למה לא לנתח וזהו?

אל תתנפלו עליי- אני מנסה להמנע מניתוח, אבל לפעמים אני שואלת את עצמי- מה כל כך נורא בלחיות בלי המעי הגס? האם זה בהכרח אומר בעיות בשליטה של פי הטבעת? או כריתה של פי הטבעת? (ואז מה- צינור יציאה מהפופיק?) אשמח לשמוע על החסרונות שבטיפול הכירורגי, גם ממי שיודע, ובעיקר ממי שעבר את זה....

בתור מישהו שעבר את הניתוח בעד ונגד: בעד: 1.סיכויי ההחלמה בניתוח גבוהים, ופרט לפאוציטיס מפעם לפעם המצב הופך לתקין. 2.בגיל מסויים מומלץ לנתח בכל מקרה (בין 50 ל 70) , בגלל הסיכון הגבוהה לסרטן המעי הגס. 3.no more drugs 4.מספיק לא? נגד: 1.לאבד חלק מגופך זה אף פעם לא תהליך נעים. 2.בכל הליך כירוגי יש סיכון. 3.הניתוח הוא בד"כ דו שלבי, כאשר ההחלמה מהחלק הראשון אורכת בין 3 חודשים לחצי שנה. החלק השני קל יחסית וההחלמה נעה בין חודש לחודשיים (למרות שהחלמה מלאה אורכת חודשים רבים). 4.פאוציטיס. 5.אי יכולת לספוג וויטמין B12. 6.מנגנון מחזור המיים בגוף נפגע (תפקודו העיקרי של המעי הגס) כלומר צריכת המיים עולה משמעותית. 7.כפי שציינת יתכנו בעיות שליטה. 8.צלקות גדולות ומכוערות. 9.צריך להסתובב עם שקית (סטומה) למשך מספר חודשים. 10.some drugs are better then knives 11. לא מספיק? בשורה התחתונה זהו עוד טיפול בסימטומים ולא בבעיה. בדיעבד אני לא בטוח שהייתי מקבל את אותה החלטה היום.

מה זה פאוציסים? מה הם שלבי ההחלמה של הניתוח? באיזה אחוזים נתקלים אחר כך בבעיות שליטה והאם זה זמני או לנצח נצחים? מה עם השקית? הסבר פרט ונמק..... ותודה על השיתוף