איך לחפש עבודה?

עד עכשיו הייתי צופה די פסיבית בפורום, אך לצערי המצב מתדרדר ולכן אני פה. אני חולת קוליטיס. לאחר חופשת לידה ארוכה אני רוצה מאד לחזור לעבוד, אך אבוי! לאחרונה הקוליטיס מחזיק אותי חצי מהבוקר בשירותים! אני רצה בשעתיים הראשונות של הבוקר בערך כל 20 דקות, חצי שעה, ואי אפשר להתאפק!. איך אפשר ככה למצוא עבודה? יש לי רעיון שאני דוחה אותו כבר שבוע, כי הוא צריך להיות בשעות הבוקר, ואני פוחדת מהסיטואציה שאני אשב מולו ואצטרך לרוץ באמצע פעמיים שלוש לשירותים. מה עושים? ונניח שאני אעבור את הרעיון- איך אפשר לעבוד ככה (במשרד). כל עיצה תתקבל בברכה.

אני בקושי מצאתי עבודה ועוד עבודה טובה וחודש אחרי היתה לי החרפה שסיבכה אותי כמו שאף פעם לא הסתבכתי וכך שלוש חודשים לאחר תחילת העבודה לצערי :-( עזבתי . וכך אני כבר חודשים ללא תעסוקה. במקרה שלי אני נותן לעשות לזמן את שלו .אני עדיין בתהליך של בדיקה או טיפול בבעיה שלי שהיא פיסטולה ( גועל נפש ) ויכול להיות שרק ניתוח יעזור לי. עד אז אני מנסה לחנך את עצמי לעשות מה שאני יכול או רוצה במגבלות הקיימות בלי לחשוב יותר מדי או לקחת ללב. זה מה יש כרגע. :-) בכל אופן אני לא מציע לך כלום אלא פשוט מספר איך אני מתמודד עם מצב זה ואני מאחל לך שמה שאת רוצה יקרה. ביי.

אפרת שלום למרות שעבר זמן "מזל טוב", בחרת להיות אמא באמהות ישנם סיטואציות רבות שאנו מפחדים לממש אך חייבים .למה אני חותרת כיום את בוחרת לחזור לעבודה והצעד הינו צעד בריא.לשאלתך באותו יום קחי אינדומד או פשוט תחשבי את הזמן כך שאת השעתיים הקשות תעברי בבית.אל כל מקרה אין לך מה לפחד כי לאורך החיים אנו מדמודדים עם דברים רבים וחכמים אומרים אין דבר העומד בפני הרצון .תעברי שלב שלב ותיראי שהשד לא נורא. בהצלחה מרגלית

הלוואי שזה היה קל בשבילי.. :-)

אפרת שלום, לדעתי יש כמה דברים שחשוב לזכור: 1) החיים מתארגנים איך שאנחנו מארגנים אותם - או בעברית - עבודה לא חייבת להתחיל בבוקר, וראיון לא חייב להתרחש בבוקר, ויש גם אפשרויות שונות לעבודה מהבית, אם זה יותר נוח לך. 2) אנשים שאינם סלחנים כלפי מגבלות רפואיות - יותר טוב לא לעבוד אצלם. 3) יש תרופות שהומצאו במיוחד בשביל מצבי חירום (כמו אימודיום). 4) אם המחלה מגבילה את יכולת העבודה שלך באופן משמעותי - בשביל זה המציאו את הביטוח הלאומי. 5) לפעמים צריך לקחת פסק זמן (אם אפשר) ולטפל בבריאות לפני שמחפשים עבודה. יותר "קל" להתמוד עם התלקחות שמתחילה אחרי שאת כבר עובדת כמה זמן, מאשר להתחיל (ולמצוא) עבודה חדשה בתוך התקף. בהצלחה

קודם כל אני לא בארץ, אז עניין הביטוח הלאומי יורד מהפרק. (אלא אם אזרחי ישראל יכולים לקבל ביטוח לאומי גם כשהם גרים בחו"ל?). וחוץ מזה הנושא הכספי הוא לא העניין העיקרי. אני מתגעגעת לחיים שלי, למקצוע שלי שהקדשתי לו את שנותיי היפות כדי להתמחות בו, ליציאה כל בוקר מהבית כדי לפגוש אנשים שאפשר לדבר איתם על דברים נוספים מעבר להחלפת חיתולים או כמה פעמים הולכים לשירותים בבוקר. האם אני מבקשת יותר מדי? כנראה שעוד לא השלתי כמוכם עם עובדת היותי חולה, אבל אם זה אומר לוותר על היכולת לעבוד במה שבחרתי- אני גם לא רוצה להשלים. אני אלחם בזה. לא ידעתי שיש תרופות שאני יכולה לקחת לעצירות ביום ספציפי. אני אשאל רופא מקומי. תודה על הטיפ. בקשר לריצה בבוקר לשירותים, לצביקה. ביומיים האחרונים גיליתי במקרה שאם אני מתעוררת ב-4 בבוקר, הריצה מתחילה כבר אז. ואז הבוקר "האמיתי" יותר רגוע. אולי זה לא פיתרון קבע (במיוחד אם אין לך תינוקות שמעירים אותך גם ככה בשעות האלה). אבל אולי זה טוב אם יהיה לך פעם מבחן ב-8 בבוקר.