שאלה
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
האם יש כאן מישהו שהצמיחה שלו נעצרה בגיל ההתבגרות בגלל המחלה.
אני חושב ששלי... בגיל 11, כשהמחלה התפרצה, טופלתי אינטנסיבית בסטרואידים והצמיחה שלי נעצרה לשנה. אחר כך עוד צמחתי קצת, והגעתי ל- 170, וקרוב מאוד לוודאי שאילולא הקוליטיס הייתי גבוה יותר.
אצלי המחלה התחילה בגיל 15 ואובחנה שנה אחרי זה. הרופא הטמבל,תסלח לי על המילה, שטיפל בי התלבט במשך זמן מה אם לתת לי הורמון גדילה או לא ובסוף החליט שלא היה צריך.התוצאה היא שנשארתי בערך בגודל שהייתי בגיל 16...גיל 16 לנצח :-) . הייתי אז נער ולא כל כך הבנתי וההורים שלי לא היו יותר טובים בקטע הזה ורק שנים אחרי זה הבנתי מה הפסדתי. השאלה שרציתי לשאול היא האם יחד עם ההתפתחות הגופנית נעצרת גם ההתפתחות הנפשית. האם אתה חשת משהו כזה .
אני מכירה בחור עם קרוהן קטן כזה (נמוך רזה וחלשלוש), שכל שאר האחים שלו גבוהים וחסונים. אין ספק שזה מהקרוהן. הוא גם במצב די חמור (אוכל, כלומר שותה, רק את האוכל הנוזלי ההוא, הבסיסי, כל דבר אחר הוא לא מעכל)
