ודעתי על נושא הויכוח
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
כמו שרובכם יודעים אני שומרת על דיאטת הפחמימות, כבר יותר משנה ושמונה חודשים. למרות זאת, למרות שאני מודעת לחשיבות התזונה במחלות מעיים, אני יודעת בוודאות גמורה שעדיין יש הרבה מקום לתרופות. לא בכל מצב תזונה יכולה להחזיר את האדם למצב נורמלי, כשאני לדוג' הייתי בהתלקחות חמורה, אז אפילו שאכלתי כל יום רק מרק עוף עם ירקות ועוף "מכובסים" במרק, השלשולים לא עצרו, והייתי כבר במצב שלא יכולתי להמשיך לבדוק אולי התזונה בסוף תתגבר לבד, לקחתי סטרואידים ותוך יומיים פסקו השלשולים החמורים. בהמשך לתזונה היה תפקיד חשוב במהירות הגבוהה יחסית בה התפטרתי מהסטרואידים ושמירה על רמיסיה. גם במצב שלי היום, שכנראה הודות לתזונה השתפר המצב שלו בצורה ניכרת, אני עדיין לא יכולה לומר שזהו זה, התזונה מרפאת. או הצהרה דרמטית אחרת. את זה אולי אוכל לומר עוד כמה עשרות שנים. אני יכולה רק להשתמש במילים "אולי" , "כנראה", "יכול להיות" וכו' חוצמזה, אני תוהה אם אחרי שנים רבות של נזקים מצטברים בגוף, במיוחד אצל אנשים מבוגרים שחולים הרבה שנים, התזונה תוכל לרפא את הגוף. יכול להיות שהיא תוכל רק לשפר את המצב אבל לא לרפא, וכשלא נרפאים זקוקים לפעמים לתרופות. ועוד משהו חשוב: אני התחלתי עם דיאטת הפחמימות אחרי שקראתי את הספר ודי השתכנעתי מההגיון שבו, ואחרי שדיברתי עם מספר אנשים שראו שיפור גדול בעיקבות הדיאטה. ולמה אני מציינת את זה?! כי יש כל כך הרבה שיטות שאין מאחוריהם שום תיאוריה, ואנחנו לא יודעים באופן אישי על תוצאות רציניות לטווח הארוך, אז צריך להיות זהירים עם זה. יש שיטות של "לא יועיל גם לא יזיק" אז איתם זה לא אסון, אבל יש שיטות של "אם לא יועיל - יזיק" ואין שום סיבה שמשהו מאיתנו יהיה שפן נסיונות של שיטות אלו. שוב סליחה על האורך אתי ד.א. במחשבה שניה, אני יודעת על עוד כמה דברים שבטוח היו מרפאים אותנו: אף פעם לא להתעצבן, לחיות רגוע, להיות מאושרים תמיד, לחיות במקום שאין בו שום זיהומים מכל סוג שהוא, להיוולד להורים שחיו גם בדרך הזאת, לא להיחשף לקרינות כמו פלאפון ומחשבים ולחומרים מסוכנים אחרים (עפרונות, גירים, אסבסט ועוד), לא להתקרב לאנשים חולים.... להמשיך?! לא כל הדברים בידיים שלנו, לא כל דבר שווה את המחיר של ההשקעה בו, ולא תמיד יש לנו כח לשמור על כל הדברים שמבחינה אידיאלית היו צריכים להישמר. וזה כולל גם תזונה נכונה.
שלום אתי אני מאוד מאוד מסכים עם כל חלק של מה שכתבת. כולל מה שכתבת בסוף. אני רואה את זה על בשרי.
היי, אתי. אני מתפלא עליך שאת מצפה שרק אחרי עשרות שנים תוכלי להגיד על דיאטת הפחמימות הספציפית ש"זהו זה". הדוגלים בשיטה טוענים שאחרי שנתיים אמורים להיפטר מהמחלה ואז צריך להתחיל לנסות לאכול אוכל רגיל. אני שמח לשמוע שמצבך השתפר כבר עתה בצורה ניכרת, אבל אני לא הייתי ממשיך בדיאטה כזאת חריפה מעבר לשנתיים. גב' גוטשל, ממציאת השיטה, ניסתה זאת יותר שנים על בתה, אבל היא מודה שלא היה בכך צורך.
