id=6638 אשמח לשמוע את דעתך המקצועית ואף את דעתך האישית בנושאים בתודה מראש, חי

חי שלום האמונה בגלגולים קודמים היא עניין אישי. יש מספר קטן של מהפנטים שעוסקים בחזרה לגלגול קודם, הבעיה כמובן שאי אפשר לעולם לדעת האם באמת מדובר בגלגול הקודם האמיתי או פשוט (כפי שאני מסביר זאת לפחות) הליכה עם האסוציאציות הנוכחיות בעזרת הדמיון למה שנתפס כגלגול קודם. מכאן אתה מבין שאני באופן אישי איני מאמין ברגרסיה אל גלגולים קודמים. ההיפנוזה היא שיטת טיפול בטוחה בהחלט כאשר היא מבוצעת ע"י אנשי מקצוע מיומנים. כמו גם בטיפולים אחרים ואולי במיוחד בהיפנוזה, השימוש בכלי ע"י שרלתן או אדם לא מיומן עלולה לגרום נזקים ולכן חוקק חוק היפנוזה בישראל. כל המיתוסים על השימוש בהיפנוזה למטרות של שליטה אינם מבוססים, אין כיום אף מחקר רציני שמוכיח או מדגים זאת. אין ספק שאדם בתנאי שבי שעובר לחץ ועינויים מגיב בצורה פסיכולוגית קשה, עם ובלי היפנוזה. רוב מיתוסי שטיפת המוח למיניהם מבוססים על סוג כזה של חוויות טאומתיות. בכל מקרה, רצ"ב קישור לכתבה על היפנוזה ועל השימוש המקובלים בכלי: http://www.psychologia.co.il/hypnosis1b.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

דר קפלן שלום, אני מקווה שאני לא גולש לדיון מיותר ,פשוט הנושא מאד מסקרן אותי אבל היו מקרים בהם מטפלים מספרים שהמטופלים התחילו לדבר שפה זרה שהמטופלים בכלל לא יודעים ,כמו כן במידה ומשהו מעלה את זהותו הקודמת כיביכול ,הרי בטח ניתן לאמת את זה אם רישומי היסטוריה מסויימים ויש כמובן בעיות שצצות כביכול יש מאין ,ובעזרת שיחזור גלגולים נאמר שהפתרון נמצא שם השאלה שלי אם לא קרה לך בעת היפנוט שמהופנט חזר (בטענה שלו כמובן) לגלגול קודם שוב אני מפנה לספר מאד מעניין שנקרה "חיים מן העבר" של סו קרפנטר בו היא חוקרת את תופעת האמונה (מביאה טענות כנגד הגילגולים הקודמים ושוללת אחד אחד מהם בצורה הגיונית ורציונלית) ומביאה מספר סיפורים על אנשים שבעזרת טיפולים של היפנוזה וחלק בדימיון מודרך ואף ע"י הזכרות דרך חלומות אנשים נזכרו בגילגול הקודם שלהם ואימתו את הדברים בעמצאות רישום היסטורי

שלום, אני בן 32 ומכור לפורנוגרפיה מגיל 16, ניסיתי אלפי פעמים להיגמל לבד אבל תמיד התוצאה בסופו של דבר היתה הכישלון. אני מרגיש שהפורנגרופיה הורסת אותי לאט לאט. אני מחפש עזרה להיגמל, מי יכול לעזור לי ומה צריך לעשות ? תודה

אריה שלום הפורנוגרפיה היא הפתרון למשהו שנמצא בתוכך ואיתו אתה מתמודד. כל עוד לא תמצא תחליף שימלא אותך מבפנים תתקשה כנראה לוותר על הסיפוק המיידי שמביאה הפורנוגרפיה. מדבריך אני מבין שאתה חש שזה הורס אותך, אני לא בטוח שמה שהורס אותך היא הפורנוגרפיה לבדה, אלא שוב, המקור הפנימי לכך שאתה מאפשר לה להרוס אותך. אם הנושא מטריד אותך פנה לטיפול פסיכולוגי ונסה לברר עם עצמך מה דורש שינוי בחייך הפנימיים והחיצוניים. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלוםץ ברצוני לספר דברים מסויימים לאדם מסויים שאני מרגישה איתו נוח מאוד. אין לי חרדות ובכל זאת לקחתי כדורים נגד חרדות ובוודאי שזה לא עזר לי משום שמשהו עוצר אותי יש לי שליטה חזקה מידי שאם רק יכולתי להפחית אותה אז הייתי מסוגלת לספר. האם יש דרכים שבהן אני יכולה להביא את עצמי לתנאים כאלה שבהן אספר את הדברים כאשר בתנאים רגילים אני לא הייתי מספרת לאותו אדם ? איך קוראים למצבים כאלה שבהן יש תנאים כאלה בפסיכולוגיה והאם יש שיטות שאני יכולה להביא את עצמי למצבים כאלה ?

היי אני חושבת שברגע שתדעי מדוע את כל כך חרדה לספר מה שאת רוצה לספר, או בכלל, לחלוק עם אדם שאת סומכת עליו דברים, יהיה לך יותר קל לעשות את הצעד הזה. אולי תנסי לחשוב עם עצמך מה מונע ממך לספר את מה שאת כל כך מעוניינת לומר, ואם זה לא עוזר, לפנות לאיש מקצוע. הרבה פעמים אנשים חרדים לספר דברים בגלל תחושה שהאדם השני יפגע בהם או לא יקבל אותם כי כך היה בעבר כשסיפרו משהו לאדם משמעותי . הייתי אומרת לך לחשוב עם עצמך, האם זה מדבר אלייך?

יסמין שלום יש לך כנראה צורך חזק מאוד להגן על עצמך, וכנראה שאת מרגישה שיש לכך סיבות טובות, או לפחות שחשת כך בעברך. היכולת להשתחרר מהשליטה קשורה גם לביטחון שלך בעולם ובעצמך. אם תביני יותר טוב מהיכן החששות אולי תצליחי גם להשתחרר מהן. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר קפלן, יש לי התלבטות די קשה לגבי החלטה העשוייה לקבוע את עתידי המקצועי והבין אישי. אני מעדיף, אם זה אפשרי, שלא לספר את הבעייה דרך כאן - אלא באופן אישי יותר, אם זה ניתן אז באמצעות אימייל... אני אמח מאוד לקבל את כתובת המייל שלך ואשלח לשם את הבעייה בגינה אני פונה אליך. תודה מראש, אלון

סליחה על ההתערבות, אבל כל מה שאתה צריך לעשות זה ללחוץ על שמו של ד"ר קפלן (שמופיע בכחול), יפתח לך חלון, שבסופו מופיע הדוא"ל של ד"ר קפלן. חג שמח.

אלון אכן כפי שהרה כותבת, הקלקה על שמי תוביל לכתובת הדואר שלי. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום אני בת 43 נשואה +2 (16, 14 ) אינני מצליחה לתפקד בבית או בכל מה שקשור אלי (אני לא עובדת) לעומת זאת כל דבר שאדרש לעשות שהוא בשביל משהו אחר אני עושה הכי טוב אני מראה כלפי חוץ שהכל בסדר אבל בסך הכל אני בדיכאון רציני מה עושים?

עדי שלום דיכאון הוא דבר שדורש טיפול. לפי מה שאת מתארת יתכן שאת נמצאת במצב נפשי הדורש התערבות פסיכולוגית ואולי תרופתית. הכל תלוי ברמת חוסר התפקוד החיצוני וחוויתך הפנימית. אני מציע במקום להתלבט מה לעשות פשוט לפנות לייעוץ ראשוני, להציג את הדברים ולשמוע חוות דעת. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום לך ראשית אני מעריכה את ההתייחסות הרצינית לשאלתי. להזכירך מדובר בנערה בת 14 שחרדה לישון מחוץ לבית. בתשובתך הצעת לי המלצה לפסיכולוגית מתאימה. אשמח מאד! ותודה מראש! אלונה.

אלונה כמדיניות, איננו מפרסמים שמות וטלפונים על גבי האתר. כתבי אלי למייל ע"י הקלקה על שמי ואשלח אליך שם והמלצה. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום רב... מהי משמעות המחלה נפשית? כיצד משפיעה המחלה נפשית על המטופל? תודה מראש..

שלום, מחלת נפש מוגדרת בכמה וכמה אופנים. האם השאלה שלך מתמקדת במחלה מסויימת או באופן כללי? ההשפעה על המטופל משתנה בהתאם למחלה הספציפית ממנה הוא סובל. בד"כ, אם כי לא תמיד, משייכים למחלות נפש חלק מן הסימטומים הבאים: * עיוות בתפיסת המציאות. * מחשבות שווא. * הזיות שמיעתיות ו/או ויזואליות. * אמונות שווא. * תנודות קיצוניות במצב הרוח, עד כדי פגיעה בכושר השיפוט. ועוד ועוד. כל מחלה והמאפיינים שלה.

שלום האם את שואלת בהקשר לכותרת של כאבי הראש? לגבי מחלה נפשית, זהו ביטוי פופולרי, אבל אין לא כל בסיס של ממש. הנפש שהיא מושג פילוסופי כמעט, אינה חולה או בריאה, יש אבחנות לבעיות ספצפיות וצריך להבין במה המדובר. כל בעיה עומדת בפני עצמה, כמו שברפואה כללית מבחינים בין בעיות גופניות שונות וספציפיות ולא אומרים הגוף חולה. בברכה ד"ר אורן קפלן

לפני כשנה וחצי אשתי נכנסה לחרדות ועברה תופעות קשות במשך כשנה. כטיפול החלה לקחת לפני כ 8 חודשים סרוקסט. בנוסף טופלה אצל פסיכולוג במשך מספר חודשים כדי לחזק את אישיותה. בחודשים האחרונים התחוללה באישיותה שינויים מהותיים: במובן החיובי התגלתה בה אינטילגנציה, חדות וכושר הבחנה. ובמובן השלילי הפכה לתוקפנית, אגרסיבית, איגואטסיט ווכחנית. כבן זוגה המצב בלתי נסבל. הבלגה ופירגון שלי גוררים אגרסיביות מילולית ווכחנות. מאידך כל הליכה שלי לכיוון של הפרדות או גירושין גוררת התמוטטת נפשית ופיזית. אציין שאת הטיפול הפסיכולוגי הפסיקה באמצע. כמו כן אינה מוכנה להכיר בכך שהיא תוקפנית ועסוקה לאורך כל הדרך בלהיות צודקת. למרות שילדינו וחברנו רואים זאת היא היחידה שאינה מוכנה להכיר בכך. האם יכול להיות שהשינויים (השלילים) שבא נובעים מהטיפול בסרקופט, מהליך הפסיכולגי שעדיין לא הושלם, או מתקופת החרדות? איך אני אמור לנהוג כבן זוג?

אדם שלום מאופן ניסוח השאלה אני מבין שאתה מרגיש שלך אין כל חלק במה שקורה לאשתך וביניכם. הבעיה היא שלה באופן מלא והיא אינה מסוגלת להסתגל למציאות החיים. אם זה נכון ואתה מעוניין רק בפרידה יתכן שאתה צריך לחשוב על טובתך וללכת לך לדרכך. מצד שני, פעמים רבות מדובר באינטראקציה ולמרות שהקשיים ממוקדים באישתך יתכן שבכל זאת יש גם לך חלק בחוסר ההסתדרות שלכם לאחרונה ואני לא בטוח שאתה יכול לבדך לראות זאת. לפי תיאורך מתאים מאוד שתפנו יחדיו לייעוץ זוגי. המטפל יוכל להנחות אתכם ביחד וכל אחד בנפרד כיצד לנהוג. העניין מורכב ויש לו היבטים רבים, אישיים, זוגיים, משפחתיים, תרופותיים ועוד. צריך אולי איש מקצוע חיצוני שיעשה קצת סדר והגיון בדברים. בברכה ד"ר אורן קפלן

אדם האם אישתך הובחנה -ב-או.ס.ד. או סזיכו'? פשוט יש לי קרוב שגם אצלו אני הרגשתי את אותם סימפטומים רק שהוא חולה כבר המון שנים תודה..

שלום רב. אני עומדת לחתן את בני לבחורה מאד איכותית וחתיכה. אך יש לי בעייה ואינני יודעת איך להשלים ולקבל את מראה פניה למרות שלבן לא מפריע, הרי אני לא עוורת ורגישה מאד למראה חיצוני ולאסטטיות. יש לה אף נשרי ומאד בולט לעין. זה מכער את פניה. אני לא יעיז לומרלה לעשות ניתוח פלסטי - גם שזה עלול לפגוע בה וגם זה יקר. איך עלי לקבל ולהשלים , הרי אני לא עוורת וזה מאד מאד מפריע לי.??? - בתודה - יהודית

זאת לא בעיה פסיכולוגית שקשורה לפורום הזה אולי תמצאי את חבריך הבורים לשיחה בצ'ט של תפוז מקווה שתשלימי אם העובדה הזאת,ושאולי משהו יחלחל בתודעה המצומקת שלך ותביני שמראה זה פרט שולי מאוד.

ויכול להיות יהודית, שהיא מתביישת בצורת המחשבה שלך בתור אמא של בעלה. חבל מאד שזה מה שמעסיק אותך אם הבן שלך מאושר ועומד להתחתן עם מישהיא איכותית שעושה לו טוב.

יהודית שלום עוררת הרבה כעס בפורום. אני מתנגד לתגובות אגרסיביות ובוטות כפי שקיבלת ואני מבקש שתנסי להבין את רוח הדברים ואת הכעס שכנראה דבריך עוררו ואני מתנצל בשם אותם משתתפי פורום שהתבטאו בצורה גסה. בכל מקרה, יש בוודאי משהו שאפשר ללמוד מהתגובות הללו, ואני משוכנע שבסופו של דבר את גם חושבת על כך בעצמך שיש משהו שכנראה נוגע לך במקום שהוא מאוד שלך ומאוד אישי לגבי כלתך לעתיד. זה לא שייך אליה, למראה שלה או לבנך. אם הוא אוהב אותה ואת מראיה כנראה שזה טוב בשבילו. לפעמים המראה החיצוני הוא סוג של תירוץ לדברים אחרים, ויכול להיות שלא קל לך עם נישואיו של בנך וההשלכות של הדבר. זה לא קל לראות את הבן גדל ופורס כנפיים, למרות כל האושר שבדבר. נסי לראות את החלקים החיוביים, וכמובן, אני מציע לך לשמור בליבך את מחשבותיך על מראיה של כלתך ולא לשתף בזה אותה או את בנך. אני בטוח שבתהליך חשיבה עם עצמך תוכלי לראות את מה שיפה בכלתך ולא את מה שמכוער בה. בברכה ד"ר אורן קפלן

לכל המתחסדות ! יהודית צודקת ! אם הבחורה כ"כ יפה- אז למה לא לעשות ניתוח פלסטי ? זה רק יועיל לה. אף נשרי- זה מכוער !! וזה רק יכער את הבחורה לכל החיים. דרך אגב- מזל טוב !

לד"ר אורן קפלן שלום, אני פשוט חושבת יותר מדי ותקועה במקום. אני בת 31 לא עובדת מתוך בחירה עקב טיפולי פוריות. פשוט רציתי לחכות ולראות איך אני מתפקדת אחרי טיפול וגם כי אני נלחצת בקלות בעבודה כל דבר שמבקשים ממני אני מאוד מתרגשת ולוקחת דברים ללב. מאחר ומתח והיריון לא הולכים כל-כך ביחד אז חשבתי שעבודה יכולה לחכות כרגע. אני לאחר טיפול ראשון (ואתמול מאוד התעייפתי מכל הריצות שהיו לי למרות שהייתי עם רכב) אני מרגישה טוב אך ראיתי כמה קשה לתמרן בין מעבדה לרופא ולפעמים צריך לחזור לרופא שוב ביום למחרת. ואם היתה לי משרה חלקית הייתי יותר רגועה. אני משתגעת איך בנות משלבות עבודה וטיפולים? קודם כל שלא נעים לשתף את הסובבים אותך בעבודה ואני לא מאמינה שבוס יסכים להעסיק אותי בצורה שכזו לצאת כל כמה זמן ואולי לחצאי ימים רצופים אני צריכה יעוץ כשאמצא עבודה באיזה שלב להגיד שאני צריכה לצאת לשם טיפולים ולפעמים גם אולי לא לחזור באותו היום (עקב כאבי בטן) מי יסכים לקבל אותי לעבודה? בנוסף בוס יכול לחשוב שלא שווה לא להעסיק אותי כי עוד מעט אולי אהיה בהיריון? מה שמבחינתי מאוד רחוק (כי ייתכן ואצטרך הפריית מבחנה) כשאני חושבת על זה אני נלחצת, מה אני לא מסוגלת לעבוד? זה סיפור שיכול לקחת שנים! יש אולי איזה כדור הרגעה שניתן לקחת עם הטיפולים? או פשוט לא לחשוב יותר מדי ו"לזרום" ומה שיהיה יהיה. תודה על עזרתך

שני שלום את צודקת בהחלט שהרוגע הנפשי שלך חשוב, כעת וכמובן גם אחרי הכניסה להריון. חשוב שתעסיקי את עצמך, לא בהכרח ע"י עבודה. אם את יכולה להרשות לעצמך לא לעבוד לתקופה מסוימת זה בהחלט משהו שתוכלי לפרגן לעצמך. עם זאת, העבודה היא גם עיסוק שממלא את הזמן וחשוב שלא תשבי בבית ותעסקי כל הזמן במחשבות שליליות. נראה שזה מה שקורה לך בסופו של דבר. אם לקחת על עצמך כעת את הטיפולים ברצינות ואת לא מרגישה שמתאים לך לעבוד, בסדר, אבל חשבי כיצד למלא את הזמן בצורה איכותית וחיובית בין הטיפולים. אפילו אם זה לפגוש חברות וללכת לסרטים באופן קבוע. צריך לקחת בחשבון שעצם הפסקת העבודה הופכת את כל הענין ליותר מלחיץ. האידיאלי הוא לנסות ולהגיע למצב בו מצד אחד עושים את הטיפולים ומצד שני מנסים לנהל את החיים כרגיל, כולל עבודה. עד כמה שזה נשמע מלחיץ זה דרך דוקא למנוע לחצים. לגבי הטיפול התרופתי אני מציע שתתייעצי עם הרופא המטפל בך. בכל מקרה, לעיתים נחוץ טיפול פסיכולוגי בתקופה כזו כחלק מנסיון ההתמודדות הנפשי עם הלחץ. בברכה ד"ר אורן קפלן

היי אני בת 16 אני מרגישה שבאיזה שהוא שלב בחיים שלי החיים שלי ניתקעו, אני מוצאת עת עצמי מתרחקת יותר ויותר מכל הסובב אותי אין לי חברים,כנראה מרצון בלתי ברור שלי,ומצד שני אני מרגישה כלכך לבד ורוצה חברה. אני ממש מונעת מעצמי לחיות. פעם הייתי במצב ממש של הרס עצמי שנתתי לעצמי "לחיות",הייתי חסרת שליטה על עצמי ועכשיו אני מונעת גם את זה מימני,וממש לא מתנהגת כמו שילדה בגילי צריכה. למישהו יש עצה איך לצאת מהמעגל ההרסני הזה?

א שלום נשמע שאת מכירה מצבים של קצוות, חוסר שליטה וחיים חסרי מנוח מול תקיעות ודיכאון. סביר להניח שאלו שני צדדים של אותו מטבע. העצה היא למצוא את הסיבה למצבים שאליהם נקלעת ולא להתמקד בהכרח במצבים עצמם. יש משהו פנימי שאיתו את מתמודדת ועד שלא תביני במה מדובר תמשיכי להימשך למקומות שליליים עבורך. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום, תודה על התשובה, ונכון יש סיבה לכך שאני מגיעה למצבים האלה,ואני מודעת אליה הסיבה הזאת מושכת אותי לקצוות אבל אני לא יודעת איך להתגבר או לרפא אותה לפעמים נראה לי שדרוש כלכך הרבה בשביל לשנות את ההרגשה שלי,וסביר להניח שזה באמת כך. הייתי קמה ומשנה את החיים שלי אם הייתי יכולה,אבל כאן ההרגשה חוסמת מימני מלעשות את זה ופה המעגל ההרסני.

ביקשתי מחברה טובה להעזר במחברת שלה לקראת בחינה. בעודי לומדת מהמחברת, נחו עיני על מכתב אישי שהיא כתבה באחד הדפים. באחת ההרצאות המשעממות היא כתבה אותו, מכתב אינטימי לחבר שלה. קראתי והסמקתי. דברים מאד פרטיים, שאני בטוחה כי מעולם לא היתה מספרת לי. עכשיו, מה לעשות? לספר לה שראיתי את המכתב? או להחזיר לה את המחברת כאילו לא ראיתי את המכתב מעולם?

שלום ההתלבטות שלך היא מוסרית ואישית ואיך שלא תנהגי תשאר ההתלבטות האם נהגת נכון. נסי לראות למה את יותר מתחברת, מה נראה לך יותר נכון מבחינתך. אני חושב שההחלטה חייבת להיות שלך ומבוססת על היכרותך את חברתך ואת הקשר ביניכן, וכמובן מה קורה לך במצבים כאלה. לצערי אין לי המלצה חד משמעית שתעזור לך בקונפליקט הזה. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום! אני בתחילת הריון שני. ביתי בת השנתיים לא עושה לי חיים קלים בשפת המעטה (שום דבר מיוחד, פשוט נודניקית מאוד ובכיינית לא קטנה). אני מאוד מאוד עצבנית ומפחדת מאוד שזה ישפיע על אופיו של העובר שאני נושאת. רציתי לדעת מה הן ההשפעות של העצבנות שלי על העובר ובאילו חלקים של ההריון ההשפעות הן קריטיות יותר. אשמח אם תוכל להפנות אותי למקורות מידע אשר מהם אוכל ללמוד כיצד אוכל להרגיע את עצמי. בברכה, נעמה

נעמה שלום אין ספק שחשוב להגיע לרוגע במהלך ההריון, זה טוב לאם וטוב לעובר. עם זאת החיים מזמינים לחצים, ואולי הם אפילו מתרבים בתקופת ההריון. את צריכה לראות איך את מתארגנת במצב החדש שנוצר ומביאה את עצמך לשיווי משקל חדש. השקט הנפשי חשוב לאורך כל ההריון (ובחיים בכלל). את יכולה לקנות קלטת וספר של הרפיה ולנסות לתרגל באופן אישי. השאלה האם מדובר במתח כללי שאפשר להרגיעו בהרפיה או משהו יותר עמוק שצריך לטפל בו בצורה יותר רצינית למשל ע"י טיפול פסיכולוגי. בברכה ד"ר אורן קפלן

אם את חושבת שמקור העצבנות שלך הוא בעיקר תחושת חוסר השליטה שלך על בתך, אציע לך את מה שעזר לי מאוד במצב דומה: לאחר שהרגשתי שאיבדתי כל שליטה על בני בן השלוש, קיבלתי מספר עצות מעשיות ממטפלת בשיטה של מכון אדלר, כיצד לטפל בסיטואציות של נודניקיות ומלחמת כוחות מצד הילד, וכל מערכת היחסים שלנו השתנתה כל כך לטובה. החזרתי לי שליטה על הבית, ומאז אני הרבה פחות מתוחה, והאמת שגם הילד יותר מאושר.

נעמה פני אלי למייל לגבי שיטות לימוד להרגעה עצמית בתקופת הריון גיל-מטפלת בשיאצו ורייקי [email protected]

שלום לכולם אנו הורים לנערה בת 17 ושרוים במבוי סתום ,חוסר אונים מוחלט, הילדה לא מוכנה ללכת לבית הספר, לא מוכנה לחזור בלילה בשעות מתקבלות על הדעת מלאה פירסינג ולבושה בסגנון פריקי סמרטוטי מזעזע! כל השיחות (גם עם פסיכולוג)לא עזרו . כבר חשבנו להוציא אותה מהבית,האם קימת מסגרת של פנימיה שיכולה לעזור? אנא ענו לי מהר הבית ממש על גלגלים כל תשובה כל עצה כל המלצה תתקבל בתודה ! אמא מרוטת עצבים

גילה, זה עובר באיזשהו שלב. אצלי זה לפחות היה ככה. עדי

קודם כל להוציא אותה מהבית זה לא הפיתרון, אתם ההורים שלה והיא צריכה כרגע כמה שיותר תמיכה הבנה ואהבה מצידכם סביר להניח שזה שלב התמרדות שהיא עוברת,וזה יעבור שהיא תתבגר, או שעובר עליה משהו שמונע ממנה לתפקד, ואני מניחה שאם היחס המתאים מצידכם,היא תיפתח.

גילה שלום אני מציע לא לפנות למעשה אלא לחשוב קודם על משמעות מה שקורה ומה שיקרה במצבים שונים, למשל אם תוציאו את הילדה מהבית. אינני יודע אילו שיחות נערכו עם פסיכולוגים אבל נראה לי שהיה כדאי שאתם כהורים תקבל ייעוץ ממומחה לטיפול משפחתי כדי שתגיעו להחלטות נכונות שלא תתחרטו עליהם אח"כ. יתכן שהוא ירצה להזמין אח"כ גם את הילדה אבל נראה לי שהבעיה כעת היא שלכם וממוקדת כמובן בילדה. לא בטוח שהיא מרגישה את הבעיה או חווה אותה כמוכם ולכן טיפול פסיכולוגי עלול להיות לא יעיל כשהוא ממוקד בה. במידה ובייעוץ שתקבלו תחליטו לנקוט בצעד החריף של הוצאת הילדה מהבית, לפחות תדעו שהדבר נעשה מתוך מחשבה ולא מתוך דחף. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני נשוי 26 שנה. אינני יודע אם לאשתי יש בעייה פסיכולוגית. בבית - היא לבושה מרושל, אינה מתאפרת , טוענת שכך נוח לה. אך איך שהיא יוצאת מפתח הבית גם איתי או לבד - ישר לפני כן, היא מתאפרת, מתייפייפת, ולבושה בטוב טעם. שאלתי אותה מדוע היא משנה תדמית, היא טוענת שברגע שמביטים בה גברים נשואים ואפילו נשים נשואות - האנדרנלין שלה עולה. זה מחמיא לה. הרי הגברים אינם מחמיאים לה מחוץ לבית, מדוע היא בבית ככמו לכלוכית, ובחוץ היא פשוט מעוררת תשומת לב של הגברים וגם הנשים במראה החיצוני?. אני גם מחמיא לה בבית, אך היא ממשיכה בשלה, לובשת מרושל, ואינה מתאפרת כלל בטענה: שזה דורש מאמץ אנרגטי, ו"כך נוח לי". אך מדוע בחוץ היא ההיפך הגמור? האם אישה אמורה להיראות יפה בעיני גברים אחרים, ובבית מוזנחת? - דן, האם מתסתתרת בו בעייה פסיכולוגית או נפשית? - דן.

מה לעשות בגדים "מרושלים" הם יותר נוחים. חולצת טריקו, מכנסי התעמלות. תנסה להבין את הצד שלה.

דן שלום הסיבה למה שקורה בהחלט קיימת, אבל היא לא בהכרח בכיוונים שאתה חותר אליהם בהודעה. השאלה המרכזית בעיני היא מה אופי מערכת היחסים ביניכם מעבר לנושא הלבוש. האם אתם אוהבים אחד את השני, האם יש עניין בקשר, האם ישנה משיכה, יחסי מין, האם יש חיכוכים וסביב מה. לכל אחד מכם יש בוודאי צפיות ומשאלות לגבי החיים בכלל והזוגיות בפרט, אני לא חושב שאפשר לנתק את נושא ההשקעה וההזנחה מהתמונה הכללית של הזוגיות שלכם. במידה ואתה חושב שיש כאן משהו שפוגע באופן משמעותי באיכות החיים שלכם כזוג אולי כדאי לפנות לייעוץ זוגי. אני מאמין שהתפאורה עליה אתה מדבר קשורה גם למהות ולא רק לאיפור. בברכה ד"ר אורן קפלן

לדעתי אישתך נמצאת במשבר נישואין שכזה,שהיא אולי רוצה להיות בטוחה שהיא עדיין "צעירה" ומושכת.

ד"ר קפלן, תודה על תשובתך. אינני מעוניין בטיפול דרך שירות בריאות הנפש. תחושותי הן שתמיד טיפולים אלה נתונים למגבלות ואינטרסים כאלה או אחרים.. הטיפול בחרדות, כנראה תלוי במרכיבים רבים ושונים. אך האם ניתן לדעתך לטפל בתופעה בדרך כל שהיא, גם ללא כדורים פסיכיאטריים? ומהי הדרך היעילה ביותר לדעתך לטיפול בתופעה? אודה שוב על התייחסותך.

יובל שלום חרדה היא התופעה הנפשית הנפוצה ביותר בקרב האוכלוסיה הבריאה הכללית ולכן רוב הפסיכולוגים שאני מכיר מטפלים גם בנושא חרדה כחלק שגרתי של עבודתם בקליניקה. אפשר בהחלט לקבל טיפול פסיכולוגי ללא תרופות, וההחלטה האם כדאי להיעזר או לא צריכה להיות משותפת לאחר היכרות במסגרת הפסיכולוגית. בכל מקרה, תרופות אינן מחליפות טיפול פסיכולוגי. לעיתים השילוב משפר את יעילות הטיפול. בברכה ד"ר אורן קפלן

ניתן לטפל בחרדות בצמוד לטיפול פסיכולוגי-ע"י הרפואה המשלימה דיקור ו/או צמחים בשילוב שיאצו-יכול להרגיע ולחזק את הנפש,כמו כן לאזן את הגוף מבפנים. גיל-מטפלת ברפואה משלימה

גבר שנמצא במערכת יחסים זוגית הרסנית (עד כדי סאדו-מזוכיזם) אישה אלימה, שתלטנית, צעקות משני בני הזוג, יחסים עכורים לחלוטין בד בבד עם "חברות" של שנים.(20 שנה) מה יכול לגרום לגבר כזה תקיעות לצאת מזוגיות כזאת כשברקע כבר אישה חדשה עם מערכת יחסים יציבה ובריאה במשך שנה? למה גבר כזה עוד תקוע בבית? (שלטענתו הוא לא מצליח לעשות את הקאט) מה יכול לעזור לו לצאת משם?

אורנה שלום אין כאן דפוס ידוע ומוכר מראש, אבל לפחות שני גורמים יכולים לעלות מהודעתך. האחד הוא שההרגל חזק פעמים רבות מכל דבר אחר ואחרי 20 שנה לא פשוט להיפרד. השני שלפעמים ישנה משיכה, הרסנית ככל שתהיה, למערכת אלימה. אפשר לחשוב על סיבותיה, אבל זו תופעה קיימת, ראי ערך נשים מוכות שממשיכות לחיות עם בני זוגן. אני מציע להתבונן גם על המערכת הבריאה החדשה בצורה מציאותית. ההיתקעות אחרי שנה של קשר במקביל לקשר נישואין של בן הזוג אינה בהכרח ביטוי ליציבות ויש כאן מקום לבדוק האם בסופו של דבר המערכת החדשה לא הופכת להרסנית לאותה אישה חדשה. בקלות העניינים יכולים להתהפך והגבר שהוא קורבן בבית המקורי עלול להיות מקור לסבל לבת זוגו החדשה אפילו מעצם שמירת המצב כפי שהוא. אם הוא לא מסוגל לעשות קאט כעת, מתי כן? ומתי צריך לעשות קאט ולהגיד עד כאן, שנמאס לחכות? יש שני צדדים למטבע ואני מציע להשקיע חלק מהרחמים שמופנים לצאת השני גם לרחמים עצמיים. בברכה ד"ר אורן קפלן

היי, רציתי להתייעץ עם מישהו בנושא פרוזק - פריזמה, לאחרונה אני סובלת מדיכאון ומצבי חרדה קשים, אני מרגישה עייפה מההתעסקות בעצמי ובחרדות. החרדות הנם בעיקר חרדות נטישה קשות, וחוסר ביטחון אישי, אני חייה כבר שנה עם חבר וכל פעם שמשהו מתערער במערכת יחסים אני נופלת למחשבות קיצוניות של בגידה ונטישה, כמובן שחברי אינו יודע ואני לא מעוניינת שידע, בעבר שלי יש היסטוריה של הורים פרודים ואבא שבגד באמא, אני מאוד מודעת למחשבות ממש ערה לכך שזה מוקצן ולא רציונלי, אבל אין לי שליטה במחשבות וגם אם אני מזהה אתן אני נופלת לבורות שחורים, ותלות עצומה נפשית ופיזית. ברצוני לציין שגם עברתי תקופה של חודשיים שבה גם ביטלנו את החתונה עקב מתחים בחיי הזוגיות וגם הייתי מאושפזת בבית חולים לשבוע עקב חשש לקרע בטחול, וגם במקביל פוטרתי מהעבודה עקב קיצוצים (סגרו את כל הצחלקה שאליה השתייכתי) כרגע אני מחפשת עבודה מסויימת ולא כל דבר (כי אין ביכולתי לעשות עבודות שיגרתיות ובנאליות) עבדתי במקום נחמד עם עניין ודינמיות. הסביבה שלי הקרובה תומכת בי. קיבלתי (אני ביקשתי ) מרופאת המשפחה פרוזק פריזמה היא אמרה לי לקחת 1/2 כדור למשך שבוע - 3 שבועות בנוסף ברצוני לציין שאני נמצאת כבר שנה בשיחות עם פסיכולוגית רק שלאחרונה (בערך חודשיים) השיחות לא עיקביות . השאלה שלי האם הפרוזק יעזור לי לחזק את האישיות שלי ולראות את הדברים אחרת, ומה קורה כשמפסיקים עם הכדורים? מה יהיה לאורך כל החיים יש לי את המודעות העצמית להבין את החרדות ואת חוסר הבטחון שלי והפגיעות , אבל אין לי את היכולת להתחזק תעזרו לי אני באמת בתקופה קשה. על פניו הבן זוג שלי איש איניטיליגנט ונחמד אבל ברגעים של תלות וחוסר בטחון הוא לא ממש אומר לי את המילים שאני צריכה לשמוע כמו "יקירתי אני איתך בכל מצב, מאמין בך, אוהב אותך ולא יעזוב אותך" , זה מה שאני מרגישה שאני צריכה ממנו, אבל לאחר התייעצות עם חברים ומשפחה הבנתי שהדרידות שלי לא רציונליות, "אף" אחד - גבר לא ממש מסוגל לראות ולהתמודד עם הציפיות האלו שלך, ואני יודעת שאני כן הייתי מגיבה לחבר קרוב - בן זוגי כך אבל לא כולם כך, בהיסטוריה שלי עם מערכות יחסים הייתי נופלת גם לתלות ולחוסר בטחון, כל פעם שהיה מתח או מרחק או שלא הייתי שומעת את המשפט אני אוהב אותך.

שלום מאחר ואינני רופא אני מציע לפנות להתייעצות עם פסיכיאטר בנושא התרופות והשפעתן. זה לא עניין לרופאת המשפחה, לפחות להתחלת הטיפול והתאמת תרופה מתאימה רצוי לקבל ייעוץ מפסיכיאטר. למיטב ידיעתי פריזמה הוא כדור לטווח ארוך של חודשים ולא מפיק דבר למשך שבוע שבועיים. אני מציע שתתייעצי עם הפסיכולוגית שלך על מה שקורה לך ועל הצורך בתרופות. בתקופה כזו עדיף לדעתי שתהיי במפגש קבוע ומסודר כל שבוע. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום. אני בחור רווק בן26 שנמצא בערך חודשיים בטיפול אצל פסיכולוגית. הסיבה שבגללה החלטתי על הטיפול (ממש על קצה המזלג) היא:יאוש ממש רציני ממצבי הנוכחי,השיכול לרדת מהארץ כמו רבים וטובים שלא מוצאים את דרכם ועתידם פה,והעובדה המכאיבה שלעולם לא היתה לי מערכת יחסים עם מישהי כשחלק גדול מהסיבה הוא שאף פעם לא השלמתי עם המראה החיצוני ובעיקר עם הגובה שלי. זה ממש היה על קצה המזלג וכמובן שישנם עוד לפחות 100 סיבות,אבל לעניין: כמו כל אדם שחש מצוקה ופונה למטפל אני מצפה לעזרה ובעיקר לתשובות ואני לא מקבל אותן. הספקתי להפגש איתה שש פעמים ואחרי ש"שפכתי" כל כך הרבה כבר אחרי שניים-שלושה מפגשים אני לא מקבל שום עצת ייעול או דרך מחשבה שאליהם אני כל כך צמא.מהרגע שאני מתיישב על הכורסא היא מסתכלת עליי ומחכה שאני יפתח בשיחה על איזשהו נושא.לאורך המסע שנערך 50 דקות אחורה בזמן היא שואלת שתיים-שלוש שאלות שקשורות ואולי אחת מהן נותנת לי לחשוב קצת יותר לעומק על סיבה או השלכה לאותו הקשר. שאלותי הן: האם זוהיא שיטת פסיכוטרפיה מקובלת? שאני לא מקבל בעצם שום עצה או איזשהי דרך אחרת לחשיבה בכדי לשנות דברים? -הלא לשם כך הגעתי. האם אני צריך לחפש פסיכולוג/ית אחר שיעזור לי בצורה יותר טובה? אני יודע שאולי שישה מפגשים זה מעט בכדי לראות איזשהו אור בקצה המנהרה אבל אני מרגיש שגם אחרי עשרה מפגשים ויותר אני אהיה באותה נקודה. אז אחרי הכל אם זה באמת הולך להמשך כך חבל לי על הזמן ועל הכסף שאני מבזבז. אשמח ואפילו רוצה לקבל עצה מקצועית,תודה.

אמנם אני לא מקצועית, אך עברתי כבר כמה טיפולים ואני שמחה לשתף אותך בנסיון שלי: אם אתה מרגיש שאתה לא מקבל פידבק, ולמעשה כל תחושה אחרת שעולה לך בטיפול, אנא ספר זאת למטפלת שלך. אין לה דרך לדעת שזה מה שאתה מצפה ממנה, אם לא תגיד לה. זה שהיא פסיכולוגית לא עושה אותה קוראת מחשבות. יש מטופלים שלא אוהבים שמובילים אותם יותר מידי בשאלות, אלא נותנים להם "לשפוך" ויש שזקוקים להמון התייחסות. מהנסיון שלי, כל התחושות שלך לגבי מערכת היחסים שלך עם המטפלת, הן הן הטיפול עצמו, ועל זה כדאי לך לדון איתה. אם תפתח את הנושא איתה, ותראה שהיא לא משתנה בתגובותיה כדי להתאים לך, סימן שהיא לא מתאימה לך, וחפש לך מישהי אחרת, אבל קודם תן לה הזדמנות. בהצלחה

אני מצרפת לך קישור למאמר שמאוד עזר לי לבחון את הטיפול שלי, ולהגיע להכרעה להישאר. http://www.macom.org.il/choose_therapy.asp

אורלי. תודה רבה רבה.עוד לא הספקתי לקרוא את המאמר אבל יש לי התחושה שאת צודקת.

זיו שלום אני מסכים עם דבריה של אורלי ובאמת מציע לך להעלות את הנושא בטיפול. לפעמים נדרשת תקופת היכרות והתאמה אישית, יש כאלה שקשה להם להתחיל, יש שהכל זורם מייד. גם הפסיכולוגית צריכה להכיר את סגנונך האישי ומה מתאים לך. נסה לבדוק האם זו גישת הטיפול שלה ולומר מה היה מתאים לך. במידה ובסופו של דבר תראה שהדברים לא מסתדרים יש מקום גם להחליף טיפול. כמו כל קשר אנושי נדרשת כימיה אישית וגם בטיפול פסיכולוגי זה נכון. בברכה ד"ר אורן קפלן

היי. תודה רבה על זמנך,אני מאד מקווה ששניכם צודקים.

מה מבדיל בין דיכאון קליני לדכדוך או הרגשת עצב? מהו הגבול בו צריך לבקש עזרה מקצועית?

נועה שלום לדיכאון קליני יש סדרה של סימפטומים שהצטברותם הופכת את הדיכאון למשהו פורמלי. את יכולה לעיין למשל באבחנות הפסיכיאטריות של DSM לדיכאון בקישור http://www.behavenet.com/capsules/disorders/mjrdepep.htm ההחלטה לפנות לטפול פסיכולוגי לא צריכה להיות קשורה ישירות לאבחנה. במידה ויש פגיעה באיכות החיים והתפקוד השוטף יש מקום לפנות לטיפול. מדוע לסבול גם אם זה לא כתוב בספר הפסיכיאטרי? בברכה ד"ר אורן קפלן

שאלתי בקשר לנערה שמתקשה לישון מחוץ לבית. יש מצבים שזה חשוב לה אך נראה לה שהיא לא מסוגלת לזה הצעת לי היפנוזה או טיפול קוגנטיבי התנהגותי או EMDR האם תוכל לפרט ולהסביר הנערה רוצה לצאת לטיול וחשוב לה למצוא פתרון בהקדם תודה רבה

אלונה רצ"ב קישורים למאמרים בנושא: http://www.psychologia.co.il/emdr.htm http://www.psychologia.co.il/hypnosis1b.htm אם תרצי ואת מאזור המרכז אוכל להפנותך לפסיכולוגית מתאימה בגישה זו. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום. רציתי לקבל עצה , מה עושים עם דודה קמצנית שהקמצנות שלה מטריפה אותי, היא גורמת למריבות במשפחה ואף אחד לא לוקח יוזמה לפתור את הבעיה. תודה

נ. שלום אני לא בטוח שיש פתרון מעשי לבעיה מבחינה זו שאת רוב הדודות מהסוג הזה קשה בד"כ לשנות. מה שאפשר לשנות הוא את מערכת היחסים בתוך המשפחה, אבל גם לזה צריך רצון טוב ומודעות לבעיה. אולי ללקיחת היוזמה יש מחיר כלשהו שאף אחד לא רוצה לשאת. אפשר להתחיל בזה שתתחילו לדבר על הבעיות ותכירו בקיומם. הרבה פעמים בעיות סביב כסף הם כיסוי בלבד לבעיות המהותיות באמת. בברכה ד"ר אורן קפלן

חברתי מבוגרת, בת 58, אימצה ילדה בת 6, היום הילדה בת 8. יש להם בעיות קשות ביותר, החל משקרים דרך גניבות ועד מכות (הילדה מכה את אימה המאמצת). חברתי פנתה לכל המקומות האפשרים וכל טיפול הוא מאד יקר במיוחד לאם חד הורית, מורה שפוטרה רק בשבוע שעבר. האם ישנם מאמרים שאתם יכולים להמליץ לי למצא באינטרנט (לחברתי אין אינטרנט) על מנת שאוכל לעזור לה? בתודה רבה מראש דניאלה

דניאלה שלום אני לא חושב שהקריאה תספיק. זה לא עניין תיאורטי. הנושא הוא מורכב והיא צריכה לקבל עזרה מקצועית וכנראה באופן די דחוף. ישנן די הרבה מסגרות שאינן עולות כסף והיא תוכל לקבל עזרה. למשל, מרפאת ילדים ונוער בבתי חולים ממשלתיים כמו איכילוב נותנים טיפול חינוך במימון מלא של קופת חולים. כמו כן אפשר לנסות ולהיעזר בשירותי הרווחה העירוניים. את יכולה לעשות חיפוש סביב מילות קוד מתאימות כמו אימוץ במנועי החיפוש כמו למשל www.google.co.il וסביר להניח שתקבלי קישורים רלוונטיים שונים. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה

שלום אני בשליש הראשון להריון וסובלת מפחדים וחששות של מה יקרה אחרי הלידה? מפחדת שיהיה לי דכאון לידה? שאולי לא אוכל לתפקד. או גרוע מזה שאפגע ביקר לי. האם זה נורמלי? כיצד ניתן לדעת האם יש לפנות לפסיכולוג או לפסיכיאטר? בתודה מראש מאיה נ.ב. מעולם לא סבלתי מהפרעות נפשיות כלשהן.

מאיה שלום החרדה טבעית אבל ההחלטה מתי זה דורש טיפול היא בידיך. אם את מרגישה שהמחשבות הופכות לטורדניות ופוגעות באיכות חייך, שהיא חשובה במיוחד בתקופה הזו, יש מקום לפנות לייעוץ פסיכולוגי. אין צורך לפנות לפסיכיאטר, במיוחד מאחר וסביר שלא יתנו לך תרופות נוגדות חרדה בתקופת ההריון בכל מקרה. בברכה ד"ר אורן קפלן

לד"ר אורן שלום, תודה על התשובה המהירה. רציתי רק לשאול שאלה נוספת. כיצד אדע איזה פסיכולוג לבחור(פרטי)?. הרי כל פסיכולוג יש לו את תחום ההתמחות שלו . שוב תודה מאיה

פניתי אליך גם בעבר... רציתי לדעת האם טיפול בהיפנוזה יעיל גם בטיפול בחרדות קשות. ז"א שהתופעות הפסיכוסומטיות מאוד קשות. ומה אורכו (בערך) של תהליך כזה. האם ניתן לעשותו ללא שימוש בתרופות פסיכיאטריות. והיכן אפשר למצוא מטפלים טובים (באמת!). בזמנו הפנת אותי לגב' יעל דורון, אך היא מחזירה אותי לטיפול התרופתי מה שאינני רוצה. האם יש דרך נוספת שיכולה להקל ולעזור?

יובל שלום אין טיפול שעובד כמטה קסם, גם לא בהיפנוזה. אורך הטיפול אינו ידוע מראש ותלוי מאוד בסוג הבעיות וההסטוריה האישית שלך. תצטרך למצוא מטפל שתרגיש בנוח איתו, ואין לי כרגע הפניה רלוונטית נוספת. נסה אולי ליצור קשר עם צוות בריאות הנפש בקופת החולים שלך וברר אילו אפשרויות יש להם להציע לך. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום, האם מישהו מכיר במקרה סדנת תמיכה לסובלים מדכאון? יש דבר כזה? בתודה סיגלית.

סיגלית שלום במכון ומרפאות שונים יש קבוצות טיפוליות, לא בהכרח ייעודיות לדיכאון, אך הן עשויות לעזור. נסי להתקשר למקומות כאלה באזור מגוריך. אני חושב למשל שבמכון טריאסט שריג בתל אביב יש קבוצות טיפוליות. בברכה ד"ר אורן קפלן

מחפש ספרות מקצועית (כולל דרכי טיפול) בנושא חסך משמעותי בתשומת לב לילד מצד ההורים בגיל צעיר (הורים שמרוכזים בעצמם, גירושין וכדו'), מה שמוביל את הילד בגיל מבוגר להתמודד עם חרדת נטישה ואי יכולת להתמודד עם מצבים מסויימים בחיים היומיומיים. דר' קפלן, יש לך אולי המלצה על ספר ממוקד לנושא??? תודה!!

איתי אני לא בטוח שיש לי המלצה התואמת לבקשתך באופן מלא, אבל תנסה אולי לקרוא את ספרה של זהבה אוסטרויל, פתרונות פתוחים, שעוסק על טיפול ותיאוריה בגישת העצמי בהקשר של ילדים. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה רבה!

איך אפשר ללמוד להתעלם מאנשים שמזיקים לנו? תקופה ארוכה ניסיתי לקחת בפרופורציה דברים קשים שנאמרו לי ודי הצלחתי עד היום שכשהדברים נאמרו לי שוב בפעם המיליון כבר הרגשתי שאני לא מסוגלת להתמודד עם זה ופשוט נשברתי. כבר אין לי כח , נמאס לי. אני לא מרגישה שיש לי כוחות להלחם ומעדיפה פשוט להכנע וזהו. לא להאבק על מה שאני מאמינה ורוצה אלא פשוט לתת לאנשים "הרעים" שרוצים להרוס לי את החיים להחליט בשבילי החלטה שאני יודעת שרק תזיק לי. נמאס לי. איך יוצאים מהטירוף הזה???

את מדברת בצורה מאד כללית, ללא דוגמאות וזה קשה...:) על אלו דברים קשים את מדברת? אלו החלטות? האם קשה להתרחק פיזית ורגשית מאותם האנשים?

דניאלה שלום לפעמים צריך פשוט לחתוך את הקשר ולהתרחק, לפעמים זה לא האנשים שבחוץ אלא כל מיני דברים שהם פנימיים לגמרי שלך, וההתרחקות מאדם כזה או אחר לא עוזרת כי תמיד את פוגשת את אותו דבר פנימי שלך במפגש הבינאישי עם הסביבה. כל שינוי שתרצי לנקוט דורש ללא ספק כוחות, אותם את כותבת שאיבדת. האם טיפול פסיכולוגי יכול לבוא בחשבון? יתכן שדרכו תוכלי לעשות סדר בדברים ולפחות לדעת מה שייך אליך ומה לסביבה. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני נשואה פלוס 3 ילדים . לפני 4 ימים בעלי איבד את חברו הטוב בתאונת דרכים .יש לציין שזהו חברו השני שנהרג בצורה כזאת . מה לעשות איך אפשר לעזור לו . גם הילדים דואגים , ביתי בת ה12 אומרת שהיא מאד דואגת לא הייתי רוצה שזה ישפיע עליה אבל היא כבר גדולה.

גלי שלום בעלך ספג מכה כואבת וכעת כל מה שאתם יכולים לעשות זה לתמוך בו ולהיות לידו. האבל המיידי הוא טבעי וחשוב ואין צורך לעשות יותר מזה כעת. אי אפשר שדבר כזה לא ישפיע, במידה מסוימת זה יהיה אפילו לא טבעי. אני מציע לתת כעת לימים לעבור ולראות איך מחזירים את שיווי המשקל לחיים. אם תוך מספר שבועות תרגישי שישנה בעיה אפשר לשקול גם עזרה מקצועית. בכל מקרה, אם גם בטווח המיידי תהיה לך הרגשה שיש סכנה של חוסר יכולת להתמודד פנו לעזרה מיידית. אני מציע פשוט לשוחח עם בעלך, לתמוך בו, ולהציע לו את האפשרות לקבל עזרה פסיכולוגית במידת הצורך. בברכה ד"ר אורן קפלן

דר אורן קפלן ! תודה רבה על התשובה המרגיעה והענינית!!!

קראתי את ההודעה הנ"ל וראיתי צורך להוסיף פן אישי שאני חווה בתור אב. ביתי בת 18 ונראה לי כי יש לה נטייה לבולימיה אבל אני לא בטוח במאה אחוזים הייתי מעונין לדעת יותר על דרכים לזיהוי סימנים של המחלה הנ"ל ודרכים למנוע אותה.

ג'ורג', בולימיה, בניגוד לאנורקסיה, הרבה יותר קשה לזיהוי. בכל אופן, אני מצרפת לך קישורים עם מידע על בולימיה: http://www.macom.org.il/eating_disorder4.asp http://www.solgar.co.il/aviv/bolimia.html

שלום ג'ורג', הכי חשוב זה לפנות לעזרה מקצועית! עדי

ג'ורג' שלום אילו סימנים אתה רואה שמעוררים בך את החשש הזה? בברכה ד"ר אורן קפלן

לפני 4 שנים יתגלה לי שבעלי בגד בי. היה לו רומן עם אשה נשואה כ - 4 שנים. עלי לציין שאני גיליתי את הבגידה שנה לאחר שהרומן נגמר ביניהם. היה לי מאד קשה חשבתי תחילה להתגרש ולאחר מכן פניתי לפסיכולוג במשך 8 חודשים כדי שאוכל להתגבר על ההלם והכאב של הבגידה. לבסוף הצלחתנו להתגבר על המשבר ואף היחסים ביננו השתפרו מאד ואהבה פרחה בכל המובנים. לפני שלושה שבועות גיליתי במקרה שבעלי מנהל שיחות טלפון עם בחורה צעירה ממנו ב 25 שנה . שניהם טוענים שזה היה רק שיחות טלפון בלבד. בעלי מוכן להבדק בפוליגרף כדי לאמת זאת. הבעיה שאני פגועה מאד אפילו שהיו ביניהם רק שיחות טלפון. אני רואה זאת כפגיעה באמון . הוא מצידו טוען שעשה באמת טעות והקטע שבחורה צעירה חיזרה אחריו החמיא לו ולכן הוא המשיך לדבר איתה אבל טוען שלא היה סקס. קשה לי מאד לקבל זאת ומצד שני קשה לי מאד לפרק את הנישואין (יש לי שלושה ילדים בוגרים). שאלתי: האם המקרה מראה על דפוס מסויים בהתנהגותו והדבר עלול לשנות על אף כל הבטחותיו הקודמות והחדשות? האם עלי להבין פשוט שבעלי הוא טיפוס בוגדני וחלש ועלי להתגרש? הצעתי לו ללכת לייעוץ זוגי והוא לתדהמתי סירב. הוא טוען שלמד הרבה ממה שקרה ויותר זה לא יחזור על עצמו. לא מאמים ביעוץ זוגי. מה לעשות?

אני הייתי מציע לך לא לחפש תשובות אצל אחרים למרבה הפליאה אם תתעמקי אצלך תגלי שאת יודעת את התשובה יותר טוב מכל אחד אחר שייעץ לך מה שכן אני יכול לייעץ לך זה פשוט לעשות ניתוח של המצב ע"י רשימה של יתרונות מול חסרונות ולגלות אם את רוצה לפרק נישואים בגלל מניעים רגשיים שלך מבלי להתחשב בילדים שלך ובמשפחה שלך או שפשוט תגלי הבנה למצב ותמשיכי את הנישואים למענך ולמען הילדים שלך בכל דבר בחיים יש עליות וירידות צריך להתמודד מול קשיים ולא לברוח.

מי שמעד פעם אחת וכמעט (או אולי ) מעד גם פעם שנייה סביר להניח שימעד פעם שלישית ... זה האופי שלו. ככה זה בעלך. את מקבלת את זה? תשארי. לא מקובל עלייך? תעזבי.

שוש שלום קשה להתייחס למקרה הנוכחי כי העובדות עצמן לא מובנות עד הסוף. מה שברור שאת רגישה במיוחד אחרי הרומן הקודם שגילית, ונשמע ששניכם לא מעוניינים באמת לפרק את קשר הנישואין. השאלה מה קורה לגבי השיח ביניכם בלי קשר לטיפול זוגי. האם יש ביניכם שיחות, האם אפשר להבין מה התרחש אז וכעת, האם הוא יכול להיות רגיש לצרכיך ולתגובותיך. אני חושב שצריך להבין יותר את סירובו ללכת לטיפול זוגי והאם הוא מסוגל להעניק לך תחליף. אי אפשר להכריח מישהו לקבל ייעוץ, אבל אם את נכנסת ל"מלחמת עולם" כדאי לקחת בחשבון את כל הדרך שתעברי והאם את באמת מוכנה להיכנס לזה. לפי דבריך את מאוד כועסת, אבל אני בספק אם את רוצה באמת ללכת עם זה רחוק. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שמי: משה(שם בדוי) אני מכיר משהו(לא חשוב מי) שלוקח אפקסור,קלונקס,רספרידל ופנרגן. ועכשיו הוא קיבל פרמין והוא באי שקט והוא מצעצבן מכלום(בלי סיבה חשובה!!!). והוא שואל עם זה בגלל הפרמין??????????????????????????????????? אנא שלח תשובה מהירה!!!!! תודה רבה! משה(שם בדוי).

שלום, כדאי שתשאל את השאלה בפורום פסיכיאטריה (נמצא ברשימת הפורומים).

שלום אני מציע לפנות לפורום לייעוץ רפואי. בפורום זה הייעוץ בנושא פסיכותרפיה בלבד. בברכה ד"ר אורן קפלן

לאבי התגלה סרטן לפני כשלושה חודשים, עקב גילוי המחלה נותח אבי פעמיים להוצאת הגידול וכרגע הוא מחלים מהניתוח השני. לאבי קיים קושי רב להרדם בלילה, השינה שלו אינה עמוקה והוא מתעורר פעמים רבות, לטענתו הוא הולך לישון כאשר מרגיש עייפות אך ברגע שהוא מנסה לישון הוא אינו מצליח ו"השינה בורחת", בנוסף, הוא מתחיל להילחץ כאשר מתקרבים ללילה. אבי היה פעיל קודם לכן ולא סבל משום בעיה, אי היכולת לישון מתסכלת אותו ומלחיצה אותו עוד יותר. האם הוא צריך ללכת לטיפול פסיכולוגי? במידה והתשובה חיובית, האם אתה יכול להמליץ על פסיכולוג אשר מתמחה בתועות חרדה כתוצאה מסרטן (אנחנו גרים באיזור חיפה). תודה רבה.

שרון, כדאי לברר במחלקה בה אביך מטופל אם הם מציעים סיוע ותמיכה נפשיים (בד"כ כן, אבל לא תמיד).

תודה רבה.

תשאלי בפורום פסיכיאטריה, דר הידש מקבל בחיפה.

תודה רבה.

שרון שלום אני מציע לפנות לייעוץ לפסיכולוג רפואי או שיקומי שנמצא בוודאי במוסד הרפואי בו אביך טופל וגם במסגרות נוספות. אפשר גם להתייעץ עם פסיכיאטר לגבי תרופות שירגיעו את המצב לפחות ברמה המיידית. תגובת החרדה טבעית אבל בהחלט כדאי לעזור לאביך להתאושש. אינני מכיר אנשי מקצוע בחיפה כך שלא אוכל להמליץ. כדאי להתחיל מבית החולים בו הוא טופל או להתייעץ עם צוות בריאות הנפש של קופת החולים שלכם. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה רבה.

אני אמא לנערה בת כמעט 13. כבר יותר משנה ששמנו לב שבתנו מפתחת "תיקים" שונים ומשונים (תנועות ידיים, תנועות אצבעות, הנעת הראש לצדדים ועוד). כל פעם משהו חדש, כל פעם דברים מוזרים חדשים. היו תקופות של רגיעה יחסית (קלה) ועכשיו הגיעה שוב תקופה קשה של קומבינציה של כמה וכמה תנועות בלתי נשלטות, חוזרות ונשנות באותו סדר. אנחנו שבורים ומיואשים מפני שכואב הלב לראות את הילדה, נראה לנו שזה מאוד מתיש אותה (לפעמים קשה לה להרדם בגלל זה), ואנחנו חרדים מה קורה בחברה כשהיא מתחילה עם התנועות האלה והכי גרוע - אנחנו מיואשים ממה עוד מצפה לנו. מה יכול עוד לקרות. מה עושים? איך מטפלים בזה וממה זה בא? ראוי לציין שלבתנו לקויות למידה קשות אחרות. אנחנו זקוקים למידע דחוף בנושא ולהכוונה טובה ונכונה. ד"א, אנחנו גרים באזור חיפה והקריות. תודה.

היי נראה לי שיש לשלול בעיות נוירולוגיות שונות אצל נוירולוג טוב. לאחר מכן, לבדוק האם זה בא על רקע רגשי או מתח מסיטואציות מסוימות.

http://www.icallisrael.com/ (דר הידש, פורום פסיכיאטריה, אחלה רופא).

שלום הבעיה יכולה לנבוע ממספר נושאים ונדרש אבחון מדויק. רצוי לפנות לפסיכיאטר או נוירולוג המומחים לילדים כדי להתאים את הטיפול המתאים. אני מציע לפנות בהקדם ולא לחכות יותר. אינני מכיר אנשי מקצוע באזורך, אני מציע להתייעץ בסניף קופת החולים שלכם. בברכה ד"ר אורן קפלן