"חוויות"
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
שלום לכולם היום שוב "חוויתי" את חוויית הגסטרוסקופיה. אני כמובן ידעתי מראש שהיא תצא תקינה, אבל בשביל הכיף של הרופאים המשכתי עם זה. האמת שלא היה נורא בכלל. טשטשו אותי די טוב וההכנה לבדיקה היא צום בלבד. אני נורא נהנית מהקטע של הצום כי אז רוב כאבי הבטן שלי נעלמים ואין לי כמעט בחילות. מצדי יכולתי לצום שבוע שלם (שתייה אפשר) ואז הייתי מרגישה נפלא - מן הסתם הרעיון לא בר ביצוע כי צריך לתפקד ביום יום. והחיסרון של הצום הוא שמרגישים חלושים יחסית. לאחר הבדיקה הרופא ראה אותי למן איזו מיני ביקורת וראה שאני מרגישה די בסדר והציע לדחות את מתן הרמיקייד. אמרתי שזה בגלל שלא אכלתי שום דבר בערך מאתמול בצהריים. אבל הוא כנראה חשב אחרת ואמר שנדבר יותר מאוחר - בתחילת שבוע הבא. והפלא ופלא!! איך שהתחלתי לאכול חזרו הכאבים והבחילות. אני חושבת שאני אמשוך את זה עוד יום יומיים ואז אלך ואומר לו את זה. יהיה לי נורא חבל לפספס את ההזדמנות הזאת בגלל שני דברים: א. מתוך תקווה שהרמיקייד יעזור במקום שבו שאר התרופות שלקחתי בשנה האחרונה נכשלו. ב. לקח לי המון זמן וברוקרטיה להשיג אישור ולקבלת הרמיקייד. נקווה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר מורן
אני בשום פנים ואופן לא ממליצה על שיטה זו, ואף פעם לא ניסיתי ואין לי כוונה לנסות, אבל ישנם אנשים שחושבים שלשתות מים ומיצים צלולים בלבד במשך מספר שבועות כל שנה, זה טוב לגוף. בעיני זה נשמע קצת מטורף, אבל לך תתווכח עם מישהו שאומר לך שזה מה שמחזיק אותו בריא?
:-)
טליה שלום, אני לא מאלו הטוענים שצום זהו דבר בריא. הסיבה היחידה שאני מעדיפה להיות בצום היא בגלל כאבי הבטן. כל דבר קטן שאני מכניסה לפה גורם לי כעבור זמן מה לכאבים חזקים. היום לדוגמא קמתי בשביל לעשות מספר בדיקות דם. בדרך לקופת-חולים החלו לי כאבים לא מי יודע מה חזקים. אז התעלמתי והמשכתי הלאה. בעודי מחכה בתור הכאבים התגברו עד כדי כך שלא יכולת אפילו לשבת כמו שצריך. היו כמה קשישים בתור שויתרו על תורם למעני עקב המצב שבו הייתי. את הדרך הבייתה עשיתי במונית. כשהגעתי הבייתה חיפשתי ישר בארון התרופות משהו להרגעת הכאב (פפברין ודומיו) נכנסתי למיטה והתקפלתי לצורה הנוחה ביותר (עם הכי פחות כאבים) בשלב מסויים פשוט נרדמתי. וכל הסיפור הזה קרה בלי שהכנסתי משהו לפה. אם הייתי מתעכבת בבית לארוחת בוקר אני אפילו לא רוצה לחשוב באיזה מצב הייתי.
