בעוד חודש (אם ירצה השם)

בעוד חודש (אם ירצה השם טפו טפו טפו מלח מים מלח מים...) אני אמור לעתות מדים ולהתנדב למשך שנתיים בצה"לנו... רחמנא ליצלן! אמיר

מחזיקה אצבעות ושיהיה לך המונמונמון בהצלחה!!! :-)) ואל תנטוש אותנו.

לפעמים בתקופת השירות אין הרבה זמן לדאוג לבריאות. חשוב מאוד לא להזניח!!! אני התנדבתי לצבא, שנה מאז גילוי המחלה. בנוסף נלחמתי ובסוף נכנסתי לקורס חובשות בצריפין. טירונות כמובן לא עשיתי כמו כל המתנדבים אבל היה לי מאוד קשה שם כל השבוע מ 5 בבוקר ועד השעות הקטנות של הלילה. עמדתי במסדרים עם כאבי בטן ולפעמים גם חום. עם האוכל לא הסתדרתי השקעתי רק בצבא ולא בעצמי. רק אחרי שהשתחררתי חזרתי לטפל במחלה והיום אני חושבת שהפרט, במיוחד אם הוא חולה חשוב יותר מההשקעה הזו הרי במילא הם לא רצו אותי מלכתחילה (בגלל הקרוהן). אגב אח"כ גם עשיתי קורס במד"א והיה הרבה יותר כיף.

לאמיר , כל הכבוד לך ושיהיה בהצלחה. לרונית- השירות הצבאי ואפילו ההתנדבותי יכול להוסיף המון לדימוי העצמי ולביטחון עצמי. מי כמונו יודע כמה שזה חשוב .

נכון. אני לא אמרתי שצריך לוותר עליו אלא רק להשקיע בבריאותנו יותר ולראות את הדברים בפורפורציות נכונות.