פורום פסיכולוגיה קלינית

שלום. קורא לי דבר מאוד מאוד מוזר. אני יכול לדבר עם אנשים לראות אנשים, לפגוש להרגיש בסדר גמור, ואז עולות בי מחשבות מוזרות בראש, לדוגמא אחותה של אשתי, עולה בי מחשבה אם פתאום אני אסמיק, סתם מחשבה כזאת בלי שום קשר, וזה אחרי ששנים אני בסדר איתה, ומאז שעולה מחשבה כזו כל פעם אני מסמיק רק בגלל המחשבה שלי בראש שאומרת לי כביכול אסור לי להסמיק לידה, אז כאילו דווקא אני מתחיל להסמיק כל פעם שאני רואה אותה, זו דוגמא קטנה ויש עוד דוגמאות בסגנון הזה, אני מאוד מיואש הדבר גורם לי למחשבות רבות, לתפקוד לקוי, במקרה הזה לדוגמא כל פעם אני נכנס לחרדה שאני צריך לראות אותה ואומר לעצמי "רק שאני לא אסמיק, רק שאני לא אסמיק" ואז דווקא זה קורה. זה פשוט נורא, ואני לא בן אדם פסיכי.מה עלי לעשות??

נעים שלום מדובר כנראה במחשבה טורדנית שגורמת לך למעגל סגור של תגובות. זה לא מעיד על כך שאתה פסיכי אלא שיש משהו שמטריד אותך וגורם כנראה לסוג של חרדה. המחשבות הללו הן דרך לבטא את החרדה הזו. במידה וזה מטריד יש אפשרות לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי לטפל בשורש העניין. אני מצרף קישור למאמר על חרדה בו יש גם התייחסות למחשבות טורדניות. http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום רב, אני מתרגמת מאמר העוסק בפסיכולוגיה ומופיעים בו 2 המושגים הבאים: freedom from compulsion שחרור/ חופש מכפייתיות? freedom from anxiety שחרור/ חופש מחרדה? האם ישנם מושגים מקבילים מקובלים על אנשי המקצוע בעברית? מקווה ששאלתי תהיה מקובלת בפורום הזה. ניסיתי לחפש ברחבי הרשת ולא מצאתי כל איזכור בעברית למונחים הללו. גם המילונים שברשותי לא עזרו לי. תודות מראש וחג שמח!

הלן שלום האם תוכלי לכתוב עוד כמה פרטים על אופי המאמר והנושא בו הוא דן? במידה ויש לך אותו על קובץ את יכולה לשלוח לי אותו במייל ואנסה להתייחס למונח בקונטקסט המתאים. בברכה ד"ר אורן קפלן

בוקר טוב, המאמר עוסק בהגדרה של המונח "בריאות הנפש". מהי "בריאות הנפש"? איך ניתן לאפיין את המושג הזה. והנה כל הפיסקה הרלבנטית: Mental health is a name for nothing clear Many terms used by psychologists ("autonomy”,” freedom from compulsion", "reality oriented, "freedom from anxiety ", etc.) seem to fit this picture but equally many others do not. למעשה, אין יותר כל התייחסות למונחים הללו. המחבר רק מנסה להסביר שקשה מאוד להגדיר את המונח "בריאות הנפש". תודות מראש על הסיוע האדיב, הלן

סליחה על השאלה הקצרה איך מתמודדים עם ילד שלא משקיע בלימודים ומשאיר הכל לדקה ה-90

שלום השאלה מאוד כללית. יכולים להיות לדבר כל כך הרבה סיבות שונות כך שאי אפשר לתת לך תשובה מתאימה, ההתמודדות קשורה מן הסתם למקור הבעיה. אם את לא יודעת להגדיר כדאי בשלב ראשון לשוחח עם הילד בצורה רצינית ולראות אם הוא מבין מדוע זה קורה לו. בברכה ד"ר אורן קפלן

מה עושים כאשר ילדה בת 3 וחצי לא רוצה ללכת לגן הילדים הגננת נחמדה מאד וכולם אוהבים אותה כאשר מביאים אותה לגן היא בוכה בכי נוראי כבר ניסינו לתת לה פרסים אם לא תבכה אך זה נמשך ונמשך מה עושים? חג שמח

ק. שלום האם יש רקע למה שקרה? משהו חריג בסביבה, בגן, במשפחה שהתרחש בתקופה האחרונה? זה הדבר הראשון שכדאי לבדוק ואם יש אליו צריך להתייחס. בכל מקרה, חשוב מאוד להמשיך ולמצוא את הדרך להביא אותה לגן, לא להיכנע ולתת לה להישאר בבית כי זה רק יחמיר את המצב. זה כמובן בהנחה שהגן והגננת בסדר ולא מדובר בתגובה לבעיה של ממש בגן. בד"כ מדובר על סוג של חרדה, בין אם חרדת פרידה מההורים או/ו חרדה מהתמודדות עם הסיטואציה החברתית. הפרסים זו דרך התנהגותית שיכולה לעזור, אבל במקביל כדאי לנסות להבין את מקור הבעיה, מתי זה החל, מדוע, האם זה תמיד אותו הדבר או שזה מחריף במצבים מסויימים וכו'. אם אינכם מוצאים פתרון לבדכם כדאי בשלב ראשון להתייעץ עם הגננת או אם יש פסיכולוג לגן ובמידה וגם זה לא עוזר כדאי לפנות לפסיכולוג ילדים לייעוץ להורים. בברכה ד"ר אורן קפלן

לדוקטור שלום יש לי תינוק בן שנה וחצי שהוא סגור בתוך עצמו לא משחק עים אף אחד רק מרביץ נותן מכות לאח שלו בן 3 חודשים . זורק דברים על כולם שהוא צריך לאכול הוא מתעצבן . לא פותח את הפה רק בוכה רוצה שירמו אותו כל היום לא אוהב לשבת במקום אחד אנה תיעצו לי מה לעשות תודה

מיה שלום האם בנך התנהג כך תמיד או שמדובר בשינוי של השבועות האחרונים? הולדת של אח קטן לילד כל כך צעיר משפיעה ללא ספק ויתכן שמה שאת חווה כעת הוא סוג כזה של תגובה. יש לזכור שהוא חש בשינויים עוד בתקופת ההריון כך שקשה לדעת מה שייך ללידת האח החדש ומה בלתי תלוי בה לגמרי. לכל ילד הולדת אח קטן היא קשה אבל ילד בן שנה וחצי מתקשה להבין את השינוי ורוצה יותר תשומת לב שנרכשת גם בצורה שלילית. כדאי לעקוב במשך כמה ימים ולתעד אפילו על נייר את הפעמים בהן יש התפרצויות, האם אפשר היה לזהות קודם לכן משהו שקרה ובמיוחד האם זה קשור לנוכחות התינוק הצעיר יותר. אני מתאר לעצמי שזה מאוד מתסכל עבורך ומעורר רצון לנזוף בילד אבל צריך בתקופה כזו המון סבלנות ולנסות עד כמה שניתן לעצור אותו ע"י חיבוק והחזקה. אחת השיטות שכתובות בספריו של פרופ' חיים עמר היא "חיבוק דוב" שזה חיבוק חזק שלא נותן לילד להשתולל אבל לא נעשה דרך עונש או צעקות אלא דרך חיבוק בו הוא יושב על הבירכיים ומוחזק על ידי ההורה. בזמן החיבוק אפשר כמובן לשוחח ולדבר עד שיש רגיעה. החזקה כזו יכולה לקחת לעיתים זמן ממושך והיא מהווה מסר הן שאסור לעשות דברים מסוימים והן שיש לו סביבה תומכת מחבקת ומחזיקה. כדאי לעקוב אחר ההתפתחויות ולא להסיק מסקנות חפוזות מדי, תהליך ההסתגלות לוקח שבועות וחודשים ארוכים. אם את חשה שהעניין יוצא משליטה אפשר לפנות לפסיכולוג ילדים לייעוץ להורים. בברכה ד"ר אורן קפלן

בזמן האחרון יש לבן(בן 23) מצבי רוח משתנים, נראה כי הוא כועס על כולם, ברוב זמנו הפנוי הוא מנגן. הוא מתבודד ולא יוצר קשרים חברתיים מתמשכים עם בנות ובנים. עבר בצבא טראומה, (ניסה אף להתאבד). לפני מספר שבועות קרוב משפחה התאבד , סבל ככל הנראה ממאניה דיפרסיה ונראה שהבן בנסיגה מאז. השאלה היא, כיצד ניתן לגרום לו ללכת לשיחות נפשיות עם אנשי מקצוע, אינני רוצה להכריח אותו ומעדיפה שזה יבוא ממנו. אני יודעת שהוא חייב ללכת ולדבר עם אנשים שמבינים בזה. אם יש למישהו רעיון כיצד לעשות זאת, או מישהו מקצועי שמכירים מצפון הארץ אשמח לקבל תגובות במהירות האפשרית.

בוני שלום לפי מה שאת מתארת באמת רצוי שהילד יפנה לטיפול או לפחות לאבחון ראשוני. עם זאת, אי אפשר להכריח ילד, ובוודאי לא ילד בגילו, לפנות לטיפול. זה גם לא יעיל מבחינת התוצאות, כדי להגיע למשהו נדרשת מוטיבציה ונכונות. לכן בשלב ראשון כדאי שתקחי אותו לשיחה רצינית ותבדקי את מידת נכונותו לפנות לטיפול, ואם הוא מסכים מצאי עבורו מטפל מתאים. אם ישנה התנגדות הייתי ממליץ לבדוק אפשרות לטיפול משפחתי אליו תפנו ההורים עם הילד. יתכן שלמסגרת כזו יסכים ללכת וזו יכולה להיות נקודת ההתחלה לטיפול שלו בהמשך. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה על התשובה.. האם תוכל להמליץ על איש מקצוע מאיזור הצפון?

בוני שלום אינני מכיר אנשי מקצוע בצפון, נסי להתייעץ עם אנשים קרובים לך או בקופת החולים. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום, אני מחפשת מטפלים / פסיכולוגים / פסיכיאטרים שתחום התמחותם הוא חרדות ממגע עם אנשים. מדובר בצעיר בן תשע עשרה שנמנע מכל פעילות הכרוכה ביציאה מהבית, מגע עם אנשים או פעילות חברתית כלשהי. הוא טופל במסגרות פסיכולוגיות בעיקר, אך מצבו ממשיך להדרדר. אשמח לכל הפניה בנושא מטפלים, פורומים ואגודות לאנשים עם בעיות דומות. כיום אנו מחפשים בעיקר מסגרת טיפולית חדשה עבורו, ואשמח להצעות. בתודה, ליאת

ליאת שלום אנשי מקצוע רבים מטפלים בבעיות מסוג כזה, זו אחת התופעות הנפוצות ביותר בתחום הפסיכולוגי. צריך לנסות ולהבין מהנער עצמו מדוע המצב לא השתפר בעקבות הטיפולים הקודמים. פעמים רבות זו כימיה אישית שנוצרת בין מטפל למטופל. כמו כן, במקרים כאלה נחוץ פעמים רבות גם טיפול תרופתי שניתן במקביל לטיפול הפסיכולוגי. כדאי להגיע לפסיכולוג שהומלץ ע"י קרובים או חברים ולנסות פשוט להתחיל טיפול חדש. כמו כן רצוי להפגישו עם פסיכיאטר להתאמה של טיפול תרופתי במקביל לשיחות. רצ"ב קישור למאמר על חרדה, כדאי שהוא גם יקרא חומר על הבעיה שלו ויבין אותה יותר לעומק. http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm אגב, כדאי להיות בטוחים שזו אכן האבחנה הנכונה. המנעות ממגע עם אנשים מאפיינת בעיות רבות בתחום הנפשי ולא רק חרדה חברתית. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום רב לדר. אורן ולכל החברים. אני נשואה בת 50. יש לי חבר שהכרתי באינטרנט. ההתכתבות איתו מאוד מעניינת ולאחרונה התכתובת כוללת גם שיתוף של החיים האינטימיים...במיוחד מצד הגבר... אין בדעתי לפרוץ את גבולות האינטרנט ואני רואה בקשר הזה הזדמנות להחליף דעות וכו. בעלי, שיודע על ההתכתבות וקרא חלק מהדברים, טוען שאין זאת התכתבות תמימה. הוא מסרב להמשך הקשר וטוען שאני בעצם בוגדת בו... מה דעתכם? אינני מכחישה שיש פלירטוט עדין וחמוד שמתלווה לקשר עם החבר האינטרנטי... מחכה לתגובות איריס

לאיריס, אני בת 27 ונשואה . לדעתי זו בגידה! לדעתי עליך להפסיק את הקשר הזה במיוחד בגלל העובדה שבעלך מתנגד לקשר זה. אני לא רק שאיני מנהלת קשר וירטואלי עם בחורים אני גם נמנעת מלצאטט בצאטים כי כך הכל מתחיל. אני מטבעי איני אדם קנאי ויחד עם זאת אם אשמע שבעלי מנהל רומן וירטואלי ארגיש נבגדת . יעל

אם הכוונה היא סתם לדבר, ולהחליף דעות - אז למה לא עם אישה? את מודה שיש בכך פלרטוט. לא היית חייבת לשתף את בעלך אם זה רק וירטואלי ולא התכוונת ללכת על זה באמת, ובכל זאת שיתפת - ושמעת את דעתו וידעת כבר את תגובתו. סביר להניח שאם זה היה הוא היית מתרגזת באותה מידה. את יודעת הרי שהוא צודק בקשר לכך שזה לא ממש תמים. אולי נתת לו לראות חלק מהכתובים בכדי שיקנא קצת ויראה שעוד מחזרים אחריך ואולי זה מה שחסר לך ממנו, ואם ככה את מרגישה עדיף לדבר על זה, על מה חסר לך, על מה את מקבלת משם בכדי שזה יהפוך לדיאלוג יעיל במקום שזה יהפוך לריב על קינאה ויפספס את הנקודה שבגללה הכל התחיל.

אם אין בכוונתך לעבור את במחיצה הווירטואלית אני לא רואה שום בעיה בזה. את צריכה לברר עם עצמך אם הקשר בריא לך. אם הוא תורם לך אז זה לגיטימי. אבל זה שבעלך מרגיש נבגד מלמד על חסך או חוסר אמון מצדו. עדיף להפסיק את הקשר אם יש בעיה עם הבעל למרות שאני לא רואה סיבה מצידו להרגיש נבגד. אין זאת בגידה ואם זאת בגידה אזי בתי הדין הרבנים בארץ היו עובדים מסביב לשעון.

איריס שלום כמו שאת רואה מתוך התגובות הרבות שקיבלת אין תשובה חד משמעית לשאלה האם זו בגידה בבעלך ומהי בכלל בגידה. מה שמשמעותי לדעתי זה מערכת היחסים שלך עם בעלך והיא זו שצריכה לקבל כאן זרקור. לבעלך זה מפריע וזה המרכיב הראשון שכדאי לקחת בחשבון. משמעות הסירוב להפסיק את ההתכתבות בתנאים הללו היא להיכנס איתו לסוג של עימות. מצד שני, הפסקת ההתכתבות ממנה את כנראה נהנית היא לפתח תסכול וכעס כלפי בעלך, מה שאולי קיים בכל מקרה. במקרים כאלה הבעיה איננה ממוקדת ברוב המקרים בקשר שמחוץ לנישואין למרות שנדמה ששם העניין נמצא. בד"כ הוא מספר משהו על המצב האישי, על חיי הזוגיות, על חיפוש האושר בחיים. אני מציע לך לקחת את העניין צעד אחד קדימה מעבר לקשר הוירטואלי הזה ולבדוק עם עצמך, ואם תוכלי גם עם בעלך, מה קורה כיום בחיים שלכם ומה צריך לעשות הלאה כדי שהסיפוק מהחיים יהיה טוב כיום ובעתיד. במידה ותשומת לב כזו תינתן, ההחלטה האם לשמור על הקשר הוירטואלי או לא תרד לדרגת חשיבות הרבה יותר נמוכה. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום, ברצוני להעלות בעיה של חברתי. היא בת 24 אובחנה לפני מס' חודשים ב OCD עקב מחשבות טורדניות ומציקות. המחשבות הם בעיקר על יחסים עם אנשים, הרהורים באם התנהגה איתם כמו שצריך או נסיון עקר להבין את התנהגותם ומחשבותיהם של אנשים בחייה. עקב הבעיה המציקה היא פנתה לפסיכיאטר שחוץ מהאבחנה רשם לה פריזמה. באיטיות רבה יש תחושה שהמצב יותר טוב אולם לא לגמרי. הבעיה היא שכל לילה היא חולמת חלומות רעים ומוזרים מאד שגורמים לה להתעורר בהרגשה מאד רעה. החלומות הם חלומות של רדיפה, פגיעה במשפחה או בה וכיוצא בזה שאלותיי: 1. האם החלומות הללו קשורים לבעיית ה OCD? קשורים לתרופות כמו פריזמה? 2. לפני שלושה שבועות הוחלף הטיפול לרסיטל עקב בעיות אחרות שגרם הפריזמה והיה שיפור קל בבעיית החלומות שלה. מה עוד ניתן לעשות? 3. האם טיפול פסיכולוגי יכול להקל על הבעיה הזו, ובכלל? ברצוני לציין שבחיים בכללי היא בחורה יפה ,בעלת ביטחון עצמי בד"כ, ועם חברים רבים. עם זאת היא בת למשפחה שחוותה גירושים קשים. אודה על תשובתך.

יובל, יש קשר בין מצב נפשי לבין החלומות שאנו חולמים. ולכן, כשאנו נתונים במצב רגשי לא טוב, גם החלומות יהיו, הרבה פעמים, לא נעימים. בכל מקרה רצוי לשלב טיפול פסיכולוגי במקביל לטיפול התרופתי, משום שהתרופות מטפלות רק בחלק מהבעיה, וטיפול פסיכולוגי מכסה חלקים אחרים; השילוב נותן תשובה מלאה יותר. כמו כן, בתוך מסגרת של שיחות אפשר להביא את החלומות, לדבר עליהם ולנסות להבין אותם. גם על הרקע המשפחתי והשלכותיו אפשר לדבר בטיפול פסיכולוגי. ועל כל דבר אחר שמציק ומפריע. בקשר לתרופות והשפעותיהן, כדאי להעלות את הנושא בפורום פסיכיאטריה הסמוך.

יובל שלום ראשית רצוי שאת כל השאלות הללו תעלה חברתך בטיפול פסיכולוגי. התרופות אכן יכולות לעזור אבל לשינוי מהותי לטווח הארוך נדרשות גם שיחות מאחר והבעיה איננה ביולוגית אלא בראש ובראשונה פסיכולוגית. אפילו עצם אבחון בעיה נפשית הופך לסוג של התמודדות נפשית בפני עצמה וברור שתרופות לא נותנות מענה לכל השאלות הפנימיות שמתעוררות במצבים כאלו. ברוב המקרים כאשר OCD מאובחן זה הרבה אחרי שתופעות ה OCD מפריעות כבר לאיכות החיים, לעיתים שנות רבות אחרי. במקרים כאלה העניין כבר הופך לחלק מהנטייה האישית והשינוי לפיכך צריך להגיע גם מבפנים מתוך הנפש ולא רק מהצד הביולוגי. החלומות קשורים בוודאי למצבה הפסיכולוגי של חברתך ואותו לא ניתן להפריד מן הסתם מבעית ה OCD. הקשר לתרופות יכול לקרות וכדאי שהיא תשוחח עם הפסיכיאטר שלה על כך מאחר ויש תרופות רבות במשפחה הזו וניתן להחליף אם יש צורך. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום, אני בן 21.. אני אודה לכם אם תוכלו לעזור לי... אני רוצה לעשות כל כך הרבה דברים.. ואני לא עושה כלום! עכשיו אני לומד- ואני לא מצליח לקום בבוקר.. אני מת מת מת לעשות אלף דברים חלק מהם אלו דברים שאני חייב לעשות ואני פשוט דוחה ולא עושה אותם.. השאלה שלי היא: יכול להיות שיש איזשהו כדור פסיכיאטרי שיעזור לי לפתח משמעת עצמית? מה לעשות? תודה רבה רבה רבה!!!

השאלה היא אם חוסר המעש והקושי לקום בבוקר נובע מחרדה או מדיכאון שגורר חוסר אנרגיה - ואז אולי כדאי לך להיוועץ בפסיכולוג או רופא; או אם תמיד היית כזה עצלן - ואז אתה יכול לנסות להכין לעצמך סדר יום יומי שתשתדל לעמוד בו,תחילה לא גדוש מדי בפעילויות. הכי חשוב שתבין מה הסיבה בגללה אינך קם בבוקר ולא עושה דבר - עייפות/ מצב-רוח/ מחשבות מעיקות/ עצלות או כל סיבה אחרת. אם בכל זאת אינך מצליח לאתר את גורם הבעיה ולהתגבר עליה, בטוח לא מזיק להתייעץ עם פסיכולוג.

תודה רבה על ההתיחסות ותשומת לב-תודה.. הבעיה אצלי היא נטו עצלנות.. אני מאושר שמח ביום יום.. אבל אני לא מסוגל לעמוד במטרות שאני מציב לעצמי.. כמו לקום בבוקר.. ללכת לכל מיני מקומות..סידורים.. אני תמיד מאחר.. ואני חייב לעשות לזה סוף. אין לי שום בעיה נפשית כאמור-לא דיכאון ולא סכיזופרניה וכו' (ברוך השם) אבל משהו בכל זאת לא בסדר כי אני לא מצליח להתמיד ב-לקום בבוקר ולהגיע בזמן וגם יש לי בעית שינה קלה. תודה רבה.

רועי שלום אני מסכים עם הדברים שנאמרו לך בהודעה הקודמת, השאלה המרכזית היא מה קורה לך והאם אתה יודע לומר לעצמך משהו על זה. כדורים עשויים לעזור במצבים מסויימים ואכן אין כל סיבה להסס, פנה לפסיכיאטר וברר איתו האם יש תרופה מתאימה. מה שחשוב במיוחד זה האבחנה שהוא ייתן לך ועל פיה תוכל לדעת מה הבעיה וכיצד יש להתמודד איתה. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום רב, האם ייתכן מצב בו נגרם התקף פניקה כתוצאה מאכילת פירות ים? (או תופעות זהות - רעידות, תחושה של פחד למות..)

איילת שלום נפלאות דרכי החרדה וכמעט כל דבר אפשרי. התקפי החרדה נוצרים פעמים רבות כתוצאה מקישורים והתניות שלהם ולהגיון אין כל קשר. לכן תיאורטית אפשרי שפירות ים יגרמו להתקף פניקה. למשל, אדם בעל רקע מסורתי או מחשבות על דת וכשרות יכול בקלות לעשות קישור אסוציאטיבי בין פירות הים לאסון קרב, גם אם הגיונית אינו מאמין בכך. יש עוד אפשרויות רבות וכדאי כמובן לטפל בבעיית החרדה שנמצאת בבסיס העניין. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה רבה

אני מטופלת נפשית אצל פסיכולוג שרשום בפנקס הפסיכולוגים אך אינו רשום תחת איזשהי התמחות ספציפית ( כמו קלינית, רפואית וכד'). האם זה אתי ומקצועי?האם יכול להיות שהוא הוכשר לכך אך זה לא רשום? אודה לך על תשובתך.

המשמעות של הדבר שהוא לא עשה התמחות. כלומר הוא סיים תואר שני בפסיכולוגיה ולכן רשום בפינקס אבל לא עשה התמחות ולכן הוא איננו מומחה.

כמי שקורא גם את פורום פסיכותרפיה, אני רואה שאתה חוזר שוב ושוב על אותה שאלה מאתמול מספר פעמים בפורום ההוא תחת שמות גבריים שונים ולמרות שקיבלת תשובה מספקת לדעתי מד"ר רובינשטיין מספר פעמים, החלטת לשנות את מינך ולנסות גם כאן. אני ממש לא מצליח להבין איזה חלק מהתשובות הרבות שניתנו לך שם לא הבנת. הפסיכולוג שלך סיים תואר שני ולא עשה התמחות בדיוק כפי שכתב לך ד"ר רובינשטיין וכפי שכותבים לך כאן וכמו שכתב לך ד"ר רובינשטיין כנראה שיש לך בעיה בסיסית של אמון בו או בכלל. די כבר!

אילנית שלום את צריכה לברר זאת עם הפסיכולוג שלך באופן ישיר. עקרונית לאחר סיום מחצית מההתמחות הקלינית רשאי פסיכולוג לטפל גם באופן פרטי כל עוד הוא נמצא בהדרכה מתאימה. יתכן שזה המצב אצל הפסיכולוג שלך, אבל כאמור, רצוי לברר זאת ישירות איתו. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום, אני בחורה בת 27, שהיה לה קשר רציני אחד בחיים לפני 7 שנים. אני די חסרת ביטחון עצמי, ביישנית בד"כ עם אנשים חדשים, מה שגרם לזמן לעבור ולחרדה מהכרות חדשה לגדול למימדים כאלו שאני פשוט מסרבת כשמציעים לי להכיר מישהו. כמובן שעם הגיל זה הופך קשה ומדכא יותר, כשמסביבי אנשים מוצאים בני זוג ומתחתנים. אני יודעת שהכל תלוי בי. הייתי בטיפול פסיכולוגי שנה וחצי, שעזר כי סוף סוף דיברתי עם מישהו (מופנמות זה קטע חזק אצלי..). עכשיו אני מספר חודשים בטיפול ב'שיטת גרינברג', שעוזר במובנים מסויימים, לאיזון מצב הרוח, אבל לא ספציפית לבעייה, שנראה שיצאה מכל פרופורציה אצלי. אז השאלה שלי... מה לדעתך הטיפול הכי מתאים לבעייה, כזה שרואים בו תוצאות ומה יכול לגרום להתנגדות הפנימית שלי להחלש, ולי להעיז לצאת עם בנים??????????? תודה מראש, אילנה.

אילנה שלום את נמצאת בטיפול זמן ממושך ובודאי אנשי המקצוע אותם את פוגשת מכירים אותך בצורה הטובה ביותר כדי לתת תשובה לשאלותיך. מה שעובד בטיפול זה בסופו של דבר הכימיה האישית בין המטפל למטופל. מחקרים מראים שבסופו של דבר שיטת הטיפול איננה הדבר העיקרי. לפי מה שאת מתארת חל שיפור מסויים במצב אבל עדיין יש משהו יסודי שצריך לברר אותו, זה כנראה משהו משמעותי ולא ניתן בייעוץ בסיסי ללא היכרות באמת לתת לו מענה. בברכה ד"ר אורן קפלן

לד"ר שלום בני בן 5 ורגיש ביותר לניקיון דוגמאות- אסור שאף אחד יגע בצלחת שלו . בזמן שהוא אוכל השולחן צריך להיות נקי , כאשר הוא רואה משהו מלוכלך בבית הוא מנקה אותו . האם בגיל הזה אפשר לראות שזה אובססיה אצלו או שזה יכול להשתנות שיגדל? תודה

יעל שלום זו תופעה מוכרת למדי אצל ילדים. אני מציע ללכת עם הילד וסביר להניח שעם הזמן זה ירגע. יש טעם לקבל ייעוץ פסיכולוגי רק במידה ואת חשה שהילד נמצא במצוקה ומגיב בצורה כזו לחרדה או תופעה נפשית אחרת. אם זה סוג של נטייה אישית בתקופה זו לא צריך לעשות דבר. אין להתנהגות זו השלכות לפיתוח הפרעת אובססיבית בעתיד. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום! ילדי בן 3 וחצי ( ילד ראשון ), הוא כל הזמן רוצה להיות בת רוצה לשים איפור ללבוש שימלה והוא לוקח את התיק שלי. בנוסף הוא כל הזמן הולך בבית עם הנעלים שלי. והוא מתנהג ועושה תנועות מוזרות בידים שהוא מדבר ( כמו הומו ), הוא כל הזמן לידי ולא הולך לאבא שלו. ששואלים אותו בני משפחה מה אתה רוצה להיות הוא עונה להם אישה ולא גבר גבר זה מגעיל. ( אני ממש מתביישת שהוא אומר כך ליד אנשים), מה עליי לעשות. האם יגדל לי ילד הומו. האם יכול להיות בעיה של הורמונים הוא משהו כזה???? אודה לתשובתך !

שלום אין כל קשר בין ההתנהגות הנשית בגיל הזה לנטייה מינית בגיל המבוגר. ככל שתגיבי לעניין בחריפות רבה יותר כך את מסבכת את העניין. יש ללא ספק רקע לעניין וצריך להבין מה הילד אומר דרך התנהגותו. לא מדובר בבעיה הורמנלית. יתכן שכדאי שתקבלי הדרכה אצל פסיכולוג ילדים כיצד להגיב להתנהגותו של הילד במצבים שמביכים אותך, מבלי לגרום לו מבוכה ופגיעה בדימוי העצמי. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום אני בת 26 ותמיד היתה לי בעיה בחברה - בדרך כלל בחברת אנשים אני נמצאת בלחץ תמידי ופחד שמע לא אעשה רושם טוב או אומר שטות . התחושה שמלווה אותי הינה מועקה וחוסר נוחות להיות אני . לאחרונה התחתנתי וממש לפני החתונה תחושותי עברו ממיקוד בי אל בעלי . כלומר שאנו ביחד ונמצאים בחברה אני לחוצה שמע בעלי לא יעשה רושם טוב או יאמר שטות . בנוסף הרבה פעמים פתאום נראה לי שהוא מדבר די הרבה שטויות . שאלתי חברה אם לדעתה הוא מדבר שטויות ולטענתה ממש לא . יש לציין שהבחור בעל תואר ראשון בהנדסה כך שרמתו האיטלקטואלית לא נמוכה דבר נוסף אנו מבלים המון שעות ביחד - אולי יש לזה קשר . מה לדעתך קורה לי? תודה יעל

יעל שלום יש לך כנראה בעיה שנמשכת שנים ולא טופלה. מדובר כנראה בסוג של חרדה ואולי משהו שכבר השתרש כנטייה אישיותית. המחשבות הטורדניות שהציקו קודם לכן לגבי עצמך התרחבו כעת גם לגבי בעלך ובעתיד אולי יפריעו גם לגבי הילדים ונושאים נוספים. לכן כדי לטפל בהם כעת, מוטב מאוחר מאשר בכלל לא. זה לא קשור לעצם היותכם זמן רב ביחד ברמה הקונקרטית אבל בהחלט קשור לקרבה ביניכם. כדאי שתפני לטיפול פסיכולוגי אם כי את צריכה לקחת בחשבון שמדובר בתהליך שלוקח זמן רב ונדרשת כאן סבלנות ומוטיבציה. בברכה ד"ר אורן קפלן

ילדה בת 10 שמסרבת לקחת אקמול נגד חום כמובן מנסים בכמה שיטות דיבורים ומתנות לתת לה את התרופה אך לשווא ניתן לציין כי היא לא מקבלת שום תרופה לא משנה באיזה טעם או צורה או צבע מדובר על כל תרופה שהיא לא רק נגד חום בלית ברירה ניתנה לה תרופה בכ'ח אך היא הוציאה הכל בבכי נוראי מה אפשר לעשות כבר לא נשארו אפשרויות אחרות כרגע היא עם חום גבוה ניסינו אני ובעלי לערבב את הסירופ עם פטל אך זה לא עוזר ואפילו סוכריות גומי ללעיסה ולהורדת חום.

ר. שלום ברגעי חרום אכן אין ברירה וצריך לתת את התרופה בכוח. אפשר להקל ע"י שימוש במזרק (בלי המחט כמובן) לסירופ ולהפוך את זה לסוג של משחק. יש אפשרות להשתמש גם בנרות. לאחר שמהחלה תחלוף יש אפשרות לעשות טיפול פסיכולוגי התנהגותי כדי ללמד אותה לבלוע סירופ. ניתן יהיה לעשות הדמיה במשהו דמוי סירופ עד שהעניין יפתר. ההתנגדות שלה יוצרת מצב מעגלי שבו בליעת התרופה נעשית טראומתית ואז המצב מחריף. לכן כדאי במצב רגוע לנסות וללמד אותה לבלוע תרופות בצורה טובה. בברכה ד"ר אורן קפלן

למנהל הפורום המקסים האם רגשות עוברים בגנים מה אתם אומרים?

שגם אם תקראי לעצמך סבסטיאן או רקפת או נחמה או כל דבר אחר - את עדיין קרציה שמטרידה כאן. יאללה - הביתה! תתקפלי מפה כבר!

ס. שלום כנראה שנטיות אישיותיות מסוימות הן תורשתיות ואיתן גם רגשות. קשה מאוד לבדוק זאת מכיוון שאפקט הלמידה חזק מהכל והנוכחות עם ההורים בבית לא מאפשרת בדיקה מה מולד ומה נלמד. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום ד"ר קפלן, אני אדם כבן 50, חי בגפי, ואין לי קרובי משפחה. ביום שבת טלפנה אליי ידידה שלי (גרושה הגרה עם אמה המבוגרת) והשאירה לי הזמנה לבוא אליהם לליל הסדר. ביום ראשון דיברנו, תוך כדי כך פלטתי שבשבת היה לי חום אך כעת הוא ירד וההזמנה נשארה בעינה, אף הלכתי וקניתי מתנה סמלית. ביום ראשון בערב טילפנה אליי אמה של אותה ידידה, שעה שהיא לא הייתה בבית, וביקשה ממני לא לבוא מחשש שאני עדיין חולה ואדביק את הנין שלה, תינוק שלדבריה סובל מדלקת אזניים. הגבתי בצורה קורקטית ומנומסת, אך מה שהרגיז אותי היה שהאם לא הסתפקה בהעלאת החשש הזה אלא התנהגה בצורה ערמומית וצבועה: ראשית, היא התקשרה מאחורי גבה של ידידתי; שנית, היא העלתה "חשש" מלאכותי שמא גם אני עלול להידבק מהתינוק (דבר שהעמיד אותי קצת כמו אידיוט - קשה לי להאמין שהיא האמינה בעצמה לזה); ושלישית, במקום להסתפק בהודעה הלא נעימה הזו, היא הוסיפה ושפכה עליי את כל בעיותיה הרפואיות כאילו עולם כמנהגו נוהג. גם בשבת וגם אתמול ידידתי לא חדלה להתקשר אליי (יש לי צג שיחה מזוהה ולא השבתי לקריאותיה), טלפון אחרי טלפון, כנראה מתלבטת מה להשאיר לי בתא הקולי ובסופו של דבר השאירה הודעה. אני מסוגל להבין את החשש שאדביק את התינוק, למרות שהבראתי לחלוטין, משום שגם הידידה וגם אמה היפוכונדריות בצורה קיצונית. למשל, אני סובל מתשישות כרונית ונתגלה אצלי נגיף רדום של מחלת הנשיקה, שקיים בצורה הזו אצל רוב האוכלוסייה וידידתי נמנעת מלשתות אצלי מחשש שתידבק וזאת גם אחרי שהבאתי לה במיוחד אישור מרופא המשפחה שלי שהווירוס קיים בצורה רדומה ואינו מדבק. מה שפגע בי יותר הוא החתרנות, הערמומיות והצביעות בהתנהגותה של האם. אין לי כוח לענות לטלפונים של ידידתי, חשבתי אולי לכתוב לה מכתב ולומר לה שאני לא כועס עליה, שאני מפריד בין התנהגותה של אמה ובין הקשר בינינו ואני מבין שהייתה לכודה, אך כרגע קשה לי עדיין לדבר. מה דעתך? האם יש כאן אכן מקום להיפגע בהתחשב בהיפוכונדרייה של המשפחה הזו? האם הם היו צריכים להתגבר על עצמם לאחר שכבר הזמינו אותי? האם להמשיך בקשר עם הידידה? תודה וחג שמח, אילן

אילן שלום המקרה הספציפי הזה מסמל כנראה מערכת יחסים די סבוכה. אתה גם מרגיש מרומה עם עוצמת רגשות גבוהה מאוד. סביר להניח שאופי היחסים הנוכחי ימשיך גם בעתיד עם המורכבויות שלו. תצטרך לשקול האם תרצה להמשיך ולהנות מחברתה של ידידתך עם המחיר של המורכבות או שעדיף לך להישאר בגפך עם פחות סיבוכים ועלבונות. יתכן כמובן שלא מדובר רק בדבר מקומי אלא בשאלות שמעסיקות אותך גם במערכות יחסים אחרות בחיים, אך זה מעבר כמובן שמה ששאלת ולמה שהפורום יכול לתת לו מענה. כאן ייעוץ פסיכולוגי עשוי להתאים. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום ד"ר קפלן, תודה על התשובה. קצת הופתעתי על ההערה בקשר לעצמת הרגשות הגבוהה ועל ההפניה לטיפול. למעשה, האינסטינקט המיידי שלי אמר לי שמדובר במשפחה בעייתית, הן מבחינת הקשר בין ידידתי (האפלטונית אגב) ובין אמה והן מבחינת ההיפוכונדרייה הקיצונית העוברת מדור לדור במשפחה זו והפגיעה שלי הייתה קצרה וקטנה יחסית. לעומת זאת, כאשר סיפרתי את המעשה, כמעט ברמה של קוריוז, לכמה אנשים הם נדהמו/הזדעזעו והיה להם ברור שבמקומי הם היו מנתקים קשר כזה ואף אמרו לי שאני מגלה סלחנות רבה מדיי כלפי אותה היפוכונדרייה. במילים אחרות, המסר היה שמדובר באקט מאוד לא נורמטיבי ואני מגיב בקלות רבה מדיי, כך שאני מאוד מתפלא על נקודת המבט שלך שאני מעניק לה משקל רב, אחרת לא הייתי פונה. אילן

האם כל פסיכולוג קליני גם מתמחה בהיפנוזה. איך יודעים לאיזה פסיכולוג לפנות אם אין ממי לקבל המלצות?

ל, לא כל פסיכולוג קליני מתמחה בהיפנוזה. וזה קישור בנושא בחירה של מטפל: http://www.psychologia.co.il/facts1b.htm

באתר הישראלי להיפנוזה אפשר למצוא רשימה של פסיכולוגים או רופאים שמותר להם לעסוק בהיפנוזה: http://www.hypno.co.il/members_list.asp בנוסף יש את פנקס המורשים להיפנוט של משרד הבריאות. http://www.health.gov.il/hip/hip_htm.asp רק פסיכולוגים או רופאים שהוסמכו לכך ומופיעים בפנקס רשאים לטפל בהיפנוזה

ל. שלום היפנוזה היא הכשרה נפרדת ויכולים ללמוד אותה פסיכולוגים ורופאים. היא דורשת תקופת לימוד ובחינת הסמכה של משרד הבריאות. אכן הקישורים הנ"ל עשויים לעזור לך בבחירת מטפל מתאים. בברכה ד"ר אורן קפלן

ילד בן שנתיים, גיל הלא רוצה כל דבר לא רוצה התמודדות איתו קשה מאד איך מתמודדים? חג שמח

רקפת, תנסי לשמוע מעוד הורים על הדרך שלהם! עדי

רקפת שלום אכן ההתמודדות מורכבת אבל אין כאן קיצורי דרך. כדאי לא להיכנס עם הראש לקיר בנושאים שאינם משמעותיים באמת ומצד שני להציב גבולות ברורים היכן שהקווים האדומים נמצאים. כדאי לשוחח עם חברים וקרובים שיש והיו להם ילדים ולקבל מהם תמיכה ועצות, אפשר לקרוא ספרים רבים שיש בתחום ובמידת הצורך אפשר גם לקבל הדרכה מפסיכולוג ילדים. יש גם באינטרנט כמה פורומים להורים. הזמן יעשה את שלו, אם תרצו ואם לא ויביא איתו לימוד מהנסיון. בברכה ד"ר אורן קפלן

האם ישנו קשר בין קנאה בלתי נשלטת לבין בולימיה או הפרעות אכילה אחרות כמו אנורקסיה?

שלום אני לא חושב שצריך להיות קשר סיבתי בין השניים אבל בהחלט יתכן שנטייה אישיותית מסויימת יוצרת את שתי התופעות גם יחד. בברכה ד"ר אורן קפלן

קצת באיחור, אבל תודה רבה.

שלום לך ד''ר קוראים לי גידי ואני כבר כתבתי פה הודעה בשם: הרגשות אשם ובעיות שונות.... טוב אז אני מודה לך על הקישור שנתת לי..ולבחורה שענתה גם כן..ד''ר אני לא יודע מה להגיד לך אני קראתי את מה שכתבת אבל אני עדיין לא יודע מה לעשות אין ביכולתי לעשות דבר..אני מרגיש נורא ואיום..אני תמיד חש שאני צריך להגיד לאנשים את האמת (האנשים הקרובים אליי וגם הלא קרובים) נכון שזה צריך להיות טוב..כי מצד אחד זה טוב להגיד את האמת אבל מצד שני זה אוכל אותי מבפנים..ואני מרגיש רע..אני תמיד חש שבגלל שאני אומר את האמת אני איפגע בסוף..אני חש שאני צריך להגיד את האמת כי אני מרגיש שאני צריך להיות ישר עם אנשים וכשאני אומר את האמת אז אני נפגע ואני נוטה להאשים את עצמי בכל דבר לא את האנשים רק את עצמי..אני לא יודע למה אני שם את עצמי במעגל הזה(מעגל שלא מסתיים) אבל אני מרגיש שאני חייב כי אם לא אגיד את את האמת אני לא ארגיש טוב וארגיש שאני משקר לאלה הקרובים אליי..ובגלל כל הדברים האלה אני תמיד מתלבט חש שצריך להגיד את הכל..ובגלל זה אני נמצא במערבולת אחת גדולה שאין לה סוף ..אנשים אינם יודעים מה אני חש..והכי מכאיב שאותה בחורה שדיברתי עליה לפני כמה ימים(זאת שהייתי בקשר נהדר איתה) אמרה לי לפני כמה ימים שהיא איננה אוהבת אותי והיא שונאת אותי..וזה מבפנים מכאיב לי היא אינה חשה שפגעה בי אבל למרות שאמרה לי את המילים הללו אני מדבר איתה כי אני אינני רוצה שהיא תרגיש ברע(כי גם לה יש בעיות) ואני מנסה לשכוח את עצמי ולעזור לה וכשאני מסיים אז אני נשאר בודד עוד פעם ..פעם אחר פעם ד''ר אם תוכל לעזור לי אז בבקשה גידי

גידי שלום אני לא חושב שאני יכול לעזור לך מעבר למה שכתבתי. אתה עסוק במחשבות טורדניות שלא מניחות לך והפורום לא יכול להיות מסגרת מתאימה לתשובות על בעיה שכזו. אני מציע שתפנה לייעוץ פסיכולוגי מסודר ועל בסיס אבחון והיכרות אישית תוכל לעשות את ההתאמות הנכונות לחיים שלך. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום, אני מעוניינת לאתר חומר על הניסויים שנערכו בעבר לגבי טיפול רגשי אצל תינוקות. ידוע לי כי בהסטוריה נרשמו ניסויים שנעשו כאשר לא סיפקו לתינוקות כל תשומת לב רגשית, מגע, דיבור או כל אינטראקציה אחרת מלבד מזון וסיפוק צרכים גופניים בלבד. התינוקות מתו כעבור זמן קצר. שאלתי היא האם באמת נערכו כאלה ניסויים ואיך ניתן לאתר חומר בנושא. תודה רבה

עד כמה שידוע לי ניסויים כאלה נערכו על קופים ואולי גם חתולים.

חנה שלום לא מדובר בניסויים אלא בתצפיות שבוצעו בבתי יתומים בעיקר אחרי מלחמת העולם השניה. בתצפיות נראו תינוקות יתומים שהופרדו מהוריהם. הממצאים היו שהזנחה נפשית עלולה לגרום לדיכאון אנקליטי שזה הכינוי לדיכאון שאובחן אצל התינוקות הללו. אחד הממצאים היה ששיעור התמותה בקרב תינוקות אלו היה גבוה במיוחד. חפשי את השם שפיץ שדיווח על התופעה. רצ"ב מראה מקום למאמר כזה J Am Acad Child Psychiatry. 1965 Oct;4(4):545-53 Anaclitic depression in an infant raised in an institution Emde RN, Polak PR, Spitz RA סביר להניח שתמצאי אותו בכל ספריה אוניברסיטאית טובה. בברכה ד"ר אורן קפלן

איך אני יכולה להגיע אלייך? אני רוצה טיפול בדחיפות אצל הרופא המוסמך העוזר בבעיות חרדה. מקווה שתוכל לעזור לי שרון(שם בדוי).

אני מחכה לתשובה

שרון שלום בתקופה הקרובה אינני יכול לקבל מטופלים חדשים כך שלא אוכל לצערי להיפגש איתך. רוב הפסיכולוגים הקליניים מטפלים בנושא חרדה, כדאי להגיע למישהו שהומלץ ע"י חברים או קרובים. אני מצרף קישור למאמר על חרדה והטיפול בה. http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

חג שמח מה עושים עם ילד בן שנתיים + שמרגע שבא הביתה מהמעון צופה רק בטלויזיה. לא מעניין אותו שום דבר.. כגון צעצוע

שלום ילד בגיל צעיר שכזה ניתן בד"כ להכוונה. השאלה היא מה האלטרנטיבות שמציגים בפניו וכיצד הוא מגיב אליהן. יתכן שצעצועים מסוג מסוים לא מעוררים אותו והתוכניות בטלויזיה כן. במקרה כזה צריך לאתר משחקים שכן מעניינים אותו, אולי לצאת החוצה לפגוש חברים וכו'. כדאי לברר מה המצב במעון. האם שם הוא מתעניין במשחקים ובחברת הילדים. במידה וכן והוא מבלה שם שעות רבות יתכן שהצפיה בטלויזיה בבית היא צורת הרגעה למה שהיה במהלך היום. במידה וגם במעון יש בעיה יתכן שכדאי לטפל בעניין. טלויזיה אינה דבר שלילי באופן אוטומטי, הכל ענין של מינון ומגוון. אם אתם מרגישים שיש בעיה יש אפשרות שתקבלו הדרכה מפסיכולוג ילדים כיצד לנהוג ולבנות תוכנית להתמודדות. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום, בת 27 ,לפני כחודשיים ללא סיבה ברורה, החל בי פחד לנסוע בכבישים פתוחים/מהירים. לפני כן היה בי הפחד לנהוג -אז לא נהגתי- אך כעת גם ליסוע כשמישהו אחר נוהג גורם לי ללחץ וזיעה ופחד עד כדי שאני נמנעת לנסוע וזה פוגע לי מאד בחיי היום יום. איך ניתן לטפל בזה? ניסיתי לבד אך זה קשה. האם ניתן להעזר במישהו? אם כן- למי עלי לפנות? נא עזרתך

שלום את סובלת כנראה מבעיית חרדה שמתמקדת כעת סביב הנהיגה אך סביר להניח שהיא שייכת לאזורים נוספים בחייך. זה התחיל ממשהו יותר קטן ומתרחב כעת לתחומים נוספים, לכן חשוב מאוד שתפני לטיפול כדי שהעניין לא יתרחב עוד. אני מציע שתפני לקבלת טיפול פסיכולוגי, ובמקביל פני לפסיכיאטר לקבלת תרופות נוגדות חרדה שעשויות לעצור את ההתדרדרות ולתמוך בהאצת התהליכים של הטיפול הפסיכולוגי. סוג הטיפול הנפוץ הוא קוגניטיבי-התנהגותי אבל אני לא בטוח שזה הפתרון היחיד במקרה שלך. יתכן שדווקא טיפול פסיכולוגי דינמי שייתן מקום לבחון דברים הרבה יותר נרחבים בחיים שלך הוא הדבר המתאים, זה יפתור את חרדת הנהיגה לאט לאט ובמקביל ייתן מענה לדברים שכנראה מטרידים אותך מבפנים. תוכלי לקרוא את המאמרים הבאים: http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm http://www.psychologia.co.il/facts1b.htm http://www.psychologia.co.il/dynamic1a.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום אורן, אני בחורה בת 25. אני סובלת מזה כמה שנים מלחצים גדולים עקב מבחנים, עבודות, לימוד נהיגה, פגישה עם בנים וכו'. חוץ מזה, יש לי עוד 2 בעיות שאני מעדיפה לא לפרט כאן. אני מטופלת כבר מספר שנים אצל פסיכולוגים ופסיכיאטרים, אך לא ראיתי שינוי משמעותי, ולעיתים אני אף חושבת שהמצב נעשה יותר גרוע. אני די מיואשת מהטיפולים, כי אני לא רואה תוצאות משמעותיות. בימים הלחוצים (ובתקופה האחרונה רוב הימים הם כאלה), המצב ממש בלתי נסבל. אני נמצאת עכשיו בטיפול מזה כמה שבועות, והמטפלת אמרה לי שזה יקח הרבה שנים עד שאראה שינוי. אני לא יודעת איך אמשיך בסבל הזה, ועוד כמה שנים, עד שאראה שינוי. רציתי לשאול אם טיפול בהפנוזה יכול להתאים לבעיות שלי (כפי שציינתי יש לי עוד 2 בעיות גדולות, אך אני מעדיפה לכתוב על כך אליך פרטי, אם אפשר).

טלי שלום היפנוזה היא כלי טיפולי ומתאימה כמעט לכל בעיה, אבל צריך לקחת גם בחשבון שהיא לא פתרון קסם כמו שנדמה. אם את מתמודדת כבר שנים עם הבעיה אני בספק רב אם היפנוזה תפתור את הענין מהר כמו שאת רוצה. טיפול פסיכולוגי לוקח לעיתים זמן רב אבל צריך לזכור שלא מדובר במצד של שחור ולבן. בטיפול טוב תוכלי בד"כ להרגיש שיפור במצבך גם בטווח של שבועות או חודשים בודדים, למרות שכדי להגיע למה שאת רוצה הטיפול ימשך עוד זמן רב. לגבי הבעיות הגדולות את יכולה לפנות במייל ע"י הקלקה על שמי. אני מצרף קישור למאמר על היפנוזה http://www.psychologia.co.il/hypnosis1b.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום ד"ר... מסתבר שהפניה לפסיכולוג קליני ניתנת כמעט לכולם מעלה בי תמיהה... מה ההבדל? ואם הביקוש לפסיכולוג קליני גדול כ"כ,מדוע קשה כ"כ למצוא את הפורום הזה באתר? תהיתי אם תוכל לעזור לי.... לא מזמן התחלתי לקיים יחסי מין עם חברי,שנינו בפעם הראשונה. הבעיה היא שאינני נהנית מהם כלל בעוד לחברי אין כל בעיה. ניסינו כמעט הכל ושום דבר לא הועיל. גניקולוגים ויועצים למיניות המליצו לפנות לפסיכולוג קליני. האם אתה חושב שאצטרך לפנות לקבלת טיפול? אם כן,האם זה צריך להיות טיפול של פסיכולוג קליני? אודה לך מאוד אם תוכל לעזור... בלה

בלה שלום לפי מה שאת מתארת הפניה לפסיכולוג לא נראית לי מתאימה. אמנם ממליצים לך לפנות לטיפול פסיכולוגי אבל נשמע לי שאת ממש לא שם. פניה לטיפול צריכה להיות משילוב של מצוקה נפשית ומודעות לבעיה והצורך לטפל בה. במקרה שאת מתארת מצוקה בהחלט קיימת אבל אינך רואה כיצד זה קשור אליך בצורה ישירה. עזבי לרגע מה שאומרים כל המומחים. האם את רואה בעיה פסיכולוגית שבגללה יש לך קושי ביחסי המין? יחסי מין בתחילת הדרך תמיד קלים יותר לגברים מאשר לנשים. הגברים מסוגלים להנות כבר מהפעם הראשונה, לנשים יותר קשה. ההנאה מתחילה בעצם המגע הגופני, בקירבה ופחות במין עצמו. ככל שהזמן עובר היכולת להנאה מינית אצל האישה מבשילה ועשויה להגיע לשיא בגילאים מבוגרים יותר כאשר דווקא הגברים מתחילים לגלות קשיים במיניות שלהם. השאלה האם יש לך סבלנות לחקור ולגלות את המיניות שלך עם הזמן, להנות מהאהבה והקרבה הגופנית מבלי להגדיר מטרות מיידיות. במידה ואת מרגישה שיש משהו ברקע הפסיכולוגי שלך שחוסם אותך מלהנות מהמין אז בהחלט יש מקום לפנות לטיפול פסיכולוגי. יש אפשרות להיעזר גם בהיפנוזה. אגב, פסיכולוגיה קלינית היא המקצוע הטיפולי בפסיכולוגיה לעומת פסיכולוגים ממומחיות אחרת שלא עוסקים בטיפול נפשי. לכן זה לא מפתיע שההמלצה לטיפול היא דווקא לפסיכולוגים קליניים. בברכה ד"ר אורן קפלן

אינני רוצה להמתין...ולראות מה יהיה בעוד כמה שנים... מצוקה אמנם קיימת ואני כן מבינה איך זה משפיע עליי באופן ישיר אך עם זאת איני רוצה במיוחד לעבור טיפול פסיכולוגי. שמחתי לשמוע שזה לא מה שישנה מבחינתי... תודה ד"ר...

שלום רב. בני הבכור בן ה-8 לא מסופק מכלום. כל מה שיש לו וכמה שיש לו כלל לא מספק אותו. תמיד יש לו טענות חוץ מזה שהוא מקנא באחיו הקטן בן 6.5 ותמיד עושה השוואות,למרות שאנו לא עושים שום הבדל ביניהם. מה אתה יכול לייעץ לי? שלום ופסח כשר

רותי שלום מה שאת מתארת נשמע כמו קונפליקטים בתוך המשפחה, מרמור של בנך ואולי גם של אחרים במשפחה. זה לא קשור כנראה לחיים באופן כללי אלא ליחסים במשפחה. במקרה כזה כדאי לקבל הדרכה מפסיכולוג ילדים המתמחה גם בטיפול משפחתי. יתכן שבכמה פגישות יהיה אפשר לשנות את המצב. זה לא תוצאה ישירה של הפליה אלא מדינמיקה הרבה יותר מורכבת מזה שקשורה להיסטוריה האישית של כל בני המשפחה והמפגש המשותף בין כל ההיסטוריות הללו. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום. ילדתי לפני 4 חודשים,ויש לי עוד שני ילדים. אני עובדת קשה מאוד כל היום בעבודה{כעצמאית} ואחר"כ בבית. יתרה מכך אני מניקה את בני,הפעוט. בכל פעם שאני נשברת ממצבי רוח משתנים או מייאוש כלשהו אני ניגשת לאוכל ואז לא אכפת לי כלום,ואומרת לעצמי גם כך יש ךי עודפים של 20 קילו אז מה זה משנה אם הם יהיו 25?? דבר זה מתסכל אותי כי בסך הכל אני בחורה צעירה עוסקת בקוסמטיקה ונראת לא רע. מה אתה מציע לי לעשות כדי שאוכל להשלים עם עצמי או לקחת את עצמי בידיים ופשוט לעשות דיאטה??? תודה,חג שמח

אתי שלום התופעה מוכרת ונפוצה מאוד במיוחד לאחר הלידה ובתקופת ההנקה. האוכל איננו כמעט אף פעם רק צורך פיזיולוגי. את יכולה לראות זאת אפילו מבנך התינוק עד כמה האוכל מרגיע אותו מבחינה נפשית ולא רק משביע אותו. את ההרגל הזה ממשיכים מהינקות ועד לבגרות המאוחרת. מצבי הרוח והתסכול הם הבסיס לאכילה המוגברת. הפתרון הוא די פשוט. פני לעשות ספורט. חצי שעה אינטנסיבית שלוש פעמים בשבוע במכון כושר עם מדריך אישי או בשיעור קבוצתי יפתרו את הבעיה תוך מספר שבועות, ואני לא מדבר על בעיה ההשמנה אלא על התסכול. ספורט הוא תרופה נוגדת לחצים הטובה והבריאה ביותר שיש. במקרה זה גם גורם לחיטוב הגוף ולהורדה במשקל כך שזה בונוס לא רע למה שאת רוצה להשיג. במקביל את צריכה לפרגן לעצמך יותר. זו תקופה מפרכת ואת בעיסוק של משרה וחצי לפחות. זה רק טבעי שתהיי לחוצה ותרצי לחפש הרגעה בדרכים שונות בתקופה שכזו. נסי לא להכביד על עצמך ברגשות אשמה ולתת לזמן לעשות את שלו. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום לך ד''ר אני רוצה לדבר איתך על בעיה שיש לי כבר הרבה זמן ...אז ככה : אני בחור בן 18 ואין לי חברה אבל היה לי קשר מאוד חזק עם מישהי..עכשיו אני והיא הפסקנו לדבר ועכשיו אני התחלתי להיכנס לצ'טים לא בשביל שתהיה לי חברה אלא רק ידידות כי איני מעוניין בקשר חזק עם מישהי כי לקח לי הרבה זמן עד שיכולתי להבין שאני גרמתי עם אותה בחורה והיה לי מאוד קשה לקבל את זה ..עכשיו אני תמיד אוהב לספר את האמת ופעם אני אמרתי לזאת שנפרדנו שאני מדבר עם מישהי בצ'ט וזה..עכשיו היא חושבת שיש ביני ובין זאת שאני מדבר איתה בצ'ט קטע מסויים אבל זה לא נכון אני רק רוצה שנהיה ידידם וזהו..אני אמרתי לה את זה כי אני לא רוצה לשקר לה או להסתיר ממנה דברים ובגלל זה אמרתי לה ומאז הראש שלי מתפוצץ כי אני יודע שהיא מאוכזבת וכועסת עליי בגלל זה ואני לא יודע מה לעשות..ואני חש מבפנים שאני צריך להגיד לזאת שאני מדבר איתה בצ'ט על אותה בחורה כי גם להיא אני לא רוצה לשקר כי אני לא רוצה לשקר לאף אחד כי אני בחור שאוהב להגיד את הדברים למרות שלפעמים זה מכאיב לי..אני תמיד יכול להסתיר את מה שאני עושה אבל אני לא יכול ..ואני לא מסוגל לעשות את זה ובגלל זה הראש שלי מתפוצץ ואני לא יודע עם מי לדבר על זה ץץצאמין לי הראש שלי מנופח מהדברים האלה כי אף אחד אינו מרגיש שאני מתפוצץ מבפנים ותמיד מטילים עליי דברים ושאני צריך לעשות דברים להסביר דברים וכל זה מאוד קשה ומאוד כבד ואני לא יכול להסתדר בעצמי...ואני תמיד חש שאם אני משקר אז יקרה לי משהו רע בכל הזדמנות שהיא..אני חושב שגם זאת שאני הייתי מדבר איתה אינה חשה את הכאב שלי וכל פעם אני אומר לה מה אני עשיתי ואיך עברתי את היום בשביל שתדע וכשאני מסביר לה שדיברתי עם מישהי אחרת היא מתעצבנת עליי וגם מתאכזבת ואני לא רוצה שהיא תפגע ממני כך שאני לכוד ואני לא יודע מה לעשות אני מנסה להצחיק אותה כדי שלא תתעצב אבל אני אין מי שיעזור לי ..ד''ר אני לא יודע מה לעשות שנים תמיד יעצתי לאנשים אבל אין מי שייעץ לי..הראש שלי מתפוצץ ..בראש שלי עוברים אלף מחשבות לפני שאני עושה משהו כי אני חושב מה היא תגיד ומה אחרים יגידו ובגלל זה אני מוגבל מכל הכיוונים ..תמיד יש לי רגשות אשם שאני אשם בכל ואני אשם פה ואני אשם שם ..אני רוצה להגיד שנמאס לי מהחיים הכל כך לא הוגנים..נמאס לי מההתיחסות המעליבה כלפיי נמאס לי כבר...אני קורא לפעמים על מחלות נפש ואני חש לפעמים שאני חולה במחלה הזאת ופעם במחלה הזאת...אני כל הזמן מבודד מהאנשים ואין לי למי לפנות אני חושב שאני חולה בסכיזופרניה(ככה לפי דעתי) כי אני מנותק מהכל יש לי תמיד הרגשות רדיפה ואני חש מאויים תמיד והנה עכשיו יש לי בעיה עם זאת שהייתי מדבר איתה תמיד ועכשיו אני בסביבון אחד גדול ד''ר בבקשה אם תוכל לייעץ לי מה לעשות כי אני באמת אבוד גם למי שיכול לעזור לי אז בבקשה שיעזור לי תודה רבה גידי

קודם כל, הדברים שכתבת לא כ"כ ברורים - למשל האם אינכם מדברים עכשיו בגלל שאמרת לחברה הקודמת שאתה בקשר עם משהי בצ'ט? דבר שני אם כ"כ חשוב לך שהיא תדע מה מהות הקשר שלך עם הבחרוה בצ'ט - פשוט תסביר לה במילים שזהו קשר של ידידות בלבד. אין סיבה שהיא תכעס עליך גם אם היית רוצה קשר רומנטי עם הבחורה בצ'ט - הרי כבר נפרדתם. זכותך ליצור קשרים עם אנשים אחרים , ואינך חייב דין וחשבון לאף אחד, במיוחד כאשר אין לך חברה. עוד דבר - אם אתה חש שאתה רוצה לספר לבחורה בצ'ט על הקשר שלך עם חברתך הקודמת - מה ההתלבטות? - פשוט תספר לה! אתה אומר ש"תמיד מטילים עליך דברים, שתמיד אתה צריך להסביר דברים" - לא כ"כ הבנתי מי מטיל עליך דברים?, לפי מה שרשמת נראה שאתה הוא זה שמטיל על עצמך את ה"דברים", אתה מסתבך עם הלבטים שלך במקום לפרוק אותם ולומר אותם לאנשים הרלוונטים (שתי הבנות). התחלת לכתוב שאתה מרגיש מאויים ושיש לך מחשבות רדיפה - אבל לא פירטת מדוע אתה מרגיש מאויים, ומי אתה חושב שרודף אחריך? - לכן קשה לי להתייחס להרגשות האלה. בקיצור - במקום להסתבך במחשבות תגיד לחברה הקודמת בשיחה גלויה ורצינית בדיוק מה אתה מרגיש, תגיד לה גם שאתה חש שהיא לא מבינה שכואב לך, ותסביר לה מה כואב לך, ותנסו ביחד להבין מה טיב הקשר שביניכם. הרי אם אינכם עוד חברים אין סיבה שתרגיש שאתה חייב לה דין וחשבון לגבי קשר עם משהי אחרת ואין סיבה שהיא תכעס עליך. אולי פשוט אתם עדיין אוהבים ורוצים לחזור להיות ביחד? - דברו על זה ותבהירו את העיניינים.

גידי שלום מהדברים שלך ניכר שאתה מוצף ומוטד מאוד, קורים לך כל מיני דברים ועוברות בראש הרבה מחשבות וזה גורם לתסבוכת לא פשוטה. נראה לי שמבול המחשבות מקשה עליך כי אתה מרגיש שאתה חייב לענות כך או אחרת, לומר תמיד אמת וכו', אתה כל כך מסתבך עם המחשבות עד שכל דבר שקורה יוצא עקום. במצב כזה כדאי שתפנה לקבל ייעוץ פסיכולוגי הן כדי להשיג קצת שקט, וגם כדי לבדוק בדיוק מה קורה לך. אין טעם באבחון עצמי שאיננו מבוסס, כדאי לשמוע איש מקצוע שיוכל לכוון אותך. אולי כדאי שתקרא את הקישור למאמר הרצ"ב על חרדה, בדוק האם משהו מתוך מה שכתוב שם מתאים למה שאתה מרגיש http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

כל הכבוד לך על הסבלנות שלך ועל אי מחיקת שאלות אתה פשוט מקסים ושיהיה לך חג שמח

שמשאירים את ההודעות שלך, כי בפורומים אחרים מוחקים אותן! את יצור טורדני למדי.

אני סובל מבעיה נפשית כנראה ולא מתפקד כבר הרבה זמן. אין לי כסף בכלל, אין לי חסכונות, אני גר לפעמים בחצר בבנין שההורים שלי גרים, לפעמים הם נותנים לי להיות בבית(כמו עכשיו). אני אוכל לחם עם מה שיש (מרגרינה, לרוב עם כלום). גם ללכת לרופאים צריך לשלם לכל רבעון ואין לי כסף. חיים עם בחורות וגם לא ביטחון בגלל המצב וההשלכות שלו על כל חיי כפי שרק חלק קטן מהסבל יתואר בהמשך(שהם מעט מהסבל). יש לי שתי אחיות נשואות ומסודרות שההורים שלי נותנים להם הכל. אני לא מקנא כי זכותם לקפח את מי שהם רוצים. הבעיה היא שאני סובל מכאבי שיניים חזקים ויש לי התקפים של כאבי שיניים עזים. אני לא יודע מה לעשות . שום אקמול לא עוזר ושום משכך כאבים לא עוזר אפילו נרוסין לא עוזר. חוץ מזה זהכדורים האלה כמעט עומדים להיגמר ואין כסף לחדשים. יש לי חוב לביטוח לאומי רטרואקטיבי על כל השנים שאני לא עובד והם רוצים לעקל גם דברים מהבית של ההורים שלי. הלכתי לרופא המשפחה שיתן לי משהו נגד הכאבים. הוא אמר שזה כאבי שיניים ואני צריך רופא שיניים. הלכתי לעוד רופאים, לעובדים סוציאליים, לבריאות הנפש ושלחתי מכתבים . כולם אמרו לי שהיות וטיפולי שיניים לא בסל, הם לא יכולים לעזור לי . גם מרפאות השיניים של קופת חולים עולים כסף והמון כסף. לי אין כסף. המשפחה שלי מתעלמת מהכל ואומרים שאין להם כסף. מה עושים ?

שרון שלום מצבך דורש עזרה משירותי הרווחה של העיריה במקום מגוריך. יש כאן כמה דברים מאוד פרקטיים שצריך לעשות כמו לארגן לך מקום לינה סביר וטיפול רפואי. אינני רואה גורם אחר שיוכל להתערב במצב ואני מציע שמייד לאחר החג תפנה אליהם בבקשה לעזרה. בברכה ד"ר אורן קפלן

חג שמח

שלום רב וחג שמח ילד שלי בו 3,3 גמול כבר שנה ביום חוץ משנת צהריים ולילה שעד עכשיו היה ישן עם טיטול החלטנו לגמולו והורדנו טיטול גם בשעתיים של שנת צהריים הוא עושה פיפי במיטה לא מתעורר ובלילה עושה 4-5 פעמים אנו סחוטים מהחליף לו ולפעמים מביאים לו סיר עד למיטה באמצע הלילה אך כמובן שאין אפשרות לעשות זאת כה הרבה פעמים ד"ר מה דעתך האם להפסיק ולהחזיר לו טיטול או שלהמשיך אולי יש לך עצה יותר טובה איך מתחילים גמילת לילה תודה אילנה

אילנה שלום אינני רואה סיבה למלחמות. כנראה שהילד עדיין לא בשל לגמילת לילה, אפשר בהחלט להחזיר את הטיטול למספר חודשים נוספים עד שזה יגיע בצורה טבעית. צריך להסביר לילד שבמהלך היום הוא יודע ללכת לשירות אבל שבלילה הוא ישן עמוק ולכן לא "זוכר" ללכת, ושבינתיים שמים טיטול עד שהוא יהיה מוכן לא לעשות פיפי גם בלילה. במקרים רבים הבקשה להורדת הטיטול מגיע מהילד עצמו שהוא מרגיש שהוא מוכן. אתם גם תשימו לב שהטיטול בבוקר יבש. אם עד הקיץ זה לא יסתדר מעצמו תוכלו להתחיל לעבוד על העניין מחדש. בברכה ד"ר אורן קפלן

ערב טוב, אני כמעט כבר מיואשת ולא יודעת למי לפנות. הבן שלי בן 8 וכל פעם הוא "מגיע" עם "שיגעון חדש", הוא החליט שהוא לא בולע את הרוק שלו, ושיש שם משהו מלוכלך, הוא לא יכול לדבר מפניי שהפה שלו כל הזמן מלא (ברוק), הוא מספר שהוא צריך לשרותים ושם הוא מוציא את הכל. הגיע למצב כזה שהוא חוזר מבי''ס עם חבר, והחבר שואל אותי למה הוא לא מדבר איתו. מה אני עושה עם המצב הזה?? אני משתדלת לא להתייחס לזה ומקווה שזה יעבור כמו שזה הגיע אבל זה נמשך כבר למעלה מחודשיים. אני צריכה לפנות לעזרה?

רינת שלום לפי מה שאת מתארת כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי אצל פסיכולוג ילדים ואולי גם פסיכיאטר ילדים. מדובר בסוג של מחשבה טורדנית והתנהגות קומפולסיבית וצריך לטפל בעניין. המקור לסוג כזה של תגובות הוא חרדה ואם שורש העניין יטופל הבעיה תפתר. אין טעם להמתין כיוון שגם אם המחשבה הספציפית הזו תחלוף עדיין תשתית הבעיה קיימת וכדאי לטפל בה. בברכה ד"ר אורן קפלן

לכל הקוראים והכותבים בפורום- מאחלת לכם חג שמח... נעים לי לכתוב ולקרוא פה את ההתייחסות של כולם ובוודאי את של מנהל הפורום, ד"ר קפלן. כל כך סבלני ולא שיפוטי.. :)

בחלק מהמקרים אני קוראת שבעיית חרדה חייבת להיות מטופלת בטיפול אצל פסיכולוג ופסיכאטר. בחלק מהמקרים קראתי שאם לא מוותרים וממשיכים לחיות ולא נכנעים לרגע, זהו הפתרון לחרדה. אני נמצאת בחרדה לעיתים קרובות אך לא בחרדה שאני מאבדת עשתונות אלא , מרגישה לא נעים , אך מתעקשת ונשארת באותו המקום למרות החשש. התקפי החרדה מפריעים לי ומעצבנים אותי.(למה זה קורה לי?) האם ההתעקשות לא להיכנע בכל מצב בסוף תעזור? או שחבל על הזמן? אני לא מטופלת בכדורים, אני פשוט עושה עם עצמי שיחות מוטיבציה. האם יתכן שאשאר במצב כזה של מלחמות פנימיות? האם יתכן שעם הזמן זה יעבור??????? לאחרונה חשבתי על הריון כדאי/לא כדאי , האם זה יחמיר את המצב, או שברגע שהחליט וזה יקרה, יפוג כל המתח? מה דעתך?

גילי שלום אפשר כל דבר לעשות גם בלי טיפול פסיכולוגי או כל טיפול אחר, השאלה מה המחיר של ההתמודדות העצמי ומה הטעם בה. האם זה עקרון? האם זה עלבון לפנות לטיפול? מאחר ולדעתי הטיפול הרבה יותר מהיר ויעיל כאשר פונים לעזרה פסיכולוגית וגם תרופתית הרי שהנסיון לפתור לבד את העניין נראה לי פשוט מיותר. רצ"ב קישור למאמר על חרדה http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm הריון היא תקופה בה רצוי לשמור על רוגע נפשי ויש בהריון ובלידה פוטנציאל ללחץ. הדבר מקצין דברים שקיימים בין כך ורק מזמינים לדעתי טיפול יותר נמרץ בבעיה. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום. יש לי בעיה שמביכה אותי מאוד ואני לא יודע באיזה פורום אני אמור לפרסם אותה. בקטע של זוגיות עם נשים - אני נמשך רק לבחורות אבל מה שמביך זה שאני מסוגל לקיים איתן יחסי מים רק כאשר הן גורבות גרביים. זה משתלט לי על חיי וכל הזמן אני רק חושב על רגלי נשים בגרביים. כתוצאה מכך כאשר חם (ואני לא צוחק לצערי בכלל) אינני מסוגל לקיים יחסים כי הן לא גורבות גרביים. בחורף מצבי ממש טוב (יש לציין שאני נראה בסדר גמור - בן 28) ועכשיו כשהקיץ מתקרב - עימו הדכאון. אני כבר ממש מיואש כי שנים אני סובל מבעיה זו.

היי כדורים יכולים לעזור לך..... ממליצה לך לפנות לייעוץ מקצועי...

דניאלי שלום המשיכה הזו קשורה לסוג של נטייה אישיותית או העדפה אישיותית שפיתחת עם הזמן ותוכל לשנות את העניין דרך טיפול פסיכולוגי. לדעתי כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה דינמית בו תוכל להבין יותר טוב את שורשי העניין כי אין לי ספק שיש דברים פסיכולוגיים נוספים מתחת לפני השטח שמתקשרים להעדפה שלך. יש אפשרות אלטרנטיבית לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי שאמור לטפל רק בסימפטום עצמו בצורה ממוקדת אבל אני בספק אם זה יספיק או יתאים. כמו כן כדאי לבדוק האם אין בעיה אחרת ברקע. למשל, יתכן שכאשר חם אתה מפתח דיכאון או חרדה והגרביים הם סיפור פנימי שאתה מספר לעצמך אבל אם תפתור את מה שעומד מתחת העניין יפתר מעצמו. גם לצורך זה יש לפנות לטיפול פסיכולוגי אם כי כאן יש אפשרות גם בטיפול תרופתי נוגד חרדה/דיכאון (אלו אותם כדורים). בברכה ד"ר אורן קפלן

פעם (יש כאלו שגם היום) חשבו שהומוסקסואליות היא דבר לא נורמלי ושצריך להבין את המניעים הנפשיים מאחורי שורשי המשיכה כדי להיפטר ממנה (ב 1974 היא הוצאה מרשימת ה DSM). פעם (יש כאלו שגם היום) חשבו כי יחסים סאדומזוכיסטים בהסכמה הם דבר לא נורמלי ושצריך להבין את המניעים הנפשיים מאחורי שורשי המשיכה כדי להיפטר ממנה (ב 1986 היא הוצאה מרשימת ה DSM). הבחור אומר כי הוא כל היום חושב על נשים בגרביים. האם העובדה שכל היום הוא במחשבות על רגלי נשים בגרביים זו הבעיה ? ובכן רוב הגברים רוב היום חושבים על נשים וכל אחד חושב עליהן לפי העדפותיו הוא אז מה בדיוק ההבדל ? כל מה שהוא צריך זה להרגיש נוח עם העדפתו זו, מישהי שתהיה מוכנה ללבוש עבורו גרבים גם בקייץ ומזגן חזק כדי לגרום לה להרגיש בנוח כאשר היא לובשת גרביים בקיץ. לדעתי, הדבר הלא נורמלי היחיד בכל מה שקשור להעדפות מיניות זה להיכנס לחדר המיטות של השני ולקבוע לשני מה נורמלי ומה לא.

בשבוע שעבר נאמר לי בסקירת מערכות מוקדמת ששוב יש לי עובר ממין נקבה. זה הריון רביעי שלי וכבר יש לי 3 בנות בבית. מאז אני מאד מתוסכלת. כיצד להתמודד עם המצב, במיוחד שיש לנו מסורת משפחתית שמעדיפה בנים? תודה

שירה שלום את המציאות קשה כמובן לשנות, אני מכיר משפחות רבות שתהיינה מוכנות להתחלף איתך וצריך לנסות לשנות את זוית הראיה ולהתבונן על זה בצורה חיובית. אני מבין את התסכול על הרקע המסורתי אבל בהחלט יתכן שיש כאן משהו שקשור לביולוגיה. אם תהיו בעתיד פתוחים לילדים נוספים תוכלו לבחון אפשרויות כגון בדיקה רפואית (בעיקר של בעלך כי הוא קובע את מין הילוד) ואם יש בעיה יתכן שאפשר לבודד את הזרע בשיטות מתקדמות ולעזור לכם להגביר הסתברות לבן. יש כאן בעיות לא פשוטות גם שקשורות לאתיקה ומדובר גם בטיפול בהפריה חוץ גופית יקרה שלא נעשית בד"כ בישראל. צריך לחשוב אם אתם רוצים בכלל להיכנס לזה. אפשרות אחרת היא אימוץ בן. אני מקווה שיהיה לך הריון מוצלח ואושר מארבעת בנותיך. בברכה ד"ר אורן קפלן

יש לי חבר כשנה - חולה סכיזופרניה שאושפז בעבר, משתמש בטיפול תרופתי לא בצורה סדירה. בחור מאוד מוכשר, חכם, מתפלסף די הרבה (מה שגורם לנו להרבה ויכוחים, אני מאוד קצרה ועניינית בד"כ) אני אינני חולה, לפחות לא שידוע לי... אני מאוד אוהבת אותו, אבל אינני יודעת מה לעשות בקשר לעתיד. סיפרתי למשפחה שלי על מחלתו - לא מוכנים לשמוע על הקשר ביננו. אני עצמי איני בטוחה אם אני רוצה לראות את עצמי נשואה לאדם עם בעיה כזו. ובהמשך ללדת ילדים שעלולים גם לחלות. אני מאוד מבולבלת. ??? האם תוכל לייעץ לי באופן כללי? מעניין אותי לדעת על זוגות שחוו את אותה סיטואציה. ומה המאפיינים של המחלה? איך ניתן לזהות התדרדרות במצב האדם<?

סכיזופרניה היא בעיקרון מחלה כרונית קשה שפורצת בהתקפים. חולים המטופלים תרופתית מסוגלים לתפקד , חלקם באופן מלא וחלקם במגבלות הנובעות מן המחלה. המחלה מתבטאת בין היתר בניתוק מן המציאות ומצבים פסיכוטיים. זוגיות עם אדם כזה היא דבר קשה ביותר. קחי בחשבון שאת עשויה להקריב את חייך למענו ולמען הטיפול בו.

ענת שלום זו החלטה לא פשוטה והיא תלויה במידה שאת אוהבת אותו ובדברים רבים נוספים. אני מציע לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי ולנסות להגיע להחלטה ממקום של הבנה והשלמה פנימית. זה בסופו של דבר נושא שישפיע על כל מהלך חייך. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום רב האם יש איבחון פסיכולוגי מקוון באינטרנט כמו שאר האיבחונים(אישיות,חרדה,אינטילגנציה וכו') אשמח לדעת שי

שי שלום אין אבחון מקוון של ממש אבל יש שאלונים שונים למילוי עצמי שמאפשרים הבנת מצב. למשל, אם תיכנס למאמרים שלי בראש הדף בנושאי חרדה ודיכאון תראה בתוכם רשימת סימפטומים דרכם אפשר להגיע לאבחון עצמי בברכה ד"ר אורן קפלן

היי, אני לוקח פריזמה על מנת לשכח את הדיכאון של הרטלין שאני לוקח על מנת ללמוד. אני לומד בין השעות 4-7, הבעיה ששמתי לב שהפריזמה עושה לי דיכוי בתאבון, ניסיתי לקחת את זה בלילה במקום בבוקר, וזה לא עובד טוב האם יש איזה שיטה שאפשר להפחית את התופעת לוואי הזאת של הדיכוי תאבון (כי אני צריך לאכול, אני מתחת למשקל הממוצע) נגיד לקחת את זה באיזה שעות מסויימות? אולי בזמן שאני לוקח רטלין או משהו? וגם רציתי לדעת כותבים שיש עם זה בעיות בתיפקוד המיני? במזה מתבטא? חוסר חשק מיני? או משהו יותר חמור? תודה רבה!

כתוב באתר אינפו מד שהתופעות לוואי האלה עוברות עם הזמן. זאת אומרת שיכול להיות שאני אקח את זה תקופה מסויימת ואחרי זה הגוף יתרגל לזה ולא יהיה לי את התופעות לוואי האלה? הנה כתובת של המאמר: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=210 תודה טל.

קובי, כדאי שתשאל את השאלות בפורום פסיכיאטריה: http://www.doctors.co.il/forums/list.php?f=385 מכיוון שהפורום הזה אינו עוסק בתחום הפסיכיאטרי.

קובי שלום אנא פנה לאחד הפורומים הרפואיים בנושא תרופות. הייעוץ כאן הוא בנושא פסיכותרפיה בלבד. בברכה ד"ר אורן קפלן

בוקר טוב יש אנשים בעלי אופי חלש שמרגישים כאילו שולטים בהם... זה בעיה נורא מעצבנת כאילו אין לאדם אופי בכלל והוא לא שלם במה שהוא עושה. אשמח אם תתייחסו לנושא זה חג שמח

דניאל שלום מדובר בתחושה שנוצרת במהלך שנים רבות וקשורה להיסטוריה האישית. ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה דינמית ולעבוד על שינוי, זהו תהליך ממושך של חודשים ולעיתים שנים. תוכל לקרוא בסדרת המאמרים בראש הדף על גישה זו. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני בטיפול פסיכולוגי כבר תקופה ארוכה. הייתי רוצה לנסות גם טיפול ב- EMDR אבל לא הייתי רוצה להחליף מטפלת. האם זה טיפול שאפשר לעשות במקביל לטיפול פסיכולוגי רגיל או שזה טיפול בפני עצמו?

רונה שלום בעיקרון אפשר לעשות טיפול ב EMDR ממוקד ומוגבל בזמן במקביל לטיפול פסיכולוגי אחר. כדאי לדבר על כך עם הפסיכולוגית שלך ולבדוק אם זה אכן מתאים ורצוי. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום, תחום ה- BDSM* הולך ותופס תאוצה בארצנו. *(Bondage, Domination, Sado-Maso) רציתי לדעת אם נערך איזשהו מחקר לגבי אותם אנשים הלוקחים חלק פעיל באורח החיים זה. מי הם המאזוכיסטים והסדיסטים ולמה הם כאלה ? מדוע יש אנשים שזקוקים להישלט ולמה ישנם כאלה שמרגישים צורך לשלוט? האם הפסיכיאטריה מתייחסת אליהם כאל בעלי הפרעה כלשהי ? אודה עבור תשובה מפורטת ככל האפשר.

שלום יש די הרבה ספרות מקצועית בתחום כולל הסברים תיאורטיים. ההסבר הנפוץ מתייחס לסוג של פגיעות וחוויה של חוסר שליטה בעבר, לעיתים הקדום מאוד, וכפיצוי או דרך התמודדות ישנו אימוץ של התנהגות מזוכיסטית - סדיסטית בה נושא השליטה הוא דומיננטי והופך לעיסוק קבוע. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה. תוכל בבקשה להפנות אותי לספר או למאמר ספציפי ?

שלום יש בעיה . ואני זקוקה ליעוץ. בני הגיע ל- 13 ואני רוצה לחגוג לו את יום ההולדת במסגרת המשפחה . הבעיה היא שבמשפחה שלנו יש דוד שהוא מאוד אגואיסטי , קמצן וחושב רק על עצמו , מזמין אותי ואת ילדיי אליו לארוחות וברגע האחרון מבטל את ההזמנה , התנהגות הזו שלו שורפת לכולנו את הפיוסים ולכן קיימת התנגדות במיוחד של בעלי להזמין אותו לחגיגה . לדוגמא הוא הזמין אותנו לארוחת החג וברגע האחרון ביטל את ההזמנה אני שיניתי את כל התוכניות בגלל הזמנה זו (כי הינה סוף סוף הוא מזמין אותי לאחר כל כך הרבה שנים שאני מזמינה אותו ואת אישתו , ביטלתי את הנסיעה לחו"ל ועקב הביטול נשארנו לבד ואין לנו להיכן ללכת ועלי להתארגן לחגוג את החג לבד ללא משפחה כי כולם כבר מסודרים ולא נעים לי . מה את מציעה לעשות האם להזמין אותו לבר מיצווה של בני או להתעלם ממנו ? יש לי בעיה עם בעלי הוא טוען שעקב התנהגות כזו וזו לא פעם ראשונה אין להזמין אותו על מנת שילמדו לקח . תודה

שרה שלום מדובר במשהו שהוא מאוד אישי בתוך המשפחה. השאלה האם נוכחותו תצרום לכם. קחי בחשבון שאי הזמנתו עלולה להפריע גם לכם כי יתכן שתחשבו כל הזמן שעשיתם טעות ותהיה אי נעימות לכולם. ההחלטה לא להזמינו היא סוג של הכרזה מאוד ברורה. אם כולכם שלמים אם זה, לכו על זה ואל תזמינו. אם אתם מהססים לגבי ההשלכות של זה בתוך המשפחה עדיף אולי להזמינו ולו כדי למנוע מכם חרטה אח"כ. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה על היעוץ. אז בכל זאת איך פותרים את הבעיה לעתיד , OK נזמין אות לחגיגה אבל צורת ההתנהגות שלו תמשך גם בעתיד והכוונה ללמדו לקח כי ואולי יפקחו עיניו . עד היום כל שיחה ששוחחנו איתו לא עזר , הטיפוס פשוט אנוכי , קמצן , איגואיסטי ואנכוכי . מה אני עושה עכשיו בעלי שאין לו קרבה משפחתית לדוד הזה מתנגד בכל תוקף לקשר איתו ז"א מתנגד להזמין אותו ואת משפחתו אלינו ואניממש לא יודעת מה לעשות . בקיצור איך יוצאים מהפלונטר ??? חג שמח תודה

מה ההבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר חג שמח

פסיכיאטר רשאי לתת מרשם לכדורים וכו' פסיכולוג - רק שיחות ללא תרופות

שלום פסיכולוג מתמחה במתן טיפול באמצעות שיחות, פסיכיאטר מתמחה בטיפול תרופתי. חלק מהפסיכיאטרים עברו גם הכשרה בפסיכותרפיה. בברכה ד"ר אורן קפלן

חמודה, כדאי שתפני לטיפול בדחיפות. את לא מודעת כנראה למה שאת עושה, ולכן מציפה את כל הפורומים בהודעות סרק, ש - 99% מהן בכלל לא רלוונטי לגבייך. את ממציאה שאלות רק בשביל תשומת הלב; וזה לא המקום. את לא היחידה בפורומים האלה. לתשומת ליבך.

ד"ר שלום, שמחתי לדעת שאין סיבה לדאגה אך בכל זאת מאד מביך לראות את בני מענטז והולך בהליכה נשית ומדבר עם הידיים. כיצד להעיר לו ובאיזה תדירות? אישתי לעיתים מראה לו שהיא בוכה בגללו ומבקשת ממנו להפסיק. היא יודעת שזאת טעות חמורה. הוא לא אוהב משחקי כדור ומשחקים של "בנים". תופעה נוספת היא שהוא בודק ובוחן את אישתי, מה היא לובשת, כיצד היא מאופרת וכ"ו. כיצד מעירים?

רפי שלום אני מציע שתפנו לפסיכולוג ילדים ותנסו לקבל הדרכה כיצד להגיב לילד בצורה שמצד אחד לא תפגע בו ומצד שני תאפשר לכם להביע את אי שביעות רצונכם ממה שקורה. יתכן שכל העניין ואופן התגובה שלו קשור גם לדינמיקה המשפחתית ושמירה של העניין באש נמוכה מגבירה את ההתנהגות. איש מקצוע שיתבונן על העניין בצורה יותר אובייקטיבית יוכל לתת לכם הנחיות מסודרות כיצד לנהוג. בברכה ד"ר אורן קפלן