לטליה ולמי שהגיבו בנושא הומוסקסואליות

דיון מתוך פורום  גסטרואנטרולוגיה - תמיכה

21/09/2002 | 18:02 | מאת: ד.ר.

כמו שהבנתי, השארתי מסר בפורום אחר, אז למי שלא קרא שם, אחזור על עיקרי הדברים: לטליה- תודה רבה שהתייחסת ברצינות לשאלתי כמו שאת מתייחסת ברצינות לכל שאלה אחרת לגופו של עניין. ואת צודקת לגמרי: לא כל ההומוסקסואלים מקיימים יחסי מין אנאליים. אני בכלל אקטיבי לגמרי, אבל לא חשבתי שאני צריך להכנס לפרטים כל כך אישיים... אני ממש לא מבין למה היו תגובות כל כך פוגעות. לכל מי שענו- במיוחד גברים- למה לקחתם את זה אישית. שאלתי שאלה אישית לגבי, לא רמזתי דבר לגבי אדם אחר בפורום או בכלל. אני לא רוצה להעליב אתכם ולקרוא לכם הומופובים. תחשבו שמישהו מתבדח על חשבונכם- נכון שזה כואב? או מישהו שאתם לא מכירים בכלל שופט אתכם- נכון שזה כואב? מצאתי את הפורום הזה ממש לאחרונה, זאת היתה השאלה הראשונה שלי, ואני מצטער לראות שכך זה התחיל. קצת סבלנות וסובלנות למישהו אחר לא יכולים להיות דבר רע בכל עניין. עד לפני כמה שנים הייתי אדם בריא לגמרי. פתאום ביום אחד הפכתי לאדם עם מחלה כרונית לכל החיים. עם כדורים וחוקנים. עד היום לא השלמתי עם המחלה. וכל הזמן אני מנסה לחשוב מאיפוא היא הגיעה: ממשהו שעשיתי או לא עשיתי. מאוכל, מרגשות, ממתח, ממה? זה קרה בדיוק כשחזרתי מחו"ל. אולי שם היה משהו.? וכמובן, שחשבתי גם על זה , שאולי יש קשר בין הקוליטיס להומוסקסואליות. שאלתי שאלה מתוך כוונה כנה לגמרי, מו כל אחד אחר ששואל שאלות בפורום הזה, ו"זכיתי" לתשובות בקורתיות שמבקרות אותי כאדם עם נטיה מינית מסוימת, ולא כחולה בקוליטיס. בסופו של דבר, כולנו בני אדם, כולנו טועים, ואולי גם אני הייתי צריך להסביר את מה שכתבתי כאן, בשאלה המקורית, אולי אז, זה היה מתקבל אחרת. מכל מקום, אני באמת רוצה להודות לטליה על תשובתה הישירה והפתוחה, ועל הפגנת הידע שלה. אני רוצה לאחל לכולכם בריאות ושלווה. ד.ר.

21/09/2002 | 20:02 | מאת: Aeroguy

אני מצטער אם הבנת אותנו לא נכון- אני בחיים לא הייתי "יורד" על הומוסקסואל, איני חושב שיש איזשהו הבדל בין הומוסקסואליות להטרוסקסואליות, אני אפילו מאלה שמאמינים שכולם ביסקסואלים ברמה זו או אחרת, פשוט הקונספט של קשר בין המחלה להומוסקסואליות נראה לי די תמוה...

22/09/2002 | 02:06 | מאת: נחשון

ואז תבין מה זה עלבון וחוסר צדק משווע. כאשר אני הגעתי בגלל המחלה למצב של כמעט סיעודי. איני מתפקד ומעביר את חיי היום יומיים בשירותים ובמיטה עם כאבים וסבל בלתי פוסקים לרגע. ואז ועדת ערר של הביטוח לאומי שישבו בה 3 ליצנים שהכי קרוב שהבין במחלה משהו היה רופא פנימי קבעו לי 10% נכות שזה המינימום שאפשר לקבל על קרוהן קוליטיס וכתבו ש"מדדי הדלקת נשלטים" בגלל שלא מצאו סימני אנמיה בבדיקות הדם. על משקפיים עם מספר גבוה נותנים 20% אז אתה מבין את העלבון ?

22/09/2002 | 09:17 | מאת: אורן

אני מאמין שאף אחד לא התכוון לפגוע היה צורך להסביר את השאלה מהסיבה הפשוטה שבעבר נכנסו לפורום כמה ילדים אומללים שמילאו את הפורום בשאלות שווא דומות. השאלה הייתה לא שיגרתית ולכן לא התקבלה כרצינית בעיני אנשים רבים. בכל מקרה סליחה בשם כולם ותן לנו עוד סיכוי.

24/09/2002 | 09:23 | מאת: G

אני גם בחור גיי שיש לו קרוהן כבר הרבה שנים והאמת שתמיד התלבטתי בשאלה האם יש קשר בין זה לבין המחלה ואני חושב שהשאלה שלך היתה ממש במקום ד.ר. - צור קשר במייל

26/09/2002 | 01:22 | מאת: דולי

שלום לך אני ממש מרגישה כמוך גם אני גיליתי את המחלה בחודש אפריל השנה ומאז אני ממש בהלם אני עדיין לא יודעת כלום על המחלה האמת שאני כאן בפורום כי אני מנסה להבין מהאנשים מה המשמעות של המחלה הזו הרופאים לא הסבירו לי שום דבר, מלבד שהודיעו לי שאני חייבת להיות בפיקוח רפואי גם אני חשבתי על יחסי מין אנאלים כעל הגורם למחלה מכיוון שחודשיים לפני כן עשיתי זאת בפעם הראשונה אין לי מושג מה לחשוב, אני לא טיפוס עצבני וגם לא לחוצה, ואין במשפחה שלי שום אדם עם תופעות כאלה אז נגמר לי ההגיון ועכשיו המוח מפתח כל מיני מחשבות משונות אני מקווה שתרגיש טוב דולי

26/09/2002 | 11:29 | מאת: ד.ר.

תודה, דולי על הכנות שלך. אני כך כך מבין אותך- המחלה הזאת נוחתת יום אחד על הראש שלך- ובום- יש לך מחלה, רופאים, בדיקות וכו . היה לי נורא קשה, אבל תודה לאל, יש תרופות שמתאימות לי, אין לי כאבים, התקופות הגרועות היו בהתחלה, לפני שהגעתי לטפול. מאז, הכל בסדר פחות או יותר. זה כן הרתיע אותי, אבל, מקשרים חברתיים. במקרה ,אני הומוסקסואל, ואחרי שחשבתי על כל האפשרויות, חשבתי גם על זה. הצטערתי לראות שהתייחסו לשאלה שלי במקרה הטוב בבדיחות הדעת, ובמקרה הרע, טוב כדאי לעזוב את זה. אני לא חושב שמישהו נמצא כאן בגלל שהוא נהנה. האתר הזה מלא בחומר, תלכי בדפים אחורה ואחורה, כמו שאני עשיתי. ואת יכולה לשאול שאלות ותקבלי תשובות. מצאי רופא טוב. ותשאלי אותו שאלות. הרופא הראשון שלי- נתן לי תרופות וזהו- עשה את שלו- וזרק אותי מהמשרד. לא הסביר לי שום דבר. בכלל לא הבנתיבהתחלה שזאת מחלה לכל החיים. אל תפחדי, כולם כאן, לעזרתך. ד.ר.