לטליה
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
לטליה היי, אני ממש לא מאלו הטוענים שצום זה דבר בריא. הסיבה היחידה שאני מעדיפה להיות בצום היא בגלל כאבי הבטן. כל דבר קטן שאני מכניסה לפה גורם לי כעבור זמן מה לכאבים חזקים. היום לדוגמא קמתי בשביל לעשות מספר בדיקות דם. בדרך לקופת חולים החלו לי כאבים לא מי יודע מה חזקים. אז התעלמתי והמשכתי הלאה. בעודי מחכה בתור הכאבים התגברו עד כדי כך שלא יכולתי אפילו לשבת כמו שצריך. היו כמה קשישים בתור שויתרו על תורם למעני עקב המצב שבו הייתי. את הדרך הבייתה עשיתי במונית. כשהגעתי הבייתה חיפשתי משהו להרגעת הכאב (פפברין ודומיו). נכנסתי למיטה והתקפלתי לצורה הנוחה ביותר (עם הכי פחות כאבים) בשלב מסויים פשוט נרדמתי. וכל הסיפור הזה קרה בלי שהכנסתי משהו לפה. אם הייתי מתעכבת בבית לארוחת בוקר, אני אפילו לא רוצה לחשוב באיזה מצב הייתי. מורן
אני מבינה את זה, מורן. אני זוכרת שבהתחלה, לפני 12 שנה, כהרופא ניסה לאבחן מה יש לי הוא שאל אם אני סובלת מאובדן תיאבון. עניתי לו שתיאבון יש לי, אבל אני פוחדת לאכול.. אני למזלי לא סבלתי מכאבים, אלא מריצות לשירותים, בזמן ששירתתי בבסיס שבו השירותים הכי קרובים למשרד שלי היו במורד גרם מדרגות לולייניות, ובקה השני של החצר... פשוט פחדתי שלא אגיע. צום איננו פתרון בשום מקרה, אבל יתכן שניתן לקבל חומרי תזונה שלא יגרמו לך לכאבים, כמו למשל לשתות ויוונקס. זה כמובן רק בהתייעצות עם רופא
אני כל-כך מבינה אותך. גם אני היום בבוקר הלכתי לעשות בדיקות דם. כרגיל קמתי עם כאבי בטן ואם חבר שלי לא היה מסיע אותי למרפאה לא הייתי הולכת. קשה מאוד לתפקד שחצי מהיממה (לפחות) סובלים מכאבי בטן.
לפני שנה וחצי בערך, יום (!) לפני בגרות במטמתיקה (בי"א) היו לי בבוקר כאבי בטן, הלכתי לרופאה במושב, אבל לפני כן נכנסתי להיגד שלום לאחות, אני נכנס מתישב ופתאום כאבי תופת שלא להאמין, מצד ימין למטה ובכל הבטן, ממש אבל משש כאב, אבא שלי שלח את אחת המוניות שאנחנו עובדים איתן (שליח) שלקח אותי לשניידר, בדרך ממש מיררתי בבכי, וגם כשהייתי, זה כל כך כאב... והרופאים לא הסכימו לתת לי תרופות הרגעה! אמיר
משום מה הרופאים והאחיות לא מתלהבים לתת משככי כאבים או חומרי הרגעה רק במקרים קשים במיוחד כמו ניתוח.
ומה זה היה בסוף?
