האם יש סיבה לחשש?

שלום! בטרם אשאל את שאלתי, ברצוני לציין מראש, שמחר (לפחות כשלב ראשון) אני פונה לרופאת המשפחה לברור אצלה. כך שאני לא מזניחה ואין צורך להורות לי לפנות לרופא. אני פונה כאן רק כדי לדעת גם את דעת הרופאים ומשתתפים אחרים כאן בפורום. אז ... אנא התיחסות בהתאם. וכעת לענין. אני כעת קצת יותר מחודשיים לאחר לידה רגילה (וגינלית לא מכשירנית) קשה מאוד. מדובר בלידה שניה. בהריון הראשון לא היו לי טחורים, אך לאחר הלידה הראשונה היו טחורים שנמשכו כשבוע ואת דרגתם הייתי מגדירה כבינונית. ממש בסוף ההריון הזה היו לי ימים בודדים של טחורים קשים מאוד ועצירות נוראית, לאחר הלידה העצירות עברה ונמשכו עוד יומיים של טחורים קלים מאוד. מאז הלידה לא היו לי עצירויות או שלשולים (פרט לרגעיים), אבל מידי פעם היציאות רכות מידי ולפעמים קשות מידי. בשבוע האחרון אני סובלת מידי פעם (ללא קשר לאכילה או ליציאות) מכאבי דקירה קשים לכל אורך הבטן בערך בגובה הטבור ובכל יציאה של צואה (אפילו לא בעייתית ומעטה מאוד) השרותים מתמלאים בהמון דם (ולפעמים גם התחתונים מוכתמים באזור פי הטבעת. מדובר בדימום של דם נקי לחלוטין. בנוסף לזה, כבר שנים אני סובלת הרבה מאוד (ובצורה קשה) מגזים. בימים האחרונים יש לי גם גירוי מאוד לא נעים בפי הטבעת. ברור לי שאם חזרו הטחורים זה דורש טיפול אבל לא מדאיג כלל, אבל השאלה אם אין חשש שמדובר במשהו חמור יותר. אודה לתשובה מהירה.

נראה לי, ואני לא "מקצועית" בעניין הזה - שגם אם זה "רק" הטחורים, זה טחורים מדממים קשות, והטיפול צריך להיות דחוף לפני שתסבלי מאנמיה עקב הדימום. יחד עם זאת, הכאב החד בבטן לא מתאים לדעתי לטחורים, ובהחלט יתכן שיש משהו נוסף, שגורם לדימום הרב. האם יש לך בחילות? חוסר תיאבון?

תודה, טליה אגב, הקדמתי בסוף וכבר היום הייתי אצל הרופאה. לאחר שבדקה לי את הבטן אכן נתנה לי טיפול לטחורים ואמרה שאם תוך שבוע לא יחלוף שאחזור אליה ובמקביל אפנה גם לגניקולוג שלי (ולצורך זה נתנה לי לעשות בדיקת שתן). את הטיפול אתחיל הערב (משחה ונרות). ולשאלותיך. מבחילות אני סטבלת כל חיי, אבל בשבןע האחרון דווקא לא הייתה לי אפילו בחילה אחת. בתאבון אכן יש ירידה גדולה מאוד. מוכר לך? מוכר למישהו? מרמז על משהו? שוב תודה