ראו דף 201 על קוליטיס בצבא

האם נתארגן ונתבע את צה"ל !? ולכמה מחולי דלקת המעי הגס (מעדיף לקרוא ל"אולצרטיב קוליטיס" בשמה העברי) . לטליה - מדוע כתבת שהצבא מתווכח על זה ? ושאלה שלא קשורה כ"כ ... : האם כדאי ל"הוציא" אחוזי נכות בגין המחלה ? אם אני יכול לעבוד בכל עבודה משרדית ולא קשה פיזית - יש טעם בכלל ?

תומר, חוק הנכים (תגמולים ושיקום) שמסדיר את נושא נכי צה"ל , קובע שכדי שאדם יוכר כנכה צה"ל, הפגיעה/מחלה שלו צריכה להיות תוך כדי ועקב השירות הצבאי. על ה"תוך כדי" יותר קשה להתווכח במקרים שמישהו התגייס בריא ונהיה חולה, אבל, על ה "עקב" אפשר להתווכח עד מחרתיים, כי אף אחד לא יודע ב-א-מ-ת מה גורם לקוליטיס, ולכן קשה מאד לקבל חוות דעת מומחה שיגיד שהמחלה היא עקב השירות הצבאי. הצבא נוטה לטעון, בדרך כלל, שהמחלה אינה נגרמת עקב תנאי השירות הצבאי. המקרים בהם הצבא כן מוכן להכיר הם כאלה שתנאי השירות בזמן הסמוך לפרוץ המחלה ותחילת הסימפטומים, היו קיצוניים מאד ומיוחדים לצבא (כגון - טירונות קרבית, קורס קצינים, ואפילו מאסר בכלא צבאי שלא בצדק) או שהיתה מחלה זיהומית חריפה במעי שנובעת מתנאי היגיינה לקויים או מזון מקולקל, כגון דיזנטריה, בבסיס סגור, וכדומה. אומרים לי, שהיום יש קצת יותר פתיחות בצבא בעניין זה, אבל אני לא יודעת מה זה אומר. בעניין "להתארגן ולתבוע" - מאחר וזו אינה תביעה משפטית רגילה, אלא "תביעה" מינהלית לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תביעה משותפת היא לא ממש מעשית, אבל - אין מניעה שיתארגנו כמה "בוגרי צבא" ויתייעצו יחד עם עורך דין ויגישו באותו זמן את התביעות שלהם, ואז, אולי, אם זה ידיע לערעור, שהוא כבר בועדת ערעורים - אולי הועדה תסכים לאחד את הדיונים. דרך אגב - תקופת ההתיישנות על תביעות נגד הצבא היא קצרה יותר מאשר התיישנות רגילה - רק שלוש שנים מיום השחרור מתקופת השירות בה התחילה המחלה.