רציתי לספר לכם
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
הי. אולי אתם זוכרים שלפני מס' שבועות נפרדתי מכם בעקבות ניתוח בבית-חולים. אז בסוף לא עשיתי את הניתוח אבל הייתי בביה"ח יותר משבוע והלא יאומן התרחש. התאשפזתי לקראת הניתוח שהיה אמור להתקיים יום לאחר מכן. הרופאים ערכו בדיקות דם ואמרו לי שאני לא מוכנה כי האלבומין אצלי נמוך מדי, ואז הם חיברו לי צינור לוריד המרכזי ליד הלב כדי להזין אותי בחלבונים וכו'. תוך כדי הכנסת הצינור (שנוסה תחילה בצוואר ועוד מס' פעמים בחזה אך ללא הצלחה), נוצר חור בריאה ואז הם הכניסו צינור שני לריאה על מנת לנקז. בנתיים החור לא התאחה וחיברו אותי לסאקשן (לקיר) ואז הם הבינו שהצינור הראשון לא יושב במקום הנכון לכן הוציאו אותו כך שגם לא נהנתי מההזנה אבל נשארתי עם הנקז. חוברתי לחמצן כי לא הצלחתי לנשום טוב בגלל החור. כשהוציאו את כל הצינורות חתכו אותי במספריים בטעות ובסוף, בסוף לאחר כל הסבל והסיוטים שוחררתי הביתה. אחרי שבוע חזרתי לביה"ח כדי להוציא את התפרים ועכשיו נשארו רק צלקות. אני מעולם לא סבלתי מכאבים או בעיות שלא קשורות לבטן ופתאם אני מרותקת למיטה עם כאבים איומים (עולים בכמה רמות על הכאבים שבגללם הגעתי) דפיקות לב וחוסר חמצן. רציתי לברוח משם כל עוד נפשי בי. בכל אופן, יש גם משהו חיובי: להפתעתי, מרגע צאתי מהביה"ח נעלמו כאבי הבטן ואכלתי כרגיל. היום, לאחר שבועיים המצב אולי לא מושלם אבל סביר מאוד. אני לא לוקחת את המשככים שלקחתי קודם. לכן החלטתי בהזדמנות זו לנסות דברים אחרים ובראשם-שינוי התזונה ועוד (אני כרגע בוחנת כמה וכמה אופציות). אבל מה שבטוח לשם אני לא חוזרת. סליחה על אורך ההודעה אבל זה באמת סיפור ארוך. רונית.
רונית, קודם כל שמחה שלמוע שאת בסדר עכשיו ובמיוחד שבענייני הבטן חל שיפור. איזה סיפור נורא! זה פשוט מפחיד להכנס לבית חולים לפעמים. ובכל זאת, קורים גם דברים הפוכים. יש לי חבר, למשל, שרופאה ערנית בחדר מיון קטן ונידח הצילה את חייו בכך שאיבחנה נכון בעיה קשה לאיבחון ושלחה אותו לניתוח דחוף. אמנם הוא נכנס עם כאב גב ויצא עם ניתוח לב פתוח, אבל האלטרנטיבה היתה שהוא היה יוצא מת.
TWAILIGHT ZONE! (אי אפשר לדעת מתי נכנסים לאזור הדימדומים....) או אזור הדימומים... מקוה שתרגישי טוב, אמיר
היי רונית לא שכחנו אותך! ברוך רופא חולים! בתי חולים הם לא נעימים אבל טוב שיצאת משם ואני מקווה מעתה שתעלי על דרך המלך ותרגישי טוב רק בריאות חלי
לא סתם אמר גדול הרופאים "הרמבם" : "הטוב שברופאים לגיהנום". יש לי חסר שכשהיה בן 17 היו לו כאבי בטן נוראים ישר הבהילו אותו לביה"ח ועשו לו איזה ניתוח בבטן מה שגרם לו להורדת פרופיל, והבחור חלם על סיירת ובסוף היה בניירת, בדיעבד הסתבר שלו היו עושים לו חוקן פשוט הכל היה עובר.
אני בהלם מהסיפור הזה כבר כמה דקות! לא יאומן כמה טעויות אפשר לעשות על בן אדם אחד? זה פשוט לא נורמלי. העיקר שיצאת משם... ובחתיכה אחת (בקצב הזה אם היית נשארת שם עוד קצת אי אפשר לדעת מה עוד היה קורה). אני באמת מקווה בשבילך שתמצאי את הדרך להרפא. תהיי בריאה והחלמה מהירה. נטע.
כנראה בגלל מה שעברת בבבית חולים הכדוריות הלבנות הרפו מהמעיים ועברו להתעלק במקומות אחרים בגוף . אבל זוהי רגיעה זמנית לרוע המזל. גם אני שאני חולה אפילו בשפעת קלה אני מרגיש הקלה מופלאה בבטן שנעלמת לאחר שהמחלה הזמנית חולפת. אפשרות נוספת מזון מסוים שעושה לך רע בבטן לא היה בבית חולים ואז פתאום נעלמו הכאבים. תנסי לחפש ע"י ניסוי והטעיה מהו המזון ה"מזיק".
הסבר מעניין, יכול להיות. באמת אומרים ששיש כאב במקום אחר אז נעלם הכאב הראשון. ואגב, אני לא אכלתי את האוכל של הבית-חולים והמשכתי להתפנק במאכלים שקרוביי נאלצו לדאוג להם. היום אני משתדלת להקפיד על תזונה טובה יותר.
ברוך רופא חולות (ובריאות), רונית יקרה. המלך הוא ערום, והגיע הזמן להוציא את זה החוצה.... חיים טובים.
ברוך שובך שמעתי סיפור דומה מאוד. זה סיפור מזעזע! לא כל אחד יכול לבצע הכנסת קטטר לוריד מרכזי. אצלי ביצעו את זה רופאים מומחים תרגישי טוב גלית
