סטרואידים - כמות לעומת משקל

בתור טיפול קובנציונאלי התחלתי לחולי קרוהן-קוליטיס הטיפול הראשוני והסטנדרטי הוא במתן סטרואידים. שאלתי נוגעת למיון הסטרואידים ולתקופת הירידה בכמות עד לתום נטילת התרופה. 1. האם יתן לתת סטאואידים מעבר למשקל של החולה. נניח חולה עם משקל של 60 ק"ג יכול לצרוך 80 מ"ג סטרואידים ליום במסגרת אישפוז ולאחר מכן? 2. האם ניתן לרדת מכמות גבוה של סטרואידים (למשל 80-90 מ"ג ליום) עד להפסקה במסגרת של שבוע-שבועיים, או שמחייב הדבר ירידה שנמשכת זמן רב יותר? תודה מראש על כל מענה ד

קודם כל - יש הבדל משמעותי בין מספרי המינון שמשתמשים בהם במתן סטרואידים דרך הוריד, כפי שעושים לפעמים באישפוז, לבין המינון בכדורים (אם אינני טועה, 300מ"ג בעירוי לוריד שוווי ערך ל כ 60מ"ג בכדורים). אני מקווה שאתה מדבר על אותו סוג מינון - בכדורים - גם באישפוז וגם בחוץ. ישנה שיטה ששמעתי מחברים באינטרנט ואינני יודעת עד כמה היא מוסמכת - של מתן סטרואידים ב"זבנג וגמרנו" במינון גבוה בכדורים כגון 100-90מ"ג, לתקופה שאינה עולה על שבוע ימים, והפסקה בבת אחת. למיטב ידיעתי זה מאד לא מקובל בחולי קרוהן וקוליטיס, אולי כי זה פשוט לא מספיק. מינון ראשוני של 80-90 מ"ג לחולה עם משקל 60 ק"ג זה קצת הרבה, אבל תלוי מה ניסו קודם, איך הגוף של החולה הגיב בעבר לסטרואידים, מה חומרת המחלה, ומה הדחיפות בהשגת שיפור (כגון לפני ניתוח). בדרך כלל, מינון הסטרואידים ההתחלתי בהתלקחות חזקה, יהיה קצת פחות ממשקל הגוף, ובדרך כלל בין 30 ל 60 מ"ג, וירידה הדרגתית במינון - בהתחלה יורדים 10 מ"ג כל שבועיים או עשרה ימים, ואחר כך מתחילים לרדת יותר לאט, בקצב של 5 מ"ג ואח"כ 2.5מ"ג, עד 0. שיפור משמעותי בדרך כלל מורגש כבר תוך כשלושה שבועות ואף פחות - תלוי בחומרת ההתלקחות.

לטליה, ראשית תודה רבה על תגובתך. אכן, גם אני שמעתי על השיטה של מתן סטרואידים במיון גבוה של 90-100 מ"ג והפסקתן כולל ירידה הדרגתית מהירה, תוך שבועיים-שלוש שבועות. אולם עושים זאת כאשר מנסים לשלב תרופה נוספת תוך כדי תהליך הירידה של הסטרואידים. תפקיד התרופה המשולבת (אם זו תרופה מדכאת חיסון או יותר מדוייק יהיה לומר, ביולוגית, קרי, ריימיקד או אברל), אזי קל יותר לתרופה המשולבת להתגבר על הנוגדנים מחוללי הדלקת בגוף. ידוע לי כי השיטה נוסתה בהצלחה (אם כי לא מלאה) במחלות אוטואימוניות של עיניים ואוזניים במרכז הרפואי לעיין ואוזן בבוסטון. אולם זה כידוע תלוי בחומרת המחלה והתגובה לסטרואידים בכלל.

לטליה, ראשית תודה רבה על תגובתך. אכן, גם אני שמעתי על השיטה של מתן סטרואידים במיון גבוה של 90-100 מ"ג והפסקתן כולל ירידה הדרגתית מהירה, תוך שבועיים-שלוש שבועות. אולם עושים זאת כאשר מנסים לשלב תרופה נוספת תוך כדי תהליך הירידה של הסטרואידים. תפקיד התרופה המשולבת (אם זו תרופה מדכאת חיסון או יותר מדוייק יהיה לומר, ביולוגית, קרי, ריימיקד או אברל), אזי קל יותר לתרופה המשולבת להתגבר על הנוגדנים מחוללי הדלקת בגוף. ידוע לי כי השיטה נוסתה בהצלחה (אם כי לא מלאה) במחלות אוטואימוניות של עיניים ואוזניים במרכז הרפואי לעיין ואוזן בבוסטון. אולם זה כידוע תלוי בחומרת המחלה והתגובה לסטרואידים בכלל.

300 מ"ג סטרואידים דרך הווריד שווה ל75 מ"ג סרואידים דרך הפה. וישנה עוד דרך להוריד את הסטרואדים, והיא לרדת מ 60 מ"ג ל 40 אחרי שבוע או עשרה ימים, ואז לרדת בחמישה מ"ג עד (נראה לי) 5 מ"ג. כשמגיעים ל 5 מ"ג לעלות ל 20 מ"ג יום כן יום לא, וכל שבוע שוב להוריד חמישה מ"ג, וזה כדי לעודד את הגוף לייצר שוב קורטיזון טבעי של הגוף בעצמו (ביום שלא בולעים). תופעות הלוואי אמורות להיפסק כשמגיעים לקטע של היום כן יום לא. (אני מעדיפה את השיטה הזאת, למרות שהרופא הנוכחי שלי לא, כי יורדים מהסטרואידים מהר יותר בה.) לפי מה שאני יודעת, אם לא מגיבים לסטרואידים דרך הווריד אחרי שבוע עד עשרה ימים, זה אומר שאתה כבר לא מגיב אליהם בכלל. ואני כבר הגעתי לחלק.

ולי יש שאלה קצת בנאלית, האם ישנו הבדל "משמעותי" בין מתן סטרואידים דרך הוריד לבין בליעת גלולות במינון גבוה במסגרת אישפוז?

במיוחד בשביל שאלות כאלה אלוהים ברא יצור מיוחד, לא הוא לא תמיד חביב (הוא לא מתיד "הוא" יגידו הפמיניסטיות) אבל כמו כל דבר בטבע יש לו ייעוד! ניחשת? קוראים ל"זה" רופא גסטרואנטרולוג, לא סתם הם לומדים כמה שנים טובות... אז עם כל הכבוד שיש לי (יש לי הרבה מזה) כלפי הפורום פה, דבר עם הרופא שלך, הוא יבין, אם לא, תחליף... אמיר